דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני כ"ה בכסלו תשפ"ב 29.11.21
19°תל אביב
  • 19°ירושלים
  • 19°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 17°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 20°אילת
  • 16°טבריה
  • 18°צפת
  • 18°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / מאות מיליארדים מחפשים בית

ההסתדרות והאוצר הגיעו להסכמות וביטול איגרות החוב המיועדות לפנסיה הוחלפו בקרן ביטוחית של המדינה | השאלה כעת: היכן יושקעו כספי הפנסיות – בפיתוח התשתיות בארץ, או בשווקי ההון בעולם

שר האוצר, אביגדור ליברמן בכנסת (צילום: אוילבר פיטוסי / פלאש 90).
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

ועדת הכספים אישרה את ביטול איגרות החוב המיועדות לפנסיה והחלפתן בקרן ביטוחית של המדינה. החוק הראשוני שהציע האוצר עבר שינויים רבים בעקבות דרישות יו״ר ההסתדרות ארנון בר-דוד. משא ומתן קדחתני אותו ניהל רועי יעקב, מ״מ יו״ר ההסתדרות, הוביל לתוצאה הזו.

חברי כנסת ובנק ישראל העלו גם הם חששות ביחס לחוק החדש והשלכותיו על החוסכים לפנסיה. הדיון התמקד בעיקר בהגנה על החוסכים, ובצדק. החשש שישראלים רבים יישארו בלי פנסיות ראויות בעתיד מדאיג מאוד.

ההישגים: תוספת קרן ביטוחית בכספי מדינה, חקיקה ראשית ועוגנים נוספים להגנה על הפנסיות מיתנו מאוד את החוק.

***

מעבר להבטחת התשואה לחוסכים, לאיגרות החוב המיועדות היה תפקיד נוסף. שאלה שעולה מהמנגנון החדש: איפה ישקיעו הגופים המוסדיים 30% מקרנות הפנסיה של אזרחי ישראל? עד היום הם הושקעו במדינה. מדובר בכ-210 מיליארד שקלים על פי נתוני האוצר. יותר מחמישית מסך החוב הלאומי של מדינת ישראל.

התהליך במסגרתו יעברו מאות מיליארדים מהשקעה במדינה לשוק ההון יהיה ארוך, הדרגתי, ובעל משמעויות מרחיקות לכת.

המדינה תפסיק את הנפקת האיגרות כבר השנה, אבל משך החיים שלהן הוא 15 שנים. במהלך התקופה הזו כל התחייבות שתסתיים לא תוחלף בחדשה, ובהדרגה הגופים המוסדיים יאמצו אפיקי השקעה אחרים. מדובר בסכום של יותר מ-20 מיליארד שקלים בשנה. מיליארדים מחפשים בית חדש להשקעה.

***

איתי בן זאב, מנכ״ל הבורסה לניירות ערך, בירך בשבוע שעבר על הרפורמה באיגרות החוב, אבל בברכה היתה טמונה גם אזהרה. ״הרפורמה תפנה מאות מיליארדי שקלים לגופים המוסדיים בעשור הקרוב״, אמר בן זאב, ״הזדמנות נדירה לרתום את הגופים המוסדיים וקרנות הפנסיה, על מנת שישקיעו כספים אלה בכלכלה הישראלית ויאיצו את הצמיחה במשק.

״על מנת שהמהלך יצליח, על מדינת ישראל להמשיך ולפעול להסרת חסמים ולייצר תמריצים להשקעה בישראל, בדגש על תחומי ההייטק והתשתיות״.

בן זאב יודע מה שיודעים גורמים נוספים בשוק ההון: בישראל אין מספיק אפשרויות להשקעה. למרות שישראל נמצאת בפיגור מבחינת תשתיות ביחס למדינות מפותחות אחרות, היעדר יוזמה ותכניות פיתוח של הממשלה מייצרים בפועל מעט מיזמים בהם בניתן להשקיע.

דוגמה לכך ניתן למצוא בחוק ההסדרים הנוכחי: החוק לעידוד שכירות ארוכת טווח יכול היה להיות אפיק השקעה מוצלח לכספי הפנסיות, אבל כבר בדיוני הוועדה התריעו גורמים בתחום שמבנה החוק לא יביא לשינוי המיוחל. אם המדינה תמשיך לחכות לפתרונות של השוק ולא תיצור אופציות בעצמה, 210 מיליארד השקלים ינדדו אל מעבר לים.

***

המוסדיים משקיעים כשליש מכספי הפנסיות מעבר לים, כבר עכשיו. בהיעדר אפשרויות השקעה חדשות מגמה המגמה הזו צפויה להתרחב. פיזור סיכונים מסוים הוא חשוב, אבל הפרת האיזונים עלולה ליצור הרבה בעיות. הגדלת החשיפה של הפנסיות לתנודות בשווקי ההון בעולם, היא אחת מהן.

אי השקעה בפיתוח התשתיות בישראל תהיה גם היא תוצאה לא טובה. כך עלול להתפספס הפוטנציאל הגדול של השקעה מקומית, שיכולה להזניק את המשק קדימה.

התחזקות השקל ופגיעה ביצרנים גם היא תוצאה שעלולה לנבוע מהיעדר השקעות בישראל. אחד הגורמים המרכזיים להתחזקות השקל היא פעילות המוסדיים. בגלל מנגנון ביטחון פנימי הם נדרשים לקנות שקלים, ככל שהשקעתם בחו״ל גדולה יותר. המצב הזה גורם להתחזקות ״לא טבעית״ של השקל, שפוגעת ביצואנים ובכלכלה הישראלית.

היבט נוסף שעלול להתגלות כבעייתי הוא החוב הציבורי. איגרות החוב הן משקולת ששומרות על החוב של ישראל מקומי וסולידי. בסביבה עולמית של ריבית אפסית, ניתן אמנם ללוות כסף בזול (מה שהפך לצידוק המרכזי של המהלך), אבל לחוב המקומי יש משמעות אסטרטגית, וחברות דירוג האשראי גם הן רואות בו נכס.

אם החוב הפנימי לאזרחי ישראל יוחלף בחוב חיצוני, ישראל תהפוך לפגיעה ולחיצה יותר לגופים ונושים מהעולם.

***

מאות המיליארדים של הפנסיות יכולים להיות בשנים הקרובות קטר שיזניק את הכלכלה הישראלית. הוצאת פרויקטים חדשים לפועל כיום היא איטית, ריכוזית וחסרה את התנופה שיכולה לאפשר את הדבקת הפער עם שאר מדינות המערב.

בנק ישראל הציע להשקיע 3.3% מהתוצר מידי שנה (כ-43 מיליארד שקלים) בפיתוח תשתיות. ההצעה נדחתה. בתקציב הקרוב, מלבד המטרו, אין תכניות מקיפות לבנייה מחדש של התשתיות בישראל.

מאות מיליארדי שקלים שמחפשים נתיב להשקעה – יש. צרכים בוערים בתחום התשתיות –  יש. האם הממשלה תצליח לחבר בין השניים?

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!