דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת כ' באייר תשפ"ב 21.05.22
22°תל אביב
  • 21°ירושלים
  • 22°תל אביב
  • 25°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 22°באר שבע
  • 34°אילת
  • 29°טבריה
  • 28°צפת
  • 23°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
סביבה

פרשנות / לצד פתיחת ועידת האקלים, כינוס מדינות ה-G20 מבהיר שלא צפוי שינוי היסטורי

20 המדינות האחראיות ל-80% מפליטת גזי החממה בעולם אשררו את הסכם פריז מבלי לקבוע יעדים שאפתניים יותר או להסכים על צעדים חדשים | היעדים הרשמיים שהביאה ישראל לוועידת האקלים נמוכים מהצהרות ראש הממשלה

מנהיגי מדינות ה-G20 ברומא (צילום: AP/Gregorio Borgia)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

ועידת האקלים COP26 נפתחה אתמול (ראשון) בקול תרועה גדול, אך במקביל, מדינות הG20 שאחראיות ל80% מפליטות גזי החממה לא הסכימו להעלות את רף המאמץ המשותף להורדת פליטת פחמן. זאת, למרות שמחקרים חדשים מעידים כי עמידה ביעדי הסכם פריז מצריכה להגביר את הקצב של הפחתת הפליטות. בעוד ראש הממשלה יודיע על איפוס פחמני בשנת 2050, המסמך הרשמי של ישראל כולל הפחתה של 85% בלבד וגם הוא אינו מעוגן בחוק.

ועידת האקלים בה משתתפות מרבית מדינות העולם נפתחה אתמול (ראשון) בקול תרועה גדול, אך היא תתקשה להגיע להישגים משמעותיים. בסוף השבוע הסתיימו דיוני פורום מדינות ה-G20, אשר אחראיות באופן מצרפי ל80% מפליטות גזי החממה, ולא הושגה ביניהן הסכמה על יעדי יותר שאפתניים ממה שסוכים בהסכמי פריז בשנת 2015.

הצורך בהעלאת הרף נובע מכך שאין התאמה בין היעד הגלובלי – של בלימת ההתחממות לטווח שבין 1.5 מעלות ל-2 מעלות בממוצע בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי – לבין ההתחייבויות הפרטניות של כלל המדינות שחתומות על הסכם פריז. על פי המודלים המדעיים העדכניים, הצלחה במימוש היעדים הלאומיים של כלל המדינות החתומות, צפויים להביא להתחממות מינימלית של 2.7 מעלות, לפי דיווח של האו"ם, המבוסס על ניתוח מדעי של ההתחייבויות הלאומיות. כך למשל, במקום להפחית פליטות גזי חממה בהיקף של 45% בשנת 2030 בהשוואה לשנת 2010, צפויה התגברות של הפליטות בהיקף של 16% בשנה זו.

במצב הנוכחי, בהתחממות של 1.1 מעלות, השכיחות של אירועי מזג אוויר קיצוני עולה בערך פי 5. במצב של 2 מעלות היא צפויה לעלות פי 14. ללא בלימה ב-2 מעלות, השכיחות תעלה עוד יותר.

לפי דיווח בבלומברג, הנוסח שסוכם בG20 איננו שונה מהיעדים שהוצבו בפריז בשנת 2015. לא הושגה התחייבות למנוע השקעות חדשות בבניית תחנות כח פחמיות, נושא שיש לו חשיבות משמעותית בסין, הודו ובאוסטרליה, בעוד בריטניה, מארחת ועידת האקלים, שאפה להכריז על הפחם כ"היסטוריה". הוויכוחים ב-G20 נגעו גם ליעדים עצמם וגם ללוחות הזמנים למימושם. ההתחייבות למנוע הקמת תחנות פחמיות איננה מוחלטת ונדחתה לעשור שאחרי 2030.

ג'ניפר מורגן, מנהלת ארגון גרינפיס אמרה כי "המסר חלש, וחסר בו שאפתנות וגם חזון, ופשוט נכשל להתמודד עם האתגר של הרגע הזה בהיסטוריה".

אין במסמך התחייבות להפוך 30% מהשטח הימי בכדור הארץ לשמורות מוגנות וההסכמות החדשות בו נוגעות ליעדי חיסון הקורונה ואכיפת הסכם המס הגלובלי, ולא לאקלים.

מדינות מזהמות מנסות למתן את הדו"חות 

לפי פרסום ב-BBC, מדינות כמו יפן, אוסטרליה וסין פועלות מאחורי הקלעים כדי למתן את דו"חות הפאנל המדעי הבין ממשלתי בנושא האקלים IPCC. ניתוח של 32,000 הערות שניתנו על טיוטות של מסמכי הIPCC, מצביע על מגמה של דחיית השנים בהם צריך לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות. בנוסף המדינות מעדיפות להסתמך על טכנולוגיות לא בשלות ולא ודאיות, שיוכלו ללכוד ולקבע פחמן מהאוויר (CCS), במקום להפחית שימוש בדלקים פוסיליים שגורמים לפליטות.

מזכירת אמנת האו"ם בנושא שינוי אקלים, פטריציה אספינוזה, פתחה את הועידה ואמרה כי  "ניתן להשיג את מטרות הועידה. הסכמי פריז הם קרן תקווה לאנושות. יש בהם את כל מה שאנחנו צריכים על מנת לעמוד ביעדי האקלים שלנו. אך כדי לממש את הפוטנציאל של ההסכם חובה לבצע יישום מלא שלו. חייבים לסגור את הקצוות הפתוחים בהסכם. כל יום המתנה הוא יום מבוזבז. לא יספיקו 100 מיליארד (הסכום שהובטח להיערכות במדינות המתפתחות), נדרשים טריליונים. המדע ברור: שינוי האקלים הוא רחב, מהיר, מתגבר וכבר משפיע על כל הארצות, ביבשה ובים. מספר אחר עומד מעל הכל – החובה לבלום את השינוי ב-1.5 מעלות. הבא ניתן לגלזגו להפוך להתחלה של עידן חדש".

 

ישראל הציגה מחויבות נמוכה מהצהרות ראש הממשלה בנט

בשבוע שעבר הודיע ראש הממשלה נפתלי בנט (ימינה), ביחד עם שרת האנרגיה קארין אלהרר (יש עתיד) כי ישראל תשיג איפוס פחמני בשנת 2050. להצהרה לא הייתה שותפה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, למרות שכל השלושה טסו ביחד לוועידת האקלים היום.

המסמכים הרשמיים שהגישה ישראל לועידה נוקטים ביעד פחות שאפתני, של הפחתת 85% מפליטות גזי החממה של ישראל בהשוואה לשנת בהשוואה לשנת 2050, מהם 96% בתחבורה, 85% בייצור החשמל, 92% בפסולת מוצקה, ו56% בתעשייה.

יעדי 2030 הם הפחתה של 27% בלבד בפליטות, 30% בייצור החשמל, 47% בפסולת, 30% בתעשייה.

מחויבות זו נתמכת בהחלטת ממשלה בלבד, ואיננה מעוגנת בחוק. כמוכן, ליעדים אלו אין כמעט אבני דרך ברורים, המסבירים מה צריך לקרות ומתי על מנת להשיג את היעד.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!