במבט מבחוץ, כפר הסטודנטים החדש באוניברסיטת בן גוריון נראה כשכונת מגורים עירונית קטנה, אך כשחולפים מבעד לשער ונכנסים למתחם המגודר, יש תחושה של קיבוץ: שבילים ומדשאות, גינות פרחים קטנות, עצים צעירים, ספסלים מוצלים ומבני מגורים חדשים. 

"רצינו שאנשים ילכו בכפר ויהיה להם נעים ובטוח", אומר מתן תרשיש, מנהל מחלקת הבינוי של האוניברסיטה, "השקענו המון משאבים והמון מחשבה גם בהתאמה לאקלים, גם במערכת התנועה, גם ברמת איך שהסטודנט מרגיש. העצים שנטענו מטופחים כבר מעל לשלוש שנים, הצמחים בחצרות נשתלו בהתאמה לתקופות פריחה בשנה. לא האמנו שאחרי הקורונה תהיה היענות רבה כל כך". 

אווירה של קיבוץ בכפר סטודנטים. "רצינו שאנשים ילכו בכפר ויהיה להם נעים ובטוח" (צילום: הדס יום טוב)

בכפר שיזמה והקימה האוניברסיטה, בשטח של כ-200 דונם באזור הקמפוס הצפוני, הנושק לשכונת רמות, יש 14 בניינים, ובהם 1,000 מיטות ב-580 דירות, בגדלים שבין 22 ל-55 מטרים רבועים. 480 סטודנטים כבר מתגוררים בכפר, שבהקמתו הושקעו כ-280 מיליוני שקלים. חלק מהבניינים נמצאים עדיין בשלבי סיום העבודות, ואליהם יש כבר רשימות המתנה.

מבט אל כפר הסטודנטים במהלך הבנייה. 14 בניינים, 580 דירות, בהשקעה של כ-280 מיליון שקלים (צילום: אגף הנדסה אוניברסיטת בן גוריון)

הכפר כולל גם מעון לאורחי האוניברסיטה, למרצים ותלמידים זמניים (בחילופי סטודנטים מחו"ל). בשטחי המסחר הצמודים עתיד לקום מרכז מסחרי עם סופרמרקט, חנות פארם, מאפייה, חדר כושר, בתי קפה ועוד. "זה חלק מהצרכים", אומר תרשיש, "כמו שהאוניברסיטה מספקת כיתות לימוד, היא צריכה לספק גם מעונות לסטודנטים שלה, בטח פה בבאר שבע".

"החדרים מדוגמים. רק להיכנס ולגור"

הדירות בכפר מיועדות לסטודנטים בלבד, ודמי השכירות החודשיים בהן נעים מ-1,070 שקלים לחדר בדירת שלושה שותפים; 1,200 שקלים לחדר בדירת שני שותפים; 1,350 שקלים לדירת סטודיו קטנה ליחיד; ועד 1,750 שקלים לדירה גדולה. המחירים כוללים ארנונה. 

דירת שותפים בכפר הסטודנטים. מרוהטת ומצוידת (צילומים: הדס יום טוב)

"סטודנט שמגיע לגור כאן", אומרת אנה חיון, ראש מדור מתחמי המגורים של האוניברסיטה, "צריך להביא איתו רק מזוודה עם מצעים, מגבות, בגדים וסכו"ם. החדרים מדוגמים, יש בהם הכל. מקרר, מיקרו, כיריים חשמליות, שולחן אוכל, שולחן קפה, כורסאות, מיטה, טלוויזיה, ארון, פינת עבודה, הכל. רק להיכנס ולגור".

"אפילו שזו דירת סטודיו יש מקום לארח"

קרין גליק (22), במקור מכפר מזרעה ליד נהריה, החלה לפני שבועיים את הלימודים בשנה ג', הנדסת בניין, ובימים אלה עברה לגור בדירת סטודיו בכפר. "קודם גרתי במעונות ג'", היא מספרת, "בניין ישן ליד כביש ראשי. תמיד היו רעש, צפיפות ובלאגן. כשראיתי פרסום באתר האוניברסיטה על דירות סטודיו יחסית בזול, ואמרתי, יאללה".

