דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני כ"ה בכסלו תשפ"ב 29.11.21
27°תל אביב
  • 25°ירושלים
  • 27°תל אביב
  • 26°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 30°באר שבע
  • 31°אילת
  • 28°טבריה
  • 22°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון על הרפורמה בייבוא: "הלכנו עם משרד הבריאות, שינינו איפה שהרגשנו סכנה"

כיו"ר הוועדה החדש, התמודד ביטון עם אחת הרפורמות המורכבות והגדולות ביותר בחוק ההסדרים | על עובדי מכון התקנים שיעזבו: "התעקשנו לעגן בחוק קליטה שלהם במעבדות הפרטיות"

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון (צילום: פלאש 90)
דוד טברסקי

ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן) מונה ליו"ר ועדת הכלכלה לפני שלושה חודשים בלבד, וכבר נדרש להתמודד עם אישור רפורמת הייבוא, אחד המהלכים המורכבים והגדולים ביותר בחוק ההסדרים. במרכז החקיקה עומד ביטול הדרישה לתקינה ישראלית ממוצרים רבים והסתמכות על תקנים של מדינות אחרות, תוך הגברת האכיפה ומעבר למודל של בדיקה בדיעבד של יבואנים ויצרנים.

"הרפורמות שהצבענו עליהם הם תוצאה של איזון בין אינטרסים", אומר ל'דבר' ביטון, "יש את משרד הבריאות וממונה הבטיחות, מול מי שרוצה להביא את השוק לתחרות מלאה ולמנוע כשלי שוק. מה שעמד לנגד עיניי הוא השאלה אם קידום החוקים האלו הוא אינטרס ציבורי. התשובה שלי היא כן".

אתה משוכנע שהרפורמה שומרת על בטיחותם וביטחונם של אזרחי ישראל?
"בניתי משהו שאני קורא לו 'המוביל הארצי של הייבוא'. אנחנו מזרימים בו 50%, ולאט הזרם ייגדל. איפה שהרגשתי שיש סכנה וחייבים לבדוק עוד קצת, אז גם שיניתי את החוק. ביקשתי לתת הערכה לשלושה מוצרים (כבלי חשמל, דודים ותרמוסטטים – ד"ט) למשך חצי שנה. גם איפה שראיתי פגיעה עקיפה בנושאים אחרים הוצאנו מוצרים. ככה הוצאנו את הדבש, שהייצור שלו משפיע על כל האקולוגיה בישראל. הצלחנו להחריג מאות מוצרים שייבדקו לאורך השנים וייכנסו לאט-לאט".

איך נראתה עבודת הוועדה על בחינתן של סוגיות הבטיחות בחוק?
"כוועדה, הלכנו בעקבות החלטות משרד הבריאות, תוך כדי בדיקה שלהן. לא רצינו שמוצרים ייצאו לשוק בלי שמשרד הבריאות יברך על השינוי. על פי מה שראיתי, המשרד הגמיש ושינה את דרכי עבודתו.

"אמרו לי פעם בתקשורת שבעלי האינטרס, כולל משרד הבריאות, בולמים את הרפורמה. אמרתי לכתב: 'אתה לא מתבייש לקרוא למשרד הבריאות בעל אינטרס? האינטרס שלו הוא הבריאות של הציבור'. אני לא אסמוך את ידי על רפורמה שנעשית בחדרים סגורים, ובה נציגי משרד הבריאות אומרים שהיא מסוכנת לציבור. נלקח פה סיכון מחושב, אבל אני רוצה שהוא יהיה בברכתו של משרד הבריאות".

נמל חיפה (צילום: shutterstock).

בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר נחשף שב'רפורמת הקורנפלקס', שפתחה את המשק לייבוא לפני 4 שנים, האכיפה הייתה חלשה ולא היו קנסות.
"כיום הדאגה היא באמת לייצר בקרה ובדיקה של מוצרים, יחד עם ענישה מחמירה של מי שייבא מוצרים מסוכנים או מזויפים לציבור. התעקשתי שמשרד הבריאות יקבל תקציב תוספתי של בקרה במעבדות כדי להצליח לעמוד במשימה.

"מנכ"ל משרד הכלכלה רון מלכא ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי אמרו באופן מפורש שכבר היום הם עוסקים בבניית מערך אכיפה לייבוא. דאגתי לקבל תשובות מפורשות מכל בעל מקצוע מהמשרדים שאחראים על הפיקוח, אם התקנים והתקציבים מניחים את דעתם, כדי לשפר את מערך הביקורת ומידת ההיערכות שלו. התשובות שקיבלתי היו טובות ומחויבות".

