סעודיה ורוסיה הכריזו על יעד של ניטרליות פחמנית עד 2060, זאת לקראת ועידת האקלים של האו"ם שתיערך בגלזגו בשבוע הבא. הוועידה נחשבת לאחד המפגשים המכריעים לגבי היכולת של האנושות למתן את משבר האקלים.

שתי המדינות, להן תרומה מרכזית לפליטות הפחמן בעולם, הכריזו על יעד מתון מאוד שנוגע אך ורק לפליטות בשטחיהן, אבל לא לעסקי הדלקים הפוסילים המשגשגים שבבעלותן. סעודיה עובדת במקביל על הגדלת כושר הפקת הנפט שלה מ-12 ל-13 מיליון חביות ביום, צעד בכיוון ההפוך.

לכן, יש הרואים בהצהרות אלו מחווה סמלית למדיניות של ממשל ביידן האמריקאי, ולא החלטה עמוקה להוביל את המאבק העולמי למיתון משבר האקלים.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, הודיע שלא ישתתף בוועידה עצמה, כך עשה גם נשיא סין שי ג'ינפינג. היעדרם צפוי לפגוע ביכולת לאמץ באופן וולונטרי יעדים עולמיים שאפתניים למיעוט פליטות פחמן.

ההכרזה של סעודיה, מעניינת יותר בגלל שהיא לכודה בסבך משמעותי: היא נשענת על דלקים פוסיליים ליצירת עושרה הרב, אך היא גם צפויה לספוג את הנזקים הקשים ביותר של ההתחממות הגלובלית.

סעודיה פוסחת על שני הסעיפים

לסעודיה יש מגוון יוזמות ירוקות. חלקן מקדמות אותה, ביחד עם העולם, למיתון פליטות פחמן, אחרות רק נראות כאלו ועלולות אפילו להזיק.

במרץ 2021 הכריז יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, על שתי יוזמות שאפתניות למאבק במדבור ובמשבר האקלים: יוזמה לאומית ויוזמה אזורית הכוללות נטיעת 40 מיליארד עצים במזרח התיכון.

נטיעות העצים במדבר הן יוזמה שעלולה להביס את עצמה. למרות שעצים סופחים פחמן דו חמצני מהאוויר, הם לא מוציאים אותו מ'מחזור הפחמן'. כלומר, עצים ימותו בשלב כלשהו וישרפו, ויפלטו את הפחמן לאוויר בחזרה. לכן, נטיעת עצים היא לא צעד מיטבי לקיבוע פחמן שהאנושות שואבת ממעמקי האדמה בצורת נפט וגז.

שנית, ככל שהמזרח התיכון מתחמם ומתייבש, עלויות ההשקיה של העצים מבחינה כלכלית ומבחינת משק המים הופכות למשמעותיות יותר. הפעלת מתקני התפלה חדשים כדי לאפשר לצמחייה לצמוח במדבר עשויה לבוא על חשבון צרכי השתייה של בני האדם, ובעצמה לצרוך אנרגיה רבה מאוד. מה שיפגע בסיכוי להפחית את פליטת גזי החממה.

לסעודיה יש שאפתני נוסף:  מעבר לייצור 50% מצריכת החשמל של הממלכה מאנרגיות מתחדשות ב-2030. עוד פרויקט שאפתני הוא הקמת עיר חדשה במדבר שתפעל אך ורק על בסיס אנרגיות מתחדשות בצפון מערב המדינה.

קים נח ויואל גוז'נסקי, מהמכון הישראלי למחקרי ביטחון לאומי, סבורים שהיעדים הירוקים של סעודיה שרויים במחלוקת פנימית בממלכה, אבל עשויים להשפיע לטובה על מדינות נוספות במזרח התיכון להגביר את מאמציהן בתחום זה.

החוקר ד"ר משה טרדימן מהפורום לחשיבה אזורית טוען שמניעיה של סעודיה למדיניות הירוקה הן קודם כל שמירה על מעמדה במזרח התיכון ושיפור את יחסיה עם ממשל ביידן. להישגים הסביבתיים עצמם, לדבריו, יש חשיבות משנית.

עם זאת, ההשקעות של סעודיה הן לא הכרזות בלבד. מדען האקלים הספרדי קרלוס דוארטה, עובד בעבור ממשלת סעודיה, וטוען כי היא מתחילה ליישם חלק נכבד מעצותיו בנושא הפחתת פחמן באטמוספירה.