קרין גליק, סטודנטית שנה ג' להנדסת בניין: "זה מאוד קרוב לאוניברסיטה. אני עם קורקינט, זה לוקח לי דקה" (צילום: הדס יום טוב)

עד כה היא מאוד מרוצה. "ההבדל זה שמיים וארץ", היא אומרת. "אני גרה בקומה שלישית ויש מעלית. בדירה הקודמת גרתי בקומה 4 בלי מעלית. אפילו שזו דירת סטודיו, יש לי מקום לארח. יש לי מרפסת, ותמיד החבר'ה יושבים אצלי. וזה מאוד קרוב לאוניברסיטה", היא מוסיפה, "אני עם קורקינט, זה לוקח לי דקה. 

שער הכניסה לכפר המגודר. קרין גליק: " ההורים שלי מרגישים הרבה יותר בטוחים שאני גרה פה" (צילום: הדס יום טוב)

"אחד היתרונות המשמעותיים מבחינתי זה הביטחון. הכל פה מוקף בגדר, יש ביטחון 24 שעות. ההורים שלי מרגישים הרבה יותר בטוחים שאני גרה פה. חוץ מזה, הבנתי שבהמשך יהיו הרבה פינות זולה בגג, ואחרי החורף יהיו גם ספות. זה נראה לי מאוד נחמד. החיסרון היחיד מבחינתי, שהוא לפעמים גם יתרון, זה שהבניינים מאוד צמודים. רואים הכל דרך החלונות, ואני רואה את כולם".

"התכנון מאוד מתחשב גם באקלים המדברי"

בנייני הכפר, שתוכנן על ידי משרדי האדריכלים בר אוריין מתל אביב ושוורץ בסנוסוף מחיפה, מחוברים ביניהם גם בחצרות וגם בפנים. "היה לנו חשוב שהתנועה תהיה מאוד פתוחה", מסביר תרשיש, "אפשר לעבור בין הבניינים גם על האדמה וגם דרך מרפסות הגג. כל הסטודנטים חיים ביחד, הכל פתוח ונגיש לכולם. כמה שיותר מרחבים משותפים".

בכפר יש חדרי צילום ומדפסות, חדרי כביסה, חדרי מחשבים, חדרי התכנסות בלתי פורמאלית, כמו חדרי זולה, חדרי חוגים וחדרי אופניים.

חדר מכונות הכביסה. "כל הסטודנטים חיים ביחד, הכל פתוח ונגיש לכולם" (צילום: הדס יום טוב)

מתלי אופניים ומכונות לממכר משקאות. יש גם חדרי צילום ומדפסות ויהיו חדרי זולה (צילום: הדס יום טוב)

הבנייה, לדבריו, ירוקה: "מערכות המיזוג, הדוודים, החשמל, הכל בבנייה חסכונית, אקולוגית ובת קיימא. התכנון מאוד מתחשב גם באקלים המדברי. בכל זמן נתון, בכל שעה ובכל עונה, יש פה המון צל". 

הבניינים מטויחים בשיטה גרמנית מיוחדת, שבה נעשה בדרך כלל שימוש בבניינים לשימור. "זה הפרויקט הראשון בבאר שבע בשיטה הזו", מתגאה תרשיש. "הטיח הזה היה מאוד חשוב לאדריכלים. לקח לנו הרבה זמן להגיע למתכון שיביא את הצבע הנכון. מתחתיו יש מערכת בידוד מאוד מודרנית, כדי שהאקלים המדברי לא יחדור לדירות". 

"כשאתה גר בדירה רגילה אתה צריך להתעסק עם העירייה"

מוחמד דאוד (22), במקור מג'לג'וליה, החל כעת את לימודיו בשנה ד', הנדסת תוכנה, והוא גר בדירה עם שותף. "החדר עולה 1,200 שקל כולל ארנונה, שזה מעולה לי", הוא אומר. 

בשלוש השנים הראשונות ללימודים התגורר במעונות ד'. "גרתי כביכול עם שותף, אבל הוא בקושי היה בדירה. התחיל להיות לי משעמם. כשראיתי את הפרסום על המקום החדש, שהוא יותר זול וגם אפשר לגור עם שותפים, התלהבתי. הרעיון של כפר סטודנטים נראה לי מגניב, בעיקר זה שיקום פה מרכז מסחרי, מה שלא היה לנו במעונות הקודמים. 

