קבוצת הכדורסל בכיסאות גלגלים של מג'ד אל-כרום עשתה השנה היסטוריה כפולה, כשהפכה לקבוצה הראשונה מהמגזר הערבי שזוכה בגביע הליגה ועולה לליגה הלאומית. הקבוצה הצעירה, שזאת הייתה העונה הראשונה שלה בלבד, הצליחה לסחוף את כל הכפר בדרך להשגת המטרה.

משחק גמר הגביע של לאומית ב' שודר בשידור ישיר בערוץ הספורט, חברי כנסת הגיעו לברך וקהל מהכפר ומכפרים אחרים באזור מילא את היציעים באווירת עידוד ברמה של משחק כדורגל. בחוץ נפתח שולחן חגיגי עם שתייה קרה וכנאפה לכל האורחים.

ההצלחה הגדולה של המועדון הצעיר יצאה מתחומי המגרש וכבשה את הלב של החברה והכפר שאותם הם מייצגים. קבוצה של ערבים ויהודים טורפת את המגרש בחיבור לרעיון המרכזי של פרויקט מיוחד: הקמת מרכז ספורט ראשון לנכים בחברה הערבית.

"תביאו אולם, אני אביא כיסאות ונתחיל לאט לאט"

"אני זוכר שישבתי ביחד עם מחמוד ומהראן חמדאן, דיברנו על החלום להקים קבוצה במקום שקרוב אלינו, קבוצה בתוך המגזר", מספר ל'דבר' יוסף מנאע, שהקים את הקבוצה. "הצעתי שנביא את המאמן שלי, ערן לויטה, שהוא הבן אדם היחיד שיכול לעזור בדבר כזה. כך התחילה הקבוצה, מאיזה חלום קטן, מאיזה ניצוץ".

מנאע (41), משותק בשתי רגליו בעקבות תאונת דרכים שעבר בגיל 5. כשהחל את לימודיו במכללה בעכו, החל לחפש מסגרת ספורטיבית להצטרף אליה. בגיל 20 הגיע לאיל"ן חיפה והצטרף לקבוצה.

מימין לשמאל: יוסוף מנעא, מהראן חמדאן ומחמוד חמדאן, שחקני מג'ד אל-כרום בכדורסל בכיסאות גלגלים, עם צלחת האליפות (צילום: אלבום פרטי)

לויטה נפצע מנפילה בבית הספר, התחיל לשחק בגיל 17 בספיבק רמת גן, משם עבר לאיל"ן חיפה ולבית הלוחם חיפה. הוא הצטרף לנבחרת ישראל ובהמשך החל לאמן את איל"ן חיפה. "ב-2018 יוסוף פנה אליי ואמר לי שהוא רוצה להקים משהו במגזר הערבי", הוא מספר. "אמרתי 'תביאו אולם ואני אביא כיסאות, ונתחיל לאט לאט'".

"רדפנו אחרי מישהו צולע, מישהו עם קביים, אנשים עם תו נכה"

השחקנים הצליחו לארגן את האולם. חלק מהכיסאות שהביא לויטה היו כל כך ישנים כשהם קיבלו אותם במתנה, וחלק אחר הם היו צריכים להחזיר אחרי כל אימון לקבוצות שמהן הם לקחו אותם. האתגר האמיתי היה למצוא שחקנים חדשים בכפר ולשכנע אותם להצטרף לקבוצה.

"חיפשנו חבר'ה נכים, כדי שנוכל להתחיל איתם", מספר לויטה. בהתחלה הם ניסו לגייס בבתי ספר לחינוך מיוחד בכפר, אבל היו שם רק שניים שהתאימו לכדורסל. "רדפנו אחרי מישהו צולע, מישהו עם קביים, אנשים עם תו נכה", מספר מנאע. "יש אנשים ששומעים או אנשים שאני מכיר אותם מפה. אז חיפשנו אותם בבתים, כדי להוציא אותם".

בשנה הראשונה של הפרויקט, הצליחו מארגני הקבוצה לגייס חבורה צעירה וחדשה שהצטרפה למועדון. זאת הייתה הפעם הראשונה בחייהם שהם שיחקו כדורסל, והיה צריך ללמד אותם את כל היסודות מההתחלה. "פה בחברה הערבית אנשים לא מכירים מה זה כדורסל, פה הם כולם בכדורגל. אז כשאתה נותן לבחור להחזיק כדור, יש מצב שהוא בחיים לא נגע בו לפני", מספר לויטה. "זה בשבילו משהו חדש לגמרי, זה להתחיל מאפס. זה כמו גן סל, אתה מלמד אותם להחזיק ולהקפיץ את הכדור. רק שהם היו בני 25. הם לא ידעו בכלל מה החוקים, אז לקח המון זמן עד שהם למדו".

ערן לויטה, מאמן מג'ד אל-כרום בכדורסל בכיסאות גלגלים. "גם במשחק בליגת העל אין אווירה כזאת" (צילום: אלבום פרטי)

האתגר הבא של הקבוצה היה לשכנע את ההורים לאפשר לילדים שלהם להצטרף לקבוצה. "בחברה הערבית יש את הקטע של הבושה", אומר לויטה. "הם מתביישים בנכות שלהם. ההורים מתביישