מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית הצעת חוק שתאפשר פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא נגדו צו הגנה למניעת אלימות במשפחה. ההצעה תאפשר למשטרה לוודא שאדם שהורחק בצו בית המשפט מבן משפחתו עקב חשש מאלימות מקיים את הצו, ולהתריע בזמן אמת על הפרתו ללא צורך בהגשת תלונה או דיווח מצד האדם הזקוק להגנה.

ההצעה שהגיש ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד), ואליה הוצמדו הצעות דומות של חברות הכנסת עאידה תומא סלימאן וקרן ברק, נוסחה בשיתוף מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר אילן. היא עברה ברוב של 59 חברי כנסת ללא מתנגדים, ותועבר לוועדת הכנסת יחד עם ההצעות המוצמדות.

לפי החוק הקיים כיום, אדם שנפגע מאלימות במשפחה רשאי לבקש מבית המשפט להוציא צו הגנה האוסר על האדם הפוגע להתקרב לביתו או לאזור מגוריו של הנפגע, איסור להחזיק נשק, איסור להטריד את הנפגע או למנוע ממנו להשתמש בנכס משותף ועוד.  אך לצווים אין אכיפה בזמן אמת, כלומר, בניגוד למעצר בית שבו מפעילה המשטרה אמצעי פיקוח על העצור שלא ייצא מביתו, אין אכיפה דומה על הפרת צווי הגנה אלא רק בדיעבד ולאחר הגשת תלונה, והנפגעות נותרות חשופות למרות צו ההגנה.

לפי נתוני משטרת ישראל שהוגשו למרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנים 2018–2019 נפתחו כ-1,300 תיקים בגין הפרת צווי הגנה. ב-90% מהמקרים בהם הופרו צווי ההגנה הנפגעות היו נשים. כלומר, 1,170 נשים נפגעו מבני זוג אלימים שהפרו צווי הגנה שלא ניתן היה לאכוף בזמן אמת.

השימוש בפיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה יאפשר למשטרה לדעת אם אדם עומד בתנאי הצו שהוצא נגדו. אם הצו מופר, לא יהיה צורך בהגשת תלונה במשטרה כדי להפעיל הליכי מעצר. בכך, הפיקוח האלקטרוני יגדיל את אפקט ההרתעה, יהפוך את צו ההגנה לכלי אפקטיבי בהצלת חיים של נשים וילדים בסיכון גבוה, ואף יאפשר לחלקם המשך חיים בקהילה ללא צורך בעקירתם למקלט.

במרכז רקמן ציינו שכבר בדצמבר 2018 הורה ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, לקדם הצעת חוק שתקנה לבתי המשפט סמכות להורות על מתן צו הגנה בתנאי פיקוח אלקטרוני. ביוני שעבר אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק שנוסחה ע"י מרכז רקמן והוגשה ע"י ח"כ קרן ברק. גם דו"ח מבקר המדינה שפורסם השנה המליץ על הטמעת השימוש בפיקוח אלקטרוני כדי להגן על נפגעות אלימות במשפחה. באנגליה ובחלק ממדינות ארה"ב כבר ניתנה בחוק סמכות להשתמש בפיקוח אלקטרוני.

בדברי ההסבר נכתב: "חוסר האפקטיביות של הפיקוח מביאה להעדר הרתעה מהפרת הצו. אנשים שהוצא כנגדם צו הגנה יודעים כי אין ביכולתה של המשטרה לדעת אם הפרו את הצו אם לאו, ולכן אינם נרתעים מהפרתו."

עוד צוין בדברי ההסבר שבמקרים רבים של אלימות בין בני זוג, התלות ומערכת היחסים הרגשית בין בני הזוג אינה מאפשרת לבן הזוג, קורבן מעשי האלימות, לעמוד על זכויותיו. "לנשים המצויות במערכת יחסים שכזו לוקח זמן רב עד אשר הן מעזות לדווח על מצבן ולבקש צו הגנה, ולאחר הפרת צו הגנה, הן מוצאות עצמן לעיתים נתונות ללחצים כבדים של בני הזוג האלימים שלא להתלונן על הפרת הצו. במצב עניינים כזה לא ניתן לעצור את המפר או לטפל בו שכן המשטרה וגורמי הרווחה כלל אינם מודעים להפרתו של צו ההגנה."

ח"כ להב הרצנו אמר עם העברת הצעת החוק: "הפיקוח האלקטרוני יגדיל בצורה משמעותית את אפקט ההרתעה, ויאפשר למשטרה לדעת האם הצו הופר. נכון שהפעלת פיקוח אלקטרוני על מי שהוצא כנגדו צו הגנה – יש בה משום פגיעה בזכות של מי שטרם הורשע, כמו הזכות לפרטיות. אבל זכות הפרטיות אינה זכות מוחלטת, ובאיזון שבין זכות הפרטיות לזכות החיים והביטחון, גוברת הזכות לחיים."

עו"ד אבישג עוזרד, ראשת היחידה לקידום מדיניות ציבורית וחקיקה ע"ש ברוך ורות רפפורט במרכז רקמן: "אנו מברכות על קידומה של הצעת החוק, אשר תהפוך את צו ההגנה לכלי הרתעתי, ותאזן כראוי בין הצורך בשמירה על ביטחונן וזכויותיהן של נפגעות אלימות משפחה, לבין זכויותיו של מי שהצו מוצא כנגדו. מדובר בכלי שכבר אומץ במספר מדינות, והוא קבוע גם באמנת איסטנבול (אמנת מועצת אירופה למניעה ומאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה), שמהווה את הסטנדרט הבינלאומי המקובל כיום בתחום הטיפול בתופעת האלימות במשפחה. הגיע הזמן לקחת אחריות על אלפי נשים וילדים החיים בסכנה ממשית, ולאמץ את המנגנון גם כאן".