מוחמד דאוד, סטודנט להנדסת תוכנה, שנה ד': "הרעיון של כפר סטודנטים נראה לי מגניב, בעיקר זה שיקום פה מרכז מסחרי" (צילום: הדס יום טוב)

"המעונות פה גם יותר יפים והשכונה יותר טובה. אמרתי לעצמי: 'כדאי לתפוס דירה עכשיו, לפני שיהיו רשימות המתנה ארוכות'. חתמתי על חוזה עוד לפני שסיימו לבנות, וישר כשנפתח עברתי. ביקשתי לגור עם שותף ואמרתי: 'תמצאו לי מישהו'. כשהגעתי, ראיתי שאני במקרה מכיר את השותף שלי מאז גיל 15, בילדות הוא גר ממש בכפר לידי". 

דאוד גר בכפר רק שבועיים, וכבר החליף שלוש דירות. "ביקשתי להיות למעלה ויצאתי בשיבוץ קומה 2, ואז עברתי לקומה רביעית באמצע הכפר. אחר כך החלפנו עם דירה אחרת של בנות, לדירה בקצה הכפר, שזה הכי טוב לי. אפשר לעשות רעש ואף אחד לא שומע". 

לדבריו, היתרון הגדול של מגורים במעונות האלה, זה שהכל מתנהל רק מול האוניברסיטה. "כשאתה גר בדירה רגילה אתה צריך להתעסק עם העירייה כדי לקבל הנחת סטודנט בארנונה, צריך להתעסק עם חברת חשמל ועם שעוני מים, עם אינטרנט. פה הכל מול האוניברסיטה, הם מסדרים הכל".

עוד דבר משמעותי עבורו, כמי שמתאמן באופן קבוע, הוא מכון הכושר שיקום: "זה ישפר לי את איכות החיים משמעותית. במעונות הקודמים הייתי צריך לשלם לא מעט וללכת חצי שעה לחדר כושר". 

"דירה חדשה, מחיר טוב, אווירה סטודנטיאלית"

"רוב המעונות שלנו מלאים עד אפס מקום", אומרת אנה חיון, המנהלת את ארבעת מתחמי מגורי הסטודנטים של האוניברסיטה: מעונות ג', מעונות ד', מעונות אשטרום, דירות האוניברסיטה ברחבי העיר וכמובן, הכפר החדש. "היה לנו חשוב למצוא דרך לשמר את הסטודנטים גם בקהילה, גם קרוב לאוניברסיטה וגם בתוך עוד מעונות. לתת להם את התנאים של דירות יחסית חדשות וטובות, במחיר של מעונות לכל כיס". 

אנה חיון, ראש מדור מתחמי המגורים של האוניברסיטה: "לתת לסטודנטים תנאים של דירות יחסית חדשות וטובות, במחיר של מעונות לכל כיס" (צילום: הדס יום טוב)

המחירים בבאר שבע מתקרבים, לדבריה, למחירים בכפר, אבל רק באזורים ישנים ובבניינים ישנים ומוזנחים. "פה מקבלים את כל החבילה", היא מתגאה, "דירה חדשה, מחיר טוב, אווירה סטודנטיאלית. זה מכלול שאי אפשר למצוא במקומות אחרים".

בכפר החדש גרים, לדבריה, סטודנטים מכל הפקולטות ומכל שנות הלימודים – גברים ונשים, יהודים וערבים, רווקים ונשואים, כאלה שגרים לבד וכאלה עם שותפים. 

"הופתעתי שיש פה טלוויזיה חכמה, בחיים לא הייתה לי"

רועי סנדר (26) במקור מקרית ביאליק, החל כעת את לימודיו בשנה ג', הנדסת תעשייה וניהול. הוא מתגורר בדירת סטודיו בכפר. "אף פעם לא גרתי במעונות", הוא מספר, "בשנה שעברה גרתי בדירה לבד ושילמתי 1,800 שקל בחודש. בספטמבר שמעתי שפתחו פה כפר סטודנטים, והמחיר 1,350 לדירת סטודיו יחיד כולל ארנונה, אז באתי לראות, וראיתי דירה חדשה מהניילונים. 

"גם האווירה פה נראתה לי יותר 'פרשית'. יותר הווי, תכנונים לחדר כושר, בניינים שאפשר לעבור ביניהם במרפסות, לראות קצת את השקיעה. זה נראה לי יותר ביחד כזה. והולך להיות פה גם מרכז קניות, מה שממש מגניב.

רועי סנדר, סטודנט שנה ג' להנדסת תעשייה וניהול: "האווירה פה נראתה לי יותר 'פרשית'. יותר הווי, יותר ביחד כזה" (צילום: הדס יום טוב)

"בחדר יש הכל, והכל חדש. זה כיף. מיטה גדולה, מקלחת טובה, ארונית, שולחן עבודה, מדפים. הכל עד פרט הכי קטן. הופתעתי שיש פה טלוויזיה חכמה, בחיים לא היה לי דבר כזה".

המיקום, לדבריו, מעולה, לעומת המעונות האחרים שנמצאים בשכונות ישנות. "פה זה רמות, זו השכונה הכי טובה בעיר. בשלב שלי בלימודים, אני כבר מחפש עבודה בתחום, וצמוד לפה מרכז התעשייה החדש, גב-ים; אני גם צמוד לרכבת; צמוד למרכז הספורט וגם לאוניברסיטה. זה פלוס מאוד גדול מבחינתי. מצד שני, אפשר להגיע מפה בכמה דקות לשכונה ד', איפה שיש עוד מעונות וגרים שם הרבה סטודנטים. אז מצד אחד יש פה ביטחון ושקט, ומצד שני זה קרוב".

"האוניברסיטה הקימה, מימנה וגם מפעילה את הפרויקט"

הרעיון להקמת הכפר נולד, לדברי תרשיש, בימי המחאה החברתית ב-2011, כשבהנהלת האוניברסיטה הבינו שיש מצוקה וצריך לתת לה מענה. "האוניברסיטה הקימה, מימנה וגם מפעילה את הפרויקט", הוא מתגאה. "חברת ניהול חיצונית רק מסייעת בתפעול הכפר. זה חלק ממה שהאוניברסיטה בחרה לעשות עם השטח שהוקצה לקמפוסים הצפוניים שלה, מתוך רצון לקחת אחריות על הסטודנטים".

המסדרון באחד מהבניינים שבנייתם טרם הושלמה. "מגורים, כמו מלגות או שכר לימוד, הם חלק מהמכלול שהאוניברסיטה צריכה לדאוג לו עבור הסטודנטים שלה" (צילום: הדס יום טוב)

"כשאוניברסיטה אחראית לסטודנטים שלה", מוסיפה חיון, "זה הרבה יותר אישי והרבה יותר נכון מאשר לתת למישהו ולהגיד לו – תבנה, תמכור, תעשה מה שאתה רוצה. בצורה הזו נשמר הקשר של האוניברסיטה עם הסטודנטים, והם לא מופקרים בידי גוף אחר. מגורים, כמו מלגות או שכר לימוד, הם חלק מהמכלול שהאוניברסיטה צריכה לדאוג לו עבור הסטודנטים שלה.

"אנחנו רוצים שיהיה להם טוב", היא אומרת, "שיירצו להיות פה. זה דבר אחד שאתה נהנה מהתואר, אבל כשיש לך גם חווית מגורים טובה, זו חוויה מנצחת". 

לה עצמה יש מטרה נוספת: "כבאר שבעית גאה חשוב לי שהסטודנטים גם ירצו להישאר לגור פה, לעבוד פה ולהקים פה משפחה. כיום אנחנו יודעים להגיד שסטודנטים שמגיעים ללמוד פה ממקומות אחרים והייתה להם חוויה טובה, גם נשארים בעיר. העניין החברתי לא פחות חשוב מהתואר והתעודה".

הגינות פורחות. "העניין החברתי חשוב לא פחות מהתואר והתעודה" (צילום: הדס יום טוב)