ועדת הפנים התחילה אתמול (חמישי) לדון לקראת קריאה ראשונה בהצעת החוק שתקל על חיבור בתים בלתי מוסדרים לרשת החשמל. היום חיבור חוקי לרשת מותנה בכך שהבית נבנה בהיתר בנייה כדין.

החוק עבר השבוע בקריאה טרומית ברוב של 63 תומכים מול 29 מתנגדים. ראש הממשלה נפתלי בנט ושרת הפנים איילת שקד נעדרו מהמליאה בעת ההצבעה. מציעי החוק הם חברי הכנסת של סיעת רע"מ ווליד טאהא, מנסור עבאס, מאזן גנאים, ואימאן חטיב יאסין, יחד עם ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ).

יישובים רבים בישראל, רובם ערביים, סבלו במשך שנים מהיעדר תכנון מה שמנע מתושביהם להוציא היתרי בנייה ולהתחבר לרשתות החשמל, הטלפון או המים.

ברוב המקרים אותם תושבים התחברו לרשתות אלה בסופו של דבר באופן פיראטי או לא חוקי. הצעת החוק זו אמורה להעניק להם פתרון מוסדר.

יו"ר הוועדה ויוזם החוק, ח"כ ווליד טאהא (רע"מ): "יש בחברה הערבית עשרות אלפי בתים לא מחוברים לרשת החשמל, לא בגלל משבר אנרגיה, אלא בגלל מדיניות בת עשרות שנים של העדר תכנון. גם לרשויות שרובן חלשות כלכלית, בגלל העדר פארקי תעסוקה, לא היה להן כסף לתכנן".

"נוצרה תופעה זוועתית. הסוגיה בוערת, כואבת ויוצרת מצב מסוכן", הוסיף, "יש אזרחים ששילמו בחייהם בשל אלתורי חיבור לחשמל. החוק בא להבטיח שאדם יקבל זכות בסיסית להתחבר לחשמל. אנחנו רוצים למשוך את השטיח מתחת אלה שבקלות מאשימים חברה שלמה כאילו היא עבריינית, בשעה שמעמידים אותה בפני מציאות בלתי אפשרית".

ח"כ אורית סטרוק (הציונות הדתית) התנגדה למהות הצעת החוק ואמרה: "אנו חיים במדינת חוק. מי שעובר על החוק הוא עבריין ואם יש עבירה מאסיבית על החוק זו עבריינות. עכשיו יש דרישה לעקם את החוק כדי להתאים אותו לעבריינות".

אורן הלמן, סמנכ"ל חברת החשמל אמר בדיון: "חברת חשמל תומכת בהצעת החוק. היא תאפשר לנו לעמוד בהוראות חוק החשמל. בין השנים 2007-1996 חיברנו 9,000 בתים ביישובים ערביים לחשמל. מאז הוגשו מאות רבות של בקשות לחיבור לחשמל, אבל לא היה טופס 4. הבעיות במצב הנוכחי הן: בטיחות, שרידות, כלכלית וסביבתית. הבעיה קיימת גם במגזר החרדי ובחקלאי".

"מצד אחד אף אחד לא הורס מבנים, מצד שני הסדרת הבניה מתקדמת לאט", הוסיף הלמן, "אנשים מתחברים בצורה פיראטית וזו בעיה בטיחותית. שימוש שלא כדין יוצר מפגעים, כבלים בצורה לקויה, בלי סימון. זה מסכן את הציבור ומסכן עובדים שלנו. החיבור לחשמל מעבר למונה נעשה ללא ביקורת המתקין. יש מקרי התחשמלות בבתים ובמרחב הציבורי".

אין מידע על משך הליכי התכנון ביישובים הערביים

במהלך הדיון התגלו מספר קשיים בהצעה שח"כ ווליד טאהא ביקש לפתור.

אפרת ברנד, מנהל התכנון: "כשתכנית מוגשת מתכנן המחוז בוחן אותה ואז מחליטים על הפקדתה. לפעמים ההפקדה מותנית בתנאים. פרק הזמן מקליטת התוכנית עד הפקדה הוא כשנה פלוס".

טאהא: "אם זה היה ככה, הייתי מוותר על החוק. אזרח ערבי מחכה עשרות שנים. למה נוצרה הבעיה הזו, אם לוקח שנה לאשר תכנית? עזבי את הממוצע הארצי, מה הממוצע הערבי?"

ברנד: "אין לי פילוח".

טאהא: "יש מציאות קטסטרופלית. אין תכניות מאושרות. הקו הכחול (קו שתוחם את שטח תכנית הבנייה, א.ר) כבר בגיל שלי. יש הרבה הבדל בין התאוריה למציאות".

במהלך הדיון התגלה שמאז 2014 משרד הפנים הוציא 4 צווים בלבד לחיבור לחשמל במקרים פרטניים.