שרת הפנים איילת שקד הכריזה היום (שלישי) על הפיכתה של המועצה המקומית מע'אר שבגליל לעיר, כמעט שש שנים אחרי הגשת הבקשה בנושא. אוכלוסיית מע'אר, שתהיה העיר הדרוזית הראשונה בישראל, צפויה להגיע בשנים הקרובות ל-30 אלף. תושבים.

שקד מסרה את ההודעה על ההחלטה המפתיעה במהלך פגישה עם ראשי רשויות דרוזיות וצ׳רקסיות שנערך בסאג׳ור שבצפון. "מע'אר הוכיחה את עצמה והיא ראויה להתקדם ולהיות עיר חשובה בישראל", אמרה השרה, "הכרזת המועצה המקומית מע'אר כעיר עשויה להשפיע על תדמית היישוב ועל האטרקטיביות שלו בכל הקשור בפיתוח יישובי בכלל ובפיתוח תעסוקה ומסחר בפרט".

לפי ועדת הבחינה של משרד הפנים שאישרה את המהלך, דפוסי צפיפות התושבים ופרנסתם במע'אר דומים היום לאלה של יישוב עירוני שהפסיק להתבסס על חקלאות.

"יש תנאים להכרה בעיר, לא מספיק מספר תושבים", אומר ל'דבר' עו"ד פריד גאנם, ראש עיריית מע'אר, "הראינו התקדמות בפיתוח בכלכלי, בשיפור בהכנסות העצמאיות וביציבות הפיננסית".

לדבריו, ב-2016 העירייה ביקשה מהמדינה לקבל מעמד של עיר, ועמדה בקריטריונים הדרושים כבר ב-2019, אבל ההחלטה התעכבה בגלל ארבעת סבבי הבחירות ומגפת הקורונה.  בתחילת השנה הוועדה ארצית החליטה להכיר ביישוב כעיר, "אבל ההכרזה הגיעה באמת בפתאומיות", אומר גאנם, "אני שמח בעבור התושבים ואנחנו מודים מאוד לשרה ולחברי הכנסת שדחפו להצהרה".

מע'אר מתבלטת בנוף היישובים הדרוזיים בצפון מבחינת הגודל ותמהיל האוכלוסייה. לצד הרוב הדרוזי גרים בה גם מיעוטים ערבים נוצרים ומוסלמים. ברוב היישובים הדרוזים גרים בין  5,000 ל-10,000 תושבים בממוצע, ולרובם אין תכניות התרחבות בסדר גודל דומה פרט לתכניות להקים יישוב דרוזי חדש.

"אין עוד יישוב בסדר גודל כמו שלנו", אומר גאנם, "כל מי שירצה את העזרה שלנו, אנחנו כאן".

לצד תכניות הרחבת השכונות גאנם מקווה שההצהרה תאפשר מינוף והאצה לפרויקטים מתוכננים ובהם הקמת חברה כלכלית וחממה עסקית, הרחבת אזור התעשייה ושיפור מצב התשתיות הבסיסיות, בעיקר הכבישים.

"הדרישה הכי חשובה שלנו היום זו השקעה בתשתיות הבסיסיות כדי לעייר את העיר באמת, המצב השתפר מאוד בשנים האחרונות אבל דרושה עוד עבודה", הוא מסביר, "יש לנו אחריות כבדה, אנחנו רוצים להזמין את המדינה שתקים פה מוסדות ממשלתיים שיאפשרו גם תעסוקה חדשה. אנחנו מקבלים היום מענקי איזון אבל עכשיו אנחנו נשתמש בהכרזה כמנוף להשקעות כדי לפתח את העיר".