"החוצה. יש לך אפס הבנה בכלכלה", נזף יו״ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), בח"כ דודי אמסלם (ליכוד), בדיון על תקציב המדינה. "אתה לא יודע מה זה גירעון ומה זה מגבלת הוצאה. אתה מבלבל פה את השכל שעה. אין לך בכלל מה להגיד. לפחות יושבים פה שני שרי אוצר ומדברים לעניין", הוסיף קושניר, "אתה סתם מדבר שטויות, אין לך מושג בכלל". שרי האוצר לשעבר הם ישראל כ״ץ ויובל שטייניץ (ליכוד), שנותרו אדישים לדברים.

בדיון, דיווחו אנשי האוצר שלמדינה יש 25 מיליארד שקלים הכנסות – מעל לצפי. זה מספר שנראה כך: 25,000,000,000. אף שקל ממנו לא יושקע במשק – בפיתוח תשתיות, בעידוד תעסוקה, בצרכים חברתיים או בצמצום פערים. הכול הולך לצמצום הגירעון.

והאמת היא זו: קושניר ואמסלם כמו כ״ץ ושטייניץ – כולם לא מבינים בכלכלה. אם הם לא דרשו להשקיע את 25 המיליארדים העודפים בחזרה במשק, הם לכל הפחות לא מעודכנים.

***

מחקר שערך הבנק העולמי באירלנד הראה שהשקעת תקציבים בחינוך לגיל הרך מניבה 700% תשואה למשק. בישראל, גני הילדים והפעטונים מרוסקים ממחסור בכוח אדם. משרד החינוך הורה בשבוע שעבר (ג׳) לקצץ בשכר הסייעות, שנאנקות גם כך משכרן הנמוך. חשיבה אנושית ודאי שאין כאן, אבל גם חשיבה כלכלית אין.

על פי חברת דירוג האשראי הגדולה בעולם, S&P, השקעה בתשתיות מביאה להחזר של פי 2.7 מההוצאה. 270% תשואה. האוצר מעדיף לחסוך אגורה פסיק שלוש עשרה על כל שקל (להקטין את הגירעון, ובכך להימנע מהלוואות בריבית נמוכה), מאשר להרוויח שקל פסיק שבע על כל שקל שמושקע במשק. כלכלי זה לא.

***

הבנה בסיסית בכלכלה מלמדת שכמעט כל שקל שמושקע במחזור הכלכלי, חוזר בסוף למדינה. כשליש ממנו בצורת מס הכנסה, 17% נוספים כמע"מ, בעת רכישת מוצרים. הכסף שלא חוזר למדינה הוא זה ש"נתקע" בצורת חיסכון בבנקים או בבורסה. זה קורה בשכבות המבוססות יותר שיכולות להרשות זאת לעצמן.

המסקנה ברורה: ככל שיותר מה-25 מיליארד שקלים הללו יושקעו בשכבות הנמוכות, הם יחזרו במלואם בחזרה למדינה, ואם יושקעו נכון (תשתיות, חינוך, תעסוקה) הם יחזרו עם תשואה עתידית גדולה. אבל מי מבין בכלכלה?

***

ועדת המינויים פסלה אתמול את מינויו של עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית. אחד מהנימוקים שעלו בדיונים היה "חוסר הבנה בכלכלה". נדמה שיש כאן מוטיב חוזר. ההבנה במקצוע האלוהי הזה שמורה רק לאלים ובני אלים.

שר הכלכלה והביטחון לשעבר, שכיהן גם כראש עיריית שדרות ויו״ר ההסתדרות, מבין בכלכלה יותר מכל ועדת המינויים גם יחד. עמיר פרץ היה הראשון לדרוש לפני שנים את העלאת שכר המינימום ל-1,000 דולר. מהלך שהוכח באינספור מחקרים כאחד הממריצים האפקטיביים של כלכלה.

מפחיד לחשוב איפה היתה נמצאת כלכלת ישראל בלי דרישות ההסתדרות – אז וגם היום – להעלות את שכר המינימום לעובדים הצעירים והחלשים ביותר.

נשף המסכות חייב להסתיים. אין שום בעיה בהבנה. יש בעיה באג׳נדה. החלחול מלמעלה למטה (שנשאר רק למעלה) נכשל. הגיע תורו של החלחול מלמטה למעלה, כפי שאומר נשיא ארה"ב. את זה מבין מי שיש לו מושג בכלכלה.