כרבע מהשכירים במשק הישראלי חברים בארגוני עובדים או נהנים מהסכמים קיבוציים, כך עולה ממחקר שפרסם היום (ראשון) בנק ישראל, ויפורסם בדו"ח השנתי של הבנק. מנתוני המחקר עולה ששכרם של העובדים המאוגדים גבוה משכרם של עמיתיהם שאינם מאוגדים בכ-16% בממוצע.

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, התייחס למחקר והדגיש שההסתדרות תמשיך לפתוח את שעריה לקבוצות עובדים נוספות. "תנופת ההתאגדות בישראל ממשיכה להתחזק, וממצבת את ההסתדרות כאחד מארגוני העובדים הבולטים ביותר במדינות ה-OECD.

״בשנים האחרונות הוכחנו, פעם אחרי פעם, את התפקיד האחראי שממלאת ההסתדרות כגורם מאזן במשק וכרשת ביטחון חיונית לציבור העובדים. נמשיך לפתוח את הבית הזה לקהלים חדשים ולסקטורים מקצועיים שלא היו חלק מעולם העבודה המאורגנת בעבר, ונרתום את העוצמה כדי לצמצם פערים, לעודד צמיחה ולחזק את החברה הישראלית".

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד. "נרתום את העוצמה כדי לצמצם פערים, לעודד צמיחה ולחזק את החברה הישראלית" (צילום: אגף דוברות ההסתדרות)

נשים מרוויחות יותר מההתאגדות

לפי נתוני המחקר, שיעור העובדים המאוגדים במגזר הציבורי עמד על כ-65%, במגזר העסקי על כ-15%, ובקרב עמותות המספקות שירותים ציבוריים כגון חינוך בריאות ורווחה – 11%. בבנק ישראל ציינו כי בחירה של הממשלה באספקת שירותים ציבוריים באמצעות עמותות או חברות ולא באמצעות יחידות ממשלתיות מקטינה ככל הנראה שיעור השירותים הציבוריים המסופקים על ידי עובדים מאוגדים.

המחקר מעלה כי פערי השכר בין עובדים מאוגדים ללא-מאוגדים בולט במיוחד בקרב נשים. כך, במגזר הציבורי עומדים פערי השכר בין עובדים מאוגדים ללא-מאוגדים על 26% לגברים ו-31% לנשים, בעמותות המספקות שירותים ציבוריים על 25% לגברים ו-49% לנשים. במגזר העסקי, שכרם של גברים שאינם מאוגדים גבוה בממוצע ב-3% משכרם של גברים מאוגדים, אך שכרן של נשים מאוגדות גבוה בממוצע ב-17% מעמיתותיהן שאינן מאוגדות. בבנק ישראל הדגישו כי ייתכן שחלק מפערי השכר בין עובדים מאוגדים לשאינם מאוגדים נובע משוני במקצועות, בעיסוקים וכן ממאפיינים שונים נוספים של מקומות העבודה.

שכר חודשי ממוצע של שכירים מאוגדים ולא מאוגדים לפי מין ומגזר, גילי 25-64, לשנת 2018 (מקור: עיבוד בנק ישראל לנתוני רשות המסים)

עובדים מבוגרים מאוגדים נהנים משכר יציב

בבנק ציינו כי למרות פערי שכר קטנים יחסית בין עובדים מאוגדים ללא-מאוגדים במגזר העסקי, שכרם של עובדים מאוגדים בני 50–60 בענפים אלו גבוה ויציב, בעוד שהשכר של עובדים לא-מאוגדים יורד עם הגיל. לפי החוקרים, ייתכן שהשמירה של המאוגדים בגילים המבוגרים על רמת שכר גבוהה קשורה להסכמי שכר, המקשים על פיטורי עובדים ותיקים או על צמצום שכרם. הבדל עיקרי נוסף בין עובדים מאוגדים ללא-מאוגדים במגזר העסקי נמצא בהפרשות המעסיק לפנסיה, שעבור השכירים המאוגדים הן גבוהות בכ-2,300 שקלים לשנה לעומת עמיתיהם שאינם מאוגדים.

שינוי המגמה החל ב-2012: עשור של עלייה בשיעור המאוגדים

שיעור העובדים המאוגדים בישראל ירד משמעותית החל משנות ה-80, ובפרט לאחר חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995, שניתק בין החברות בקופת החולים לחברות בהסתדרות. שיעור החברות בארגוני עובדים ירד מ-45% בשנת 2000 לכ-34% בשנת 2006, ול-23% בשנת 2012. לאחר שנת 2012 נבלמה הירידה, ושיעור השכירים החברים בארגוני עובדים עלה מעט לכ-25% ב-2016, וממשיך בעליה מתונה, זאת בניגוד למגמה העולמית של ירידה בשיעור החברות בארגוני עובדים.

בבנק ישראל מציינים כגורמים לעלייה בשיעור העובדים המתאגדים את התרחבות פעילותם של ארגוני העובדים לגיוס חברים חדשים, בין היתר בזכות הקמת האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות ב-2009, שהוביל את איגודם של עובדים בתחומים שלא היו מאוגדים בעבר, כגון ענף הסלולר, הפיננסים, ההיי-טק והתחבורה הציבורית. סיבה נוספת היא הקמתם של ארגוני עובדים נוספים.

הדו"ח מציין שתנופת ההתאגדות נשענה גם על שינויי חקיקה, וכן על פסק דין פלאפון מ-2012, שאסר על מעסיקים לבטא עמדה ביחס לנסיונות ההתאגדות של עובדיהם. לפי הדו"ח, מאז שנת 2012 התאגדו בהסתדרות עובדים של למעלה מ-160 חברות.

בענפים העסקיים, חלה עליה של 0.8 נקודות האחוז בשיעור העובדים המאורגנים בין השנים 2014-2018, עליה זו נובעת בחלקה הגדול מעליה של 5 נקודות האחוז בשיעורם של העובדים המאוגדים בענפי המידע והתקשורת, התחבורה והפיננסים. בענף הפיננסים 43% מהעובדים מאוגדים בארגוני עובדים, בענף התמיכה והניהול 33%, בענף התחבורה והאחסנה 22%, בתעשייה 20%, בענף המסחר 10%, ובענף המידע והתקשורת 8%.

דיעור העובדים המשלמים דמי חבר או דמי טיפול ארגוני בארגוני עובדים, לפי ענפים (מקור: עיבוד בנק ישראל לנתוני רשות המסים)

ייחודו של המחקר הנוכחי שנעשה על ידי בנק ישראל הוא שהנתונים התבססו על הנתונים המנהליים של הפרשות דמי החבר והטיפול ששולמו על ידי עובדים לארגוני העובדים, וזאת בניגוד למחקרים קודמים, דוגמת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהתבססו על דיווחי העובדים עצמם באשר להשתייכותם או אי השתייכותם לארגון עובדים. בסקר החברתי של הלמ"ס, העמד שיעור העובדים שדיווחו שהם חברים בארגון עובדים בשנת 2016 על 27%.

לקריאת המחקר של בנק ישראל הקישו כאן.