"לצערי הבשורה לא טובה אבל גם לא דרמטית", אמר אמש (ראשון) אבישי כהן, מנכ"ל עיריית טירת כרמל, לדיירי הבניין ברחוב ש"י עגנון שמיועד לפינוי. "אתם יכולים לחזור עד מחר ב-12 לבתים, להתארגן עם ציוד בסיסי, אבל תקבלו צו פינוי מהבית עד מחר ב-12:00.
"מי שרוצה שיתפנה למשפחות, מי שרוצה אני פותח מרכז חירום. הקונסטרוקטור החליט שאתם צריכים לחזק את העמודים. זה בית פרטי, אנחנו חלק מהתהליך הסברנו ועשינו לכם – תארגנו צוות שידבר איתי. זו אחריות של התושבים, זה מה שקורה בכל הארץ, הלכו תושבים גם לבית משפט – אני מקל עליכם, אל תבזבזו זמן על מה שלא רלוונטי, זה החלטות של בית משפט הוא לא מתערב. זה לא אירוע שלנו, זה בית פרטי".
עד אתמול בבוקר, החיים של דיירי הבניין התנהלו בשגרה. בבוקר התלוננה אחת השכנות על חלקי בטון שנפלו בחלק מהעמודים הבניין, וכבר היום (שני) הם צריכים להתפנות מהבתים שלהם ולדאוג לשיפוץ הבניין בכספם. "חזרתי מיום במילואים" מספר יוסף תשגר, המתגורר בבניין עם הוריו ואחיו למעלה מעשרים שנים, "ב-14:00 הביאו שוטרים, הביאו מהנדס, ואמרו בכריזה שכולם צריכים להתפנות ונתנו כמה דקות להוציא את הדברים".
על המדרגות העולות לכניסה ג' של הבניין יש חתיכות בטון שנפלו בבוקר מחזית הבניין, ואנדרי סטפנוב, המתגורר כחצי שנה בשכירות בבניין, מתוסכל. אחרי התמוטטות הבניין בחולון לפני כחודשיים, נראה שיש אינפלציה של מבני שיכונים ישנים, שבבת אחת העיריות וכוחות ההצלה מגלים בהם ליקויים – ותוך שעות הדיירים נאלצים להתמודד עם מציאות של פינוי, הרחקה מהבית וחשש לחייהם. "כשהחדשות הלכו", אומר סטפנוב, "הם, העירייה, אמרו אם אתם לא דואגים אנחנו לא דואגים לכם, ושאנחנו חייבים להתפנות למרכז קליטה, אם אין ברירה אחרת".
"מציע לכם ללכת בשני טקטים", אמר כהן לתושבים ההמומים, "אם לא רוצים לחזק את העמודים, אפשר להביא יזם, אנחנו בעד, אבל זה יקח לכם שנים, העמודים זה פה לא במצב טוב". "למה שהעירייה לא תביא מישהו?", שואל מישהו, "לא העירייה לא נוגעת בזה", משיב כהן. "למה לא?" שואלים, "כי זה אחריות שלכם", משיב מנכ"ל העירייה. "אז על מה אני משלמת ארנונה?" תוהה אחת הדיירות בקול, "זה בית פרטי", משיב כהן.
"מי שמרוויח מינימום לא יכול לשלם על תיקון על עמודי הבניין"
"פה לא משקיעים, זו השכונה הכי פשוטה, אנשים פה זה ביטוח לאומי, עמידר, פנסיונרים, אנשים במצוקה כלכלית, עובדי קבלן שמרווחים פחות מינימום", אומר תשגר, ושכנה אחרת מוסיפה, "חצי שנה אין אור בחדר מדרגות כי הדיירים לא מוכנים לשלם כמה שקלים על החשמל, אז ישלמו אלפי שקלים על חיזוק עמודים?".
"הם אומרים שזה בית פרטי, אבל אם אני עושה רעש אחרי 23:00 אז יבואו אלי פיקוח, נכון?" תוהה סטפנוב. "את הביוב פה אנחנו תיקנו, אנחנו מרססים נגד חולדות, אבל אם מישהו יעז לעשות גינה בשטח הזה העירייה תפנה את זה".
"לפני 13 שנים העירייה תיקנה את המדרגות בכניסה לבניין", מספרת מילי מישייב, "ולאחרונה כל יום אנחנו שומעים חתיכות בטון נופלות. לפני שלוש שנים אחי עזר לי בשיפוץ המטבח, לא משנה כמה ניסנו לסתום סדק, הוא הלך והתרחב. הציפייה שלי כדיירת היא שיגידו לי אין בעיה – ניתן לכם חלופה ונטפל בבניין אבל אומרים לנו שהשיפוץ עלינו".
עוד ועוד תושבים מספרים על התפוררות התקרה בבתים, ננה, אימו של יוסף מספרת שבאחד הלילות בטון נפל על המיטה של הילד, "לאנשים פה אין כסף", אומר תשגר, "מי שמרוויח מינימום כי הוא עובד קבלן לא יכול לשלם על תיקון על עמודי הבניין. כשהם רוצים ארנונה הם לוקחים אבל אף אחד לא אחראי עלינו. מה נעשה עכשיו? מאיפה יש כסף".