ועכשיו אחרי שהרפורמה אושרה?
"מובן שרפורמה כזו לא נמדדת באופן שבו היא נכתבת, אלא בדרך שבה היא מיושמת. יש לנו אחריות בוועדה שהיישום יהיה איכותי, ולכן דרשתי שלאורך יישום החוק יהיו תחנות דיווח לוועדת כלכלה בנושאים שיאושרו לאורך כל תהליך החקיקה והביצוע".

נמתחה ביקורת נגד העברתה של רפורמה בסדר גודל כזה בחוק ההסדרים. איך הרגשת בדיוני הוועדה?
"זו משימה ענקית, הבאנו שני חוקים ענקיים, רפורמת הייבוא בארבעה פרקים, רפורמת הבנקאות הפתוחה של 80 עמודים ועוד עשרה חוקים קטנים יותר. קבעתי מראש שהכול יתנהל סדור, קפדני וממושמע. כמעט לא הייתה פוליטיקה ממשלתית או קואליציונית בוועדה. חברי האופוזיציה קיבלו מעמד שווה וזכות להשפיע על החוקים, והערותיהם נכנסו לספר החוקים.

"שיטת העבודה שלי היא לשמוע את כולם. התעקשתי לתת את הזכות להעיר ולהסתייג לכל סעיף בחוק, כל עוד זה ענייני. השקעתי המון שעות הכנה ולמידה על הכשלים השונים. פעמים רבות הייתי צריך גם לעבוד בתור מתווך או מגשר, כשהממשלה מביאה את החוק לא אפוי ואין הסכמה בין המשרדים. בחלק מהסוגיות אנחנו היינו אלו שהכרענו מול הממשלה כיצד הן ינוהלו".

"התעקשנו על עובדי מכון התקנים"

אחד הדברים שעלה בדיונים היה גורלם של עובדי מכון התקנים, שהיקף פעולתו יקטן בעקבות הרפורמה, והוא צפוי להיפרד ממאות עובדים ותיקים, רבים מהם עובדים מקצועיים מעל גיל 40. "היה לי חשוב לעגן בחוק את זה שעובדי מכון התקנים שיפוטרו ייקלטו במעבדות ובמכוני האכיפה החדשים, ללא הגבלת תקנים. התעקשנו וקיבלנו התחייבות בחוק".

היבט נוסף שבו דן ביטון בוועדה קשור בתחום התחרות בין היצרן הישראלי והיבואן. בטיוטה המקורית של החוק, השאירה הרפורמה אפשרות שהיצרן הישראלי יהיה מחויב לתקן המקומי, בעוד היבואן של מוצר מקביל לחלוטין יוכל להסתמך על התקן האירופי.

"אמרתי למשרדים שאם אנחנו מאמצים את התקינה האירופית, שגם היצרן הישראלי יוכל לעבוד מולה. אין לנו רצון לפתוח את השוק, להקל על היבואנים ולפגוע ביצרנים. האיזון הזה בין הגופים הוא דבר שידענו לעשות בוועדה, ואני מאמין שגם נדע ליישם אותו להבא ברפורמה בחקלאות".

האתגר הבא: חקלאות

עם סיום סבב הדיונים, האתגר הבא שמחכה לביטון הוא הרפורמה בחקלאות, שפוצלה מחוק ההסדרים. בחודש שעבר סייר ביטון במשקים ברחבי הארץ, שם פגש את החקלאים והבין שהחוק שמוצע במתכונתו הנוכחית צריך לעבור שינויים.

יו"ר מרכז המועצות האזוריות בישראל שי חג'ג' (מימין), יו"ר התאחדות האיכרים דובי אמיתי ומיכאל ביטון (צילום: דוד טברסקי)

"המדינה שלנו ללא חקלאות היא לא אותה מדינה. לא נוכל לחיות פה רק מפירות וירקות מחוץ לארץ. ישראל מובילה בעולם בטכנולוגיה וידע חקלאי".

איך אתה רואה את המשך הדיונים על הרפורמה?
"יש כשל שוק, גם אם חקלאי מוכר אגס ב-7 שקלים ואפשר שימכור ב-5 שקלים, לא בטוח שההנחה תגיע לצרכן. אף אחד לא מטפל ברשתות המזון. הן יכולות להיות הגורם להפקעת מחירים בקצה. זה לא משנה אם המוצר מיובא או מיוצר בישראל אם בקצה אין תחרות מחירים. סיכמתי עם שר האוצר שאת סוגיית רשתות המזון אנחנו נבדוק.

"ישבתי גם עם שר החקלאות והרוח היום טובה, לעשות את כל הרפורמה בהסכמה ושיח בדיאלוג עם בעלי המקצוע. היה לי חלק בתיווך והשיקוף שאנחנו לא פוגעים בדבר טוב ללא בדיקה יסודית. כל שרשרת אספקת המזון עד הצרכן תקבע את המחיר, ולא רק תחנת החקלאי".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!