דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך ורווחה

המרצים הפכו למנחים: כך שינתה הקורונה את הלימודים הגבוהים בישראל

למידה היברידית, פיתוח כלים טכנו-פדגוגיים ויצירת סביבת למידה בטוחה: חוקרות ממכללת אורנים חושפות את דעותיהם של סטודנטים ומרצים על השינוי הפדגוגי שחל בהשכלה הגבוהה בשנה וחצי האחרונות

שיעור בזום (צילום: צליל אושפיז)
שיעור בזום (צילום: צליל אושפיז)
מיכל מרנץ
מיכל מרנץ
כתבת חינוך
צרו קשר עם המערכת:

86% מהסטודנטים טוענים שהמרצים שימשו יותר כמנחים, לעומת 14% שטוענים שהמרצים לימדו פרונטלית בלבד, מה שעורר חוסר עניין בשיעורים, כך עולה ממחקר שנערך במכללת אורנים, בנושא השינוי הפדגוגי שהתרחש בשנה וחצי האחרונות.

החוקרות יעל הנדל וד"ר הדס ברודי שרודר מצאו שינוי בדמות המרצה הרצוי בעיני המרצים והסטודנטים. לדעת המרצים, המעבר ממרצה למנחה הוא חיובי ורצוי. השינוי בדמות המרצה נעוצה בלמידה מרחוק והכנסת כלים טכנו-פדגוגיים, כמו 'חדרים' בזום (אופן שמאפשר פעילות בקבוצות קטנות בשיעור וירטואלי), לוח פעיל, סקרים ועוד.

המחקר התבסס על שאלון שעליו השיבו 15 מרצים שהתמודדו עם השינוי הפדגוגי, ואף פיתחו שיטות פדגוגיות. עם חמישה מהם נערכו ראיונות. בנוסף, נערכו שתי קבוצות מיקוד עם 9 סטודנטים של אותם מרצים. 100 סטודנטים להוראה השיבו גם הם על שאלון.

הסטודנטים ציינו שמרצים שיצרו קשר אישי והבטיחו סביבת למידה בטוחה הפכו את הלמידה למשמעותית יותר. גם המרצים ציינו את החיבור הרגשי והחברתי בתחילת השיעור ככלי בעבודתם.

חלק מהמחקר עסק ביחס הסטודנטים לכלים הטכנו-פדגוגיים ובנוחות השימוש בהם. 81% מהסטודנטים דיווחו שהם נהנו משילוב כלים אלו בתהליך הלמידה. נתונים אלו מפתיעים, מכיוון ש-85% מהסטודנטים נחשפו לכלים החדשים בפעם הראשונה, או הכירו אותם באופן מאוד חלקי. למרות זאת, 85% מהם השיבו שכיום הם מסוגלים להשתמש בהם בעצמם. בראיונות טענו הסטודנטים שההיכרות של המרצים עם הכלים הטכנו-פדגוגיים מעלה את איכות ההוראה, והמרצים ציינו שככל שהידע שלהם על כלים אלו, כך היכולת שלהם להעניק כלים אלו לסטודנטים להוראה גדלה.

71% מהסטודנטים ציינו שהשימוש בכלים טכנו-פדגוגיים תרם ליצירת הזדמנויות עבורם להביא את עצמם לידי ביטוי או להיות לומדים פעילים, בדרך שלא הייתה מתאפשרת בלעדיהם. המרצים והסטודנטים ציינו למידה פעילה כאופן פעולה רצוי של מרצה.

גמישות בדרכי ההוראה, כלומר מתן אפשרויות בחירה, אוטונומיה, עצמאות וקבלת החלטות של הסטודנטים, צוינה גם היא כאופן פעולה רצוי ללמידה משמעותית, הן על ידי הסטודנטים והן על ידי המרצים. תכונות נוספות שסטודנטים ציינו כחיוביות בקרב מרצים היו זמינות וסנכרון התכנים והמטלות של המרצים השונים. המרצים הצביעו על ההתפתחות המקצועית שלהם ככלי שמעשיר את הלמידה שלהם.

בנוסף לתכונות הרצויות של המרצה ולאופני הלמידה, הסקר בחן על טיבה של הלמידה ההיברידית, שמתקיימת בו-זמנית באופן פרונטלי ובלמידה מרחוק. חלק מהסטודנטים ציינו בראיונות שהרגישו זלזול כלפי סטודנטים שהיו בביתם מצד המרצים. עם זאת, 83% מהסטודנטים השיבו שהם מעדיפים למידה היברידית במינונים משתנים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!