אז ממי בעצם ניפרד כשיסגרו את התחנה המרכזית? בקלחת הרותחת שבה געשה השבוע הבשורה על צו סגירה לתחנה, דיברו על אוטובוסים, זיהום אוויר, טינופת, פשע והזנחה כללית של המבנה הגדול והסבוך בארץ. האשמים במחדל שנקרא "התחנה המרכזית החדשה" משחקים תופסת – משרד התחבורה, עיריית תל אביב יפו, חברת נצבא, ממשלות עבר – אף אחד לא לוקח אחריות. ואף אחד גם לא מדבר על מה שכן קורה בה. בחלוף השנים, הפכה התחנה לביתם של האחרים. תרבות ואמנות, קולינריה ושירותים מגוונים, הפועלים בתוך ועבור קהילות שונות, המתקיימות בשוליים. ובשוליים קורים דברים מפעימים.
להתראות יונג יידיש, המקום המופלא שהקים מנדי כהנא בעזרת צי סהרורי של מתנדבים מיוזעים.
להתראות ספרים וכתבי עת, תקליטים וצעצועים.
היו שלום ערבי שירה ושתיה וריקודים ומליצה. היו שלום סיר צ׳ולנט ולביבה.
להתראות ששת המופלאים. גם כשנפתחתם כבתי קולנוע חדישים ומצוחצחים, לא הוקרנו בכם סרטים יותר מכמה חודשים. גם כשנותר מופלא אחד כקומדי קלאב ספון במחשכים.
להתראות אמנים ומעצבים, להטוטני יום שני ורקדנים.
נוחו על משכבכם מקימי התיאטראות סופי מושקוביץ וניקו ניתאי.
להתראות במת מיצג ותיאטרון מסתורין.
להתראות כנסיה ובתי כנסת, תפילות ערבית ומקהלות שבת. חג שמח עצוב לחוגגי נובי גוד ולארנבי פסחא, להדלקת נרות ולהנחת תפילין.
להתראות נזימה. אהבנו את הזיתים ואת עלי הגפן, את הסאג׳ ואת פרלמנט הנשים.
להתראות שוק פיליפיני, אמפליה ולומפיה, פרחי בננה וירקות מסתוריים, מרק ומי קוקוס וסירי תבשילים חמצמצים.
להתראות סופי שבוע שוקקים וטעימים, עוגות אורז ושיפודי דגים.
להתראות קומה 2, את ישנה כבר מזמן תחת מעטה אבק וחלומות מנופצים.
להתראות מעברים סודיים ומאורות עטלפים.
להתראות לרכבי התחזוקה מרצדים בין הקומות, עולים ויורדים עמוסי ארגזים.
להתראות נעליים, אחרי נווה שאנן זה הבית השני שאתם עוזבים.
להתראות לגני ילדים ולמטפלות ולעמותות ולמתנדבים.
להתראות מרכזי לימוד שאפתניים. למדו בכם עברית ואחווה וסולידריות, תפירה ומחשבים. להתראות לתצוגה מרהיבה של ציורי קיר ופיסול, לחרכי הצצה אל עולמות קסומים.להתראות גורי חתולים.
להתראות לחייט ולקורא בקלפים.
להתראות מסדרונות אפלוליים – זוהרים – מהבהבים.
להתראות לכם שלטי חוצות כבויים שנדלקו לרגע בשירי משוררים.
* אולי בעצם מוקדם מדי להיפרד מהמפלצת: חלופות התחבורה טרם הוסדרו, התסבוכת המשפטית עצומה, ויותר מדי גורמים מעורבים ומתווכחים על תפקידיהם ואחריותם בפינויה. אבל עבור מי שנמנה עם אוהביה, היא כבר משנה פנים (ולמי שטרם הכיר, יש עוד הזדמנות).
הילה הראל היא מעצבת ואקטיביסטית עירונית, מדריכה סיורים בתחנה המרכזית וסביבתה וחברה בקולקטיב אנייה