דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני כ"ה בכסלו תשפ"ב 29.11.21
27°תל אביב
  • 25°ירושלים
  • 27°תל אביב
  • 26°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 30°באר שבע
  • 31°אילת
  • 28°טבריה
  • 22°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

אריאנה כהן, תזונאית קלינית: "אנחנו נשות מקצוע וצריך לתגמל אותנו בהתאם"

שלוש וחצי שנות לימוד והכשרה; עמידה ביעדי טיפול; והכרח לעבוד במספר חלקי משרה: שכרן החודשי של דיאטניות קליניות במגזר הציבורי מסתכם בכ-6,500 שקלים בממוצע | "הממשלה צריכה להבין שבכדי לשמר רפואה ציבורית איכותית, חייבים לתת לנו שכר הולם" | שכר הצווארון הוורוד, כתבה שלישית

אריאנה כהן: "הממשלה צריכה להבין שבכדי לשמר רפואה ציבורית איכותית, חייבים לתת לנו שכר הולם" (צילום: אלבום פרטי)
הדס יום טוב

אריאנה כהן (41) אם לשניים מרחובות, היא תזונאית קלינית בקופת חולים כללית כבר 10 שנים. היא עובדת ב-75% משרה בבית חולים קפלן ובקופת חולים בקהילה. שכרה עומד על כ-8,500 שקלים בחודש. "בשנים האחרונות המצב אמנם משתפר", אומרת כהן, "אבל כשאני משווה את עצמי למקצועות אחרים, ברור שהשכר שלנו הרבה יותר נמוך. משרדי הבריאות והאוצר צריכים להכיר בזה שאנחנו נשות מקצוע, עם תארים, שנות עבודה וניסיון, וצריך לתגמל אותנו בהתאם".

תזונאות הוא מקצוע פרא-רפואי, שנועד להשלמת הטיפול הרפואי באמצעות התאמת תפריטי תזונה ופעילות גופנית לצורכיהם של המטופלים, ולהתאמת פתרונות תזונתיים שיטיבו את מצבם הגופני והבריאותי, או את הטיפולים הרפואיים שהם מקבלים.

דיאטנית קלינית היא בוגרת תואר ראשון במדעי התזונה. לאחר סיום התואר, היא עוברת התמחות של חצי שנה (ללא שכר) ומבחן רישוי של משרד הבריאות. בסך הכל שלוש שנים וחצי של לימודים והכשרה.

"המון משרות דרך חברות קבלן"

בישראל כ-5,000 תזונאיות, רובן נשים; רובן מועסקות במערכת הבריאות הציבורית: קופות חולים, בתי חולים ממשלתיים, בתי אבות ועוד. מיעוטן במגזר הפרטי – בחדרי כושר, מרכזים גריאטריים ומרכזי בריאות פרטיים, בייעוץ לחברות תרופות, חברות דיאטה פרטיות ועוד.

"הרבה דיאטניות", אומרת כהן, "עובדות כמפקחות על תזונה – במעונות יום, בבתי אבות, בהוסטלים למיניהם, בגני חינוך מיוחד ועוד. אלה המון משרות ותפקידים שבהם משרד הבריאות בעצמו עושה הסכמים עם חברות כוח אדם. התזונאיות האלה עובדות בעצם דרך חברת קבלן ומרוויחות מעט מאוד. שם, זה אולי דרך משרד הבריאות, אבל זה הכי פרטי שיש, כל הזמן מחליפים להן את המעסיקים ומשחקים להן בשכר ובתנאים. עצם זה שמשרד הבריאות בוחר לתת את הכסף במכרזים למי שמציע את ההצעות הכי נמוכות, זה מעוות לחלוטין ופוגע בתזונאיות".

כ-12% מהתזונאיות מקבלות מטופלים, באופן פרטי, כעצמאיות, במחיר שנע בין 300 ל-600 שקלים לפגישה של שעה עד שעה וחצי. דיאטניות פרטיות מצליחות יכולות להגיע גם להכנסה של 25-20 אלף שקלים בחודש.

"צוברות ניסיון במגזר הציבורי, ועוברות לפרטי"

כמו כהן, התזונאיות במגזר הציבורי נאלצות לחבר מספר חלקי משרה, או לשלב אותן עם עבודה בשוק הפרטי, על מנת להגיע לשכר חודשי מספק. השכר הממוצע של דיאטנית בשירות הציבורי הוא כ-6,500 שקלים ברוטו בחודש. תזונאית שכירה בבית חולים, במשרה מלאה, משתכרת בממוצע, 7,000 שקלים ברוטו בחודש. השכר הממוצע של כלל התזונאיות, גם אלה במגזר הפרטי, עומד על כ-8,467 שקלים בחודש.

ככל שהתזונאית עוברת קורסים, הכשרות מקצועיות או ממשיכה ללימודי תואר שני, המשכורת גדלה. אבל גם כאן יש תקרת זכוכית. דיאטנית קלינית ותיקה בשירות הציבורי, שהגיעה למשרת פיקוח או ניהול, תשתכר, בדרך כלל, בין 7,000 ל-10,000 שקלים בחודש.

וההתפתחות היא על חשבונן. "למעט בכללית, שעושה קורסים מאוד ממוקדים לפי צורך שלהם למספר דיאטניות מצומצם יחסית", אומרת כהן, "לרוב אנחנו צריכות לעשות את כל ההתמחות על חשבוננו ועל חשבון ימי ההשתלמות שלנו, ולא במימון המעסיק, וגם זה צריך להיות מטופל".

לדבריה, ישנה כיום מגמה גוברת של מעבר דיאטניות למגזר הפרטי: "המגזר הציבורי תמיד היווה מקפצה למגזר הפרטי. הן מתחילות בציבורי, צוברות ניסיון ואז עוברות למשרות אחרות במגזר הפרטי. ברגע שלשכר הנמוך מתווספים שחיקה וחוסר הערכה, המעבר מגיע הרבה יותר מהר. כמובן שאם המשכורות היו יותר גבוהות ויותר מתגמלות, הן היו אולי בוחרות להישאר.

"הממשלה צריכה להבין שבכדי לשמר רפואה ציבורית איכותית, חייבים לתת לנו שכר הולם, אחרת, השירות יהיה של צעירים ומתמחים, והם לא יגיעו לשלב שהם הופכים להיות אנשי מקצוע עם ניסיון".

תוספת עידוד של עד 4,000 שקלים

בשנים האחרונות, בעקבות הסכמים שחתם איגוד מקצועות הבריאות בהסתדרות מול משרדי האוצר והבריאות, מקבלות התזונאיות "תוספת עידוד" לשכרן. שכר עידוד ניתן עבור עמידה ביעדי טיפול. תזונאית בקופת חולים כללית מקבלת עד 4,000 שקלים בחודש ובבתי החולים הממשלתיים עד 2,000 שקלים בחודש.

"כך אנחנו עובדים באופן יעיל יותר, מרוויחות יותר, והמעסיק מצדו חוסך תקנים", אומרת כהן, שהיא גם (בהתנדבות) ראש סקטור התזונה באיגוד מקצועות הבריאות בהסתדרות, "אך בפועל כשנחתמים הסכמי העידוד, הם נחתמים מנקודת מוצא נמוכה. זהו עדיין השכר הכי נמוך במשק על פי נתוני הממונה על השכר באוצר, ולמרות השיפור בשכר, זה טיפה בים. כשהתחלתי לעבוד", היא מוסיפה, "שכר העידוד המקסימלי לדיאטניות למשרה מלאה היה 1,500 שקלים תוספת לשכר מינימום, ועכשיו זה 4,000 שקלים. המטרה שלנו עכשיו באיגוד היא לצמצם את הפער הזה".

לדבריה, בשבועות הקרובים צפוי להיחתם הסכם להעלאת שכר עידוד בבתי חולים ממשלתיים, ובהמשך מתכננים באיגוד מקצועות הבריאות להכיל אותו גם על בתי חולים החצי-פרטיים (לניאדו, הדסה, שערי צדק ועוד) שכרגע לא כפופים להסכמים.

"צריך להשקיע בהון האנושי"

כהן ממלאת את תפקידה באיגוד בכפוף ליו"ר איגוד מקצועות הבריאות, אלי גבאי. "עד שהוקם איגוד מקצועות הבריאות לא הרגשנו שמשמיעים את קולנו מספיק", היא אומרת, "הרופאים והאחיות נמצאים תמיד בחזית, ואת השאר משרד הבריאות פחות רואה ופחות מחשיב. כדי לספק רפואה ציבורית ופרא-רפואה ציבורית ראויה, צריך להשקיע בהון האנושי.

"היו הרבה מלחמות עם משרדי האוצר והבריאות, כולל שביתות", היא מוסיפה, "אבל בשנים האחרונות היו כבר שלושה הסכמים משפרי שכר, שכוללים הסכם פנסיוני, ואלה שיפורים דרמטיים. באופן יחסי, אני חושבת שבשנים האחרונות הושגו דברים מאוד יפים למקצוע שלנו".

תגובת משרד הבריאות טרם התקבלה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!