מנהלי בתי החולים הממשלתיים מתריעים על שורת סוגיות לא פתורות במתווה קיצור תורנויות המתמחים שמוביל שר הבריאות ניצן הורוביץ. במכתב מחמישי האחרון עליו חתומים מנהלי 11 בתי החולים, ביניהם שיבא, איכילוב, רמב"ם ושמיר-אסף הרופא, הם מציינים שהם תומכים בקיצור התורנויות, אך מתריעים על מחסור בתקנים, בתקציבים ובמידע קריטי ליישום המתווה, שהשלב הראשון שלו אמור להתחיל בעוד פחות מחצי שנה. לדבריהם, המתווה גובש ללא התייעצות איתם בפועל.

"תחושתנו שהחץ כבר נורה וכרגע עוסקים בציור המטרה, תוך ניסיון לא ראוי להתכנס למתווה, במקום לתת מענה אמיתי שיאפשר המשך מתן שירותי רפואה לאזרחים מבחינה רפואית ותפעולית". המנהלים מוחים על דרישה של טבלאות נתונים מבתי החולים "כדי להוכיח באותות ומופתים, לחשים וקמעות שאין צורך בתוספת כוח אדם".

המנהלים מציינים במכתבם שורת "נושאים קריטיים" שלדבריהם לא זכו להתייחסות עד כה:

היקף התקנים שיוקצו לכל בית חולים לצורך קיצור התורנויות: לדברי המנהלים היקף זה אינו ידוע, וקיימים "פערים משמעותיים" בהיערכות משרד הבריאות כפי שהוצגה למנהלים לבין הצרכים בפועל. היקף התקנים נדרש גם מקיצור התורנויות ל-18 שעות, וגם מהגבלת מספר התורנויות החודשי לשש תורנויות. לדברי המנהלים, ביצוע של מעל שש תורנויות בחודש "פוגע קשות באיכות ההתמחות, ולמעשה מבטל אותה לחלוטין. כגורם האחראי על ההתמחות, לא נוכל לעמוד מאחורי איכות ההתמחות במתכונת זו".

מרכיב נוסף שמשפיע אף הוא על מספר התקנים שנדרש להוסיף לבתי החולים הוא אופן העבודה בסופי השבוע, שלדברי המנהלים נדרשת החלטה לגביו כבר עכשיו.

שכר המתמחים: קיצור המשמרות יוביל לירידה בשכר המתמחים עקב הפחתת מספר השעות הנוספות שהם מבצעים. לפיכך נדרש עדכון שלו, שטרם סוכם. המנהלים מציינים ש"אף מתמחה לא יתחיל לעבוד לפני שיידע מה יהיה שכרו". בנוסף לדבריהם "חשוב שאנחנו נדע מה תהיה המשמעות התקציבית של המהלך, כדי לוודא שנוכל לעמוד בו".

לוחות זמנים קצרים מדי: המנהלים מתריעים שתחילת קיצור התורנויות באפריל 2022 אינה ריאלית מבחינת היכולת לגייס רופאים חדשים. "לא נוכל לעמוד במכסת הגיוס הנדרשת, גם אם קיימים רופאים זמינים לגיוס, וגם זה מוטל בספק". לדבריהם, "הדבר יביא לקליטה של רופאים לא איכותיים בפריפריה, כאשר שבעה מתוך בתי החולים נמצאים בצפון ונדרשים לגייס מתמחים בזמן קצר מאוד, מתוך מאגר פוטנציאלי קטן". חוסר הבהירות בסוגיית התקנים והשכר וכן אופן הגיוס (מכרזים וכדומה) עלול להקשות גם הוא על תהליך הגיוס.

קושי נוסף הוא שמתמחה שנקלט אינו יכול להתחיל מיידית בביצוע תורנויות. ברוב המחלקות מדובר בהכשרה של מספר חודשים ובחדרי המיון מדובר בהכשרה של מספר שנים (לפי נהלי משרד הבריאות, נדרשת שנה עד שהמתמחה מוסמך לשחרר ממיון).

אנשי צוות נוספים: המנהלים מציינים שלשם הפחתת העומס מהרופאים נדרשת קליטת עוזרי רופא ומזכירות רפואיות, אך כרגע לא ברור האם אלו יתווספו לבתי החולים.

תקצוב המהלך: המנהלים מציינים שנדרש להסדיר את תקצוב תוספת כוח האדם, בין של מתמחים וכן של עוזרים רפואיים ומזכירות שייקלטו. "כל תוספת התקינה חייבת להינתן כתוספת תקציבית בבסיס מפני שהיא אינה יוצרת הכנסות לבתי החולים"

ביקורת נוספת על המהלך פורסמה על ידי יו"ר המועצה הלאומית לכירורגיה, הרדמה וטיפול נמרץ, פרופ' יורם קלוגר, שהתפטר מתפקידו בחמישי במחאה על חוסר ההתייעצות עם חברי המועצה בגיבוש המתווה. "נחשפנו לאספקט חדש במשרד הבריאות בו נלקחות החלטות הרות גורל בעבודת מטה מוזרה, עם שותפים אשר לא בוחלים בכל אמצעי כדי לקדם את רעיונם, ובלי שמשרד הבריאות, על כל בכיריו, מוקיעים את הדרך, או מתייעץ באופן רחב גם עם מנהלי מחלקות ובעלי דעה נוספים במערכת".

פרופ' קלוגר ביקר גם את חוסר ההתייחסות של המשרד למתווה שגובש במסגרת הוועדה של ההסתדרות הרפואית לקיצור התורנויות בכירורגיה, שלדבריו הוא "המתווה הקוהרנטי היחיד" לקיצור התורנויות בתחום זה.

מלשכת שר הבריאות ניצן הורוביץ נמסר בתגובה: "המהלך ההיסטורי לקיצור תורנויות המתמחים הוא צעד דרמטי ומורכב. לא בכדי במשך שני עשורים נמנעו ממשלות ישראל מטיפול בסוגיה הזו. מדובר במהלך בסדר גודל לאומי, שישנה את פניה של מערכת הבריאות הציבורית, את תנאי העבודה ואת איכות הטיפול בחולים.

מטבע הדברים, מהלך גדול כל כך מחייב דיון והיערכות של כל הגורמים במערכת. מסיבה זו בדיוק יוקם צוות היישום למתווה קיצור התורנויות, בראשות המשנה החדש למנכ״ל משרד הבריאות, ד״ר ספי מנדלוביץ׳, והוא יחל עבודתו באופן מיידי.

יצוין, כי בשבועות האחרונים התקיימו שיחות התייעצות רבות בין מנהלי בתי חולים לבין שר הבריאות והנהלת המשרד בנוגע למהלך קיצור התורנויות – וכך יימשך. כל גורם במערכת הבריאות המעוניין להירתם ולתרום להצלחת המהלך, יודע היטב כיצד לעשות זאת.

שר הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות עומדים בקשר רציף עם כל הגורמים על מנת לוודא שכל הסוגיות הרלוונטיות יזכו לטיפול, וכדי להבטיח שהמהלך החשוב ייושם באופן אחראי, מקצועי ומלא."

בארגון מרשם, שהוביל הפגנות ואיום בהתפטרות בדרישה לקיצור נרחב של תורנויות, נמסר בתגובה: "אחרי עשור של מאבק, קיצור תורנויות זו עובדה מוגמרת! הדיון האם צריך לקצר תורנויות , הוא דיון שכבר הסתיים. הרוב המוחלט של הרופאים, כולל הבכירים, תומכים בקיצור התורנויות באופן חד משמעי כי כולם מבינים שהתורנויות האלה פוגעות ברופאים ובמטופלים. שנים הילכו עלינו אימים, אנחנו לא מתרגשים מקרבות המאסף של המתנגדים האחרונים.

"קיצור תורנויות צריך להיות אינטרס משותף, של כלל מערכת הבריאות, ובוודאי שיישום המתווה בפועל צריך להיעשות בשיתוף מלא של מנהלי בתי החולים".