רפורמת התמרוקים נמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בהצבעה על חוק ההסדרים. הרפורמה נועדה להוריד את המחירים לצרכן ולפתוח את השוק ליבוא מקביל של תמרוקים מסוגים שונים.

פני בן עמי (63), מעסיקה במפעל התמרוקים שלה בראשון לציון תשעה עובדים. שלושה מהם בעלי צרכים מיוחדים. היא התחילה כקוסמטיקאית עצמאית, וב-2013 הקימה את מפעל התמרוקים ADN.

פאני בן עמי: "אנחנו כיצרנים קטנים מייצרים אולי 1,000 יחידות בממוצע" (צילום: יעל אלנתן)

לייצר בארץ יותר רווחי מלייבא את המוצרים?
"כן, לייצר  זה יותר רווחי ואני גם מייצאת את המוצרים. יש לי מספר נקודות שיווק והפצה בעולם שכוללות הדרכה של בעלות מקצוע".

המוצרים שבן עמי מייצרת אינם זולים ונעים בטווח מחירים של 400-200 שקלים למוצר. את המחיר היא קושרת להוצאות הגבוהות של הכנת המוצר. "לאורך כל שרשרת האספקה של המוצר יש ידיים עובדות שצריכות לגזור קופון מהמוצר. החל בתשלום עבור חומרי הגלם, היצרן, העובדים, עבודת המילוי, אריזה, הפצה ומשלוח.

"יש צנצנות שרק הן עצמן עולות בין 3 ל-10 שקלים. צריך גרפיקאיות, צלם, פרסום אפילו כסף לשיווק ברשתות. אין דרך אחרת להכין את התמחור בלי לראות את כל מי שבדרך. המון ידיים והמון משרדים".

עד כמה הרפורמה המתוכננת תפגע בפעילות שלך?
"כרגע המוצרים שלי לא מושפעים ישירות מהרפורמה, אבל ליבוא המקביל יש השפעה ארוכת טווח על תעשיית הקוסמטיקה הישראלית וזה רלוונטי לכל המפעלים, התחרות תהיה עצומה ומי שייפגעו אלו המפעלים הקטנים.

"בישראל המשכורות גבוהות יחסית לעולם, התשואות פה מאוד גבוהות וברגע שהמוצר מגיע למדף אז הוא יקר. בחו"ל התשואות נמוכות יותר והפיזור לחנויות זול יותר. החברות הגדולות מייצרים במאות אלפים. אנחנו כיצרנים קטנים מייצרים אולי 1,000 יחידות בממוצע, לפעמים אפשר להגיע ל-8,000 יחידות למוצר נפוץ.

מה החסמים שעומדים בפני היצרנים?
"האתגר המרכזי של הייצור בישראל הוא הרגולציה של המדינה, יש הרבה חומר שצריך להכיר, הרבה אנשים בדרך ורישיונות לחו"ל שצריך, הרגולציה הזאת עוד מלפני הקורונה הייתה קשה. כל פעם משתנה  משהו וכרגע אנחנו ממתינים לפרטים על הרפורמה המתקרבת.

האתגרים בדרך לא פגעו ברצון של בן עמי להמשיך בתחום. "אני מאוד אוהבת ליצור. זה כייף גדול לראות מה אפשר לעשות מאבקה ומים. זה גורם לי אושר לדעת שאני עוזרת לאנשים שסובלים מבעיות עור, לדעת שעבדת קשה ויש תוצאות".