"30 שנה המשכורת שלנו תקועה, יתר המורים נכנסו לרפורמות 'אופק חדש' ו'עוז לתמורה 'כבר לפני 13 שנים ואנחנו הסקטור היחיד שנותר בחוץ", כך אמרה הבוקר (שלישי) אתי הרצוג מנהלת האולפן לעברית בכרמיאל בדיון שערכה ועדת החינוך של הכנסת בתנאי ההעסקה באולפנים. הרצוג, שלטענתה השכר הממוצע למורה נע סביב 6,000 שקלים בחודש הוסיפה: "אנחנו דורשים לתקן את העוול הזה ואת האפליה הזו".

הרצוג, שמלמדת עברית מזה 35 שנה, סיפרה לוועדה שנכנסה לתחום כבר במהלך שירותה הצבאי בגיל 18. "זה לא רק מקצוע ולא רק עבודה, זו השליחות שלי. אנחנו באים עם הרבה אור בעיניים, אהבה בלב. ציונות בשבילנו זו לא מילה גסה, אנחנו הולכים איתה לעבודה".

"העבודה שלנו היא לא רק ללמד את האל"ף-בי"ת, תנועות ומשפטים", הוסיפה, "זה לתווך גם את התרבות, המנטליות, ההיסטוריה והאקטואליה. זה לשלב את העולים החדשים בתרבות הישראלית. ולמרות כל זאת אנחנו מופלים בשכר באופן בוטה".

קושי לגייס עובדים ולשמור עליהם

לפי מעוז ביגון, מנהל אגף חינוך מבוגרים במשרד החינוך, שאחראי על האולפנים, מועסקים באולפנים כ-463 עובדי הוראה, מהם 41 מנהלים, 20 מדריכים והיתר מורים.

"גם אם יש לנו תקנים יש לנו קושי גדול לגייס עובדים ולשמר את העובדים הקיימים" אמר, "נכנסים מורים צעירים שאנחנו מכשירים, אבל ברגע שמתפנה משרה בבית ספר יסודי או על יסודי הם נוטשים אותנו בגלל תנאי השכר. זה מאוד מקשה עלינו בקליטת העלייה".

לדבריו, משרד מלאה למורה באולפן מוגדרת כ-28 שעות שבועיות, ובניגוד למורים בבתי הספר מורי האולפן לא זכאים לשעות התכוננות ובניית שיעורים וגם לא לשעות הוראה פרטנית ללומדים. "זה יוצר קושי גדול כי בכיתה של 30 עולים לכל אחד יש רמה שונה. הרבה פעמים מורים נשארים עם לומדים בהתנדבות לזמן פרטני אחרי שעות העבודה", הסביר.

המדינה: צריך לחכות לחידוש הסכמי השכר של כל המורים

מנהלת כוח האדם בהוראה במשרד החינוך סוניה פרץ טענה שהסיבה שמורי האולפנים הוחרגו מהרפורמות היא שהן התמקדו בפדגוגיה בבתי הספר. לדבריה, הנושא לא עלה בהסכמי השכר למורים ב-2017, ובשל היעדר תקציב מדינה מאז 2019 עדיין לא התחילו המגעים לחידוש הסכמי השכר למורים.

"כשנשב עכשיו ונמקד צרכים לקראת ההסכם הבא גם נושא מורי האולפנים יעלה לדיון", אמרה פרץ.

גם שירה גרוס מאגף הממונה על השכר במשרד האוצר אמרה שתנאי עבודתם של המורים בכלל נקבעים במסגרת הסכמי המסגרת הרוחביים לעובדי ההוראה בשירות המדינה, ואם הסתדרות המורים או משרד החינוך יציפו את הנושא במסגרת המשא ומתון הבא ידון האוצר בנושא. "זה אומנם 450 מורים, אבל יש לזה עלויות לא זניחות בכלל", הוסיפה.

עו"ד מאיר אסרף שייצג בדיון את הסתדרות המורים אמר בתגובה לטענותיהן: "העמדה שלנו היא שלא צריך להמתין להסכמי השכר כדי להעלות את שכר מורי האולפנים".

לפי אסרף, הניסיון של המדינה לדחות את הדיון ברפורמה הנחוצה בשכר מורי האולפנים להסכמים הכלליים נועד כדי לדחוק אותם מסדר היום לטובת קבוצות מורים גדולות יותר כמו המורים הצעירים ומנהלי בתי הספר.

לטענתו, המדינה ניסתה כבר מספר פעמים לסגור את מוסד האולפנים הממשלתיים לחלוטין, ובגלל שלא הצליחה החליטה לייבש את האולפנים. "עולה חדש מקבל בין 500 ל-600 שעות אולפן ואמור לקבל לפי המחקרים בין 1,500 ל-1,600 שעות כדי להגיע לרמת עברית טובה", אמר.

"זו קבוצה קטנה וייחודית ואין סיבה לייבש אותם תקציבית", הוסיף, "צריך לקדם את מעמדם. בשנה שעברה היה שר להשכלה גבוהה, השר זאב אלקין והוא הסכים איתנו שצריך לעשות רפורמה נפרדת, כחלק מהחינוך למבוגרים. צריך לעשות זאת לאלתר".

"צריך לתגמל את המורות בצורה הוגנת"

יושבת ראש הוועדה ח"כ שרן השכל (תקווה חדשה) קראה למשרדי החינוך והאוצר ולהסתדרות המורים להתכנס כבר בשבועות הקרובים לשולחן עגול על מנת לבחון את האפשרות לתת פתרונות ביניים עד להסדרת הנושא במסגרת ההסכמים הכלליים.

ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד), שיזמה את הדין יחד עם ח"כ עלי סלאלחה (מרצ), ח"כ משה אבוטבול (ש"ס) וח"כ אמלי מואטי (עבודה) אמרה: "האולפן הוא מוקד הקליטה של העולים החדשים, והמורים לעברים הם הדמויות שמפגישות אותם עם החברה הישראלית. בשנות ה-90, סביב גל העלייה הענק, גייסו המון מורים שבאו מתוך שליחות. הם לא חיפשו שכר ותנאים, הם התגייסו כי זו מבחינתם ציונות אמיתית".

"המורים הללו נמצאים עכשיו לקראת יציאה לגמלאות ויש קושי ענק לגייס מורים חדשים כי תנאי השכר של מורי האולפנים לא עודכנו מזה כמעט 30 שנים", הוסיפה.

משה אבוטבול (ש"ס) אמר שהוא זוכר ששכר המורים באולפנים היה בעייתי עוד מתקופתו כראש עיריית בית שמש. "ללמד עולה חדש, אדם בוגר, שפה חדשה זה קשה מאוד", אמר, "חשוב שהעולים ירכשו עברית, וצריך לתגמל את המורות בצורה הוגנת עבור העבודה המאומצת שהן עושות".

ח"כ אלון טל (כחול לבן) אמר שלא היה מגיע להיכן שהגיע בחייו, עו"ד ונבחר ציבור, בלי המורות באולפנים דרכם עבר כשעלה מארה"ב.

חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן, שהגיע לדיון כמייסד עמותת 'יד לעולים': "אני פה להביע את זעקת העולים החודשים בשנתיים האחרונות. בגלל הקורונה לא היו להם מספיק שעות אולפן והילדים שלהם סובלים. אני מנסה לדמיין את עצמי, מה היה קורה אם ילדי לא היו מקבלים את שעות האולפן שהיו זקוקים להן".

"אני מבקש מחברי הכנסת לעזור לנו עם הנושא הזה", סיכם, ,יש לנו גל של פניות ואנחנו מבקשים מהכנסת והממשלה לעשות עם זה משהו. לתגבר את התוכניות, להוסיף שעות ולעזור. לתת שנת אולפן נוספת או שנתיים נוספות".