בלש משטרה תושב צפון הארץ נדבק בקורונה כשעצר חשוד בפלילים, סבל מתסמיני פוסט קורונה, והביטוח הלאומי הכיר בו כנפגע עבודה.

הבלש הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי אחרי שהמשיך לסבול מתסמיני פוסט קורונה יותר מעשרה חודשים אחרי שהחלים, ובהם כאבי ראש חזקים, פגיעה בזיכרון לטווח קצר, חולשה כללית, כאבי שרירים ועוד. אחרי שהביטוח הלאומי הכיר בו לאחרונה כנפגע עבודה, שולם לו סכום ראשוני בסך עשרות אלפי שקלים.

עו"ד גיל קראוס (צילום: יעל אורבך)

עורכי הדין גיל קראוס ושירי אלון, שבאמצעותם הוגשה תביעתו של הבלש, אומרים שנקט את כל האמצעים הנדרשים כדי להגן על עצמו מסכנת ההידבקות בנגיף, אבל לא יכול היה לדעת שהעצור הוא חולה קורונה. עורכי הדין מסבירים שמי שנדבק בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום עבודתו עשוי להיות מוכר על ידי הביטוח הלאומי כנפגע עבודה, בתנאי שהצליח להוכיח את הקשר הסיבתי ברמת סבירות גבוהה בין ההידבקות בנגיף למקום העבודה.

לדבריהם, כשמדובר בין היתר בעובדי מערכת הבריאות, שוטרים, מורים, עובדי נתב"ג ועוד שנמצאים בקו החזית הראשון מול הנגיף, המצב עשוי להיות יותר פשוט, וקל יותר להוכיח שנחשפו בצורה כלשהי לחולה קורונה במהלך עבודתם.

עו"ד שירי אלון (צילום: אלעד ניסים)

"פחות מדברים על החולים הרבים שכביכול כבר החלימו, אבל בפועל נותרו נכים וסובלים מתסמיני פוסט קורונה קשים ביותר", אומרים עורכי הדין קראוס ואלון. "חוק הביטוח הלאומי קובע שמי שהוכר כנפגע עבודה ומצבו הרפואי מתדרדר סביב אותה נכות שנגרמה לו בעבודה, יוכל להגיש בכל עת תביעה להחמרת מצב כדי שאחוזי הנכות שלו יעלו, ובהתאם גם יגדלו הזכויות שיהיה זכאי להן".

עוד הם מדגישים כי להכרה של הביטוח הלאומי בחולים אלה כנפגעי עבודה יש משמעויות מרחיקות לכת. "מעבר לנכות ולתשלומים הזמניים, עשוי המוסד לביטוח לאומי לקבוע להם בהמשך, כמו במקרה זה, נכות קבועה שתזכה אותם במקרים לא מעטים בגמלה חודשית קבועה או במענק חד פעמי לא קטן, וכמו כן, זכאים הנפגעים בין היתר גם להטבות שונות בקופות החולים במסגרת הפגיעה בעבודה בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה.

"נפגעי העבודה זכאים גם להחזרים כספיים עבור ההוצאות הרפואיות שנגרמות או שייגרמו להם בעתיד כתוצאה מנכותם, כמו מימון טיפולים משקמים או החזרים מלאים על הוצאות בגין משככי כאבים או קנאביס רפואי".