דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני ט"ו באייר תשפ"ב 16.05.22
21°תל אביב
  • 16°ירושלים
  • 21°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 18°אשדוד
  • 16°באר שבע
  • 23°אילת
  • 22°טבריה
  • 14°צפת
  • 21°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

70 אלף איש פוטרו במרץ, ולא מחפשים יותר עבודה

תקופת "אחרי החגים" הביאה לירידה מתונה בשיעור האבטלה, אבל עדיין ישנם כ-305 אלף מחוסרי עבודה | ליאת בן תורה שושן, מנהלת קריירה ב-AllJobs: "המגמה חיובית, אנשים יורדים מהגדר, אבל לאט"

מובטלים עד גיל 45 יישארו בלי אף מקור הכנסה אחרי ביטול דמי האבטלה. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
הדס יום טוב

במחצית הראשונה של חודש אוקטובר נרשמה ירידה מתונה של 0.8% בשיעור האבטלה הרחב, ומספר המובטלים ירד בכ-30 אלף איש בהשוואה למחצית השנייה של ספטמבר. יחד עם זאת, כמעט 70 אלף איש שפוטרו מאז מרץ לא מחפשים יותר עבודה, ועדיין ישנם מעל 300 אלף מובטלים במשק בפועל. 

"בסך הכל, מה שציפינו וקיווינו קורה", אומרת בהקלה ליאת בן תורה שושן, מנהלת קריירה בAllJobs. "שיעורי האבטלה יורדים. מעט, אבל יורדים, ואנחנו רואים את מחפשי העבודה יורדים מהגדר, קופצים למים ומתחילים לחפש עבודה. כל מי שהיה בבידודים, בחופשות, במחלות, בחגים- כן מתחילים לחזור לשוק העבודה. אנחנו כן רואים שאנשים יותר שולחים קורות חיים ומגישים מועמדות". 

בפרישה רחבה של נתוני האבטלה מחודש ינואר 2021 ועד לחודש שעבר, ניתן בקלות להבחין בירידה מתונה ובהתאוששות המשק, אך למשל, בשלושת החודשים שבין המחצית הראשונה של מרץ 2021 למחצית הראשונה של יוני 2021, טרם סיום תקופת תשלום דמי האבטלה, הייתה ירידה של כ-94 אלף מובטלים בסך הכל.

כמות מובטלים באלפים – חודשים והפרש

לשם השוואה, בין המחצית הראשונה של יולי 2021 לנותנים שפורסמו היום לאוקטובר, תקופה של ארבעה חודשים לאחר ביטול דמי האבטלה לכל מי שמתחת לגיל 45, נרשמה ירידה של 78.3 אלף מובטלים בסך הכל. 

לדעתה של בן-תורה שושן, הפסקת דמי האבטלה בהחלט שיחקה תפקיד, אבל יש מניע משמעותי יותר לחזרה למשק. "ביטול דמי האבטלה כן משפיע על אנשים לחזור לעבודה. כי בסוף, הם מפסיקים לקבל תשלום. אבל בעיניי, הדבר המשמעותי יותר היא העובדה שכל השיח סביב חוסר היציבות, שהיה מאוד בולט, נרגע משמעותית, והחודש הזה היה יציב, בלי דרמות יוצאות דופן". 

"התחלואה נמוכה ומדיניות הסגרים מאחורינו, נגמרה תקופת החגים, בלי מבצעים צבאיים, בלי בידודים ממושכים, וגם חיסוני הילדים והכיתה הירוקה שמכניסה את ההורים יותר לשגרה מבחינת הלימודים של הילדים, ויש איזושהי הבנה שאפשר לחזור לשגרה, ויש רצון מצד המעסיקים לגייס עובדים. זה כשלעצמו קטליזטור מעולה". 

"פסיכולוגית", היא מסבירה, "אווירת החזרה לשגרה היא משמעותית מאודעצם זה שאנשים מגיעים למשרדים, התחלואה הולכת ויורדת ואני מאמינה שחיסון הילדים שעל הפרק ידחוף את זה עוד יותר, ואפילו עם זה שעוד רגע עובד תקציב בפעם הראשונה מזה שלוש שנים, אלה דברים שמאוד משפיעים על הרצון, גם של עובדים וגם של מעסיקים, לחזור ליציבות גם במובן התעסוקתי". 

״עדיין לא מזהים הקלה בענפים שמתקשים לגייס עובדים״

לדבריה של בן תורה שושן, היצע המשרות עדיין גדול מאוד. "ההיצע באתר היום עומד על מעל 39 אלף משרות. זו כמות מאוד גדולה של משרות, יש המון היצע. לשמחתינו, אנשים באמת מדווחים שהם מוצאים עבודה". 

בן תורה שושן מדווחת שהענפים שהתקשו לגייס עדיין מתקשים, והתקשו גם לפני המשבר. "כרגע, אנחנו לא מזהים הקלה בענפים שמתקשים לגייס עובדים. בין אם זה ענף המסעדנות, מוקדנות, מכירות, מלונאות ומשרות נוספות בהן השכר נמוך, ובהתאם גם המעמד. אלה תחומים שגם בימים רגילים קשה מאוד לגייס בהם". 

היא מזהה גל של התפטרויות והסבות תעסוקתיות, מתוך סירובם של אנשים לעבוד בשכר נמוך. "זה פועל יוצא לכך שאנשים מבינים שיש אפשרויות אחרות בחוץ, חלק שהחזיקו בכיסא אולי עכשיו רואים שאפשר לעזוב, ואנשים באמת רוצים יותר, וככל שהביקוש לעובדים גדול גם יש להם את האפשרות לדרוש יותר, להתפטר, לשנות". 

מובטלים רחב באלפים-חודשים תרשים

"אני מאמינה שנמשיך לראות את מגמת החזרה לעבודה, נראה את מצב האבטלה משתפר ונראה יותר אנשים מוצאים עבודה. כמות המשרות גדולה, והיא לא תרד בבת אחת אם לא יהיה איזה משהו יוצא דופן כמו שהיה בתחילת הקורונה", מסכמת. 

המשך הירידה בשיעורי האבטלה לא מובנת מאליה. כעת, מוסיפה בן תורה שושן, על המדינה לשמר את הירידה ולהאיר בזרקור את האוכלוסיות המתקשות, ולתת להם כלים נכונים להשתלבות בשוק. "זו מגמה חיובית ומשמחת שאני מאמינה ומקווה שהיא תלך ותגדל, אבל זה דורש מאמץ, משני הצדדים. גם מצד מחפש העבודה, שצריך לנהל את הליך חיפוש העבודה שלו בצורה אקטיבית, וגם מצד המדינה, שצריכה לתת את הכלים הנכונים", היא מדגישה. 

"יש אוכלוסיות שמתקשות יותר- בין אם זה מבוגרים מעל גיל 45, אוכלוסיות בפריפריה, האוכלוסייה הערבית ועוד, ובין אם זה אוכלוסיות עובדים שעדיין נפגעות כמו בענף התיירות, שצריכות עזרה. זה צריך להתבטא בליווי, בתכניות השמה בתוך השוק, בהסבות איכותיות והכשרות מקצועיות בתחומים מבוקשים מטעם המדינה שיתמכו בתהליך ההשתלבות שלהם".  

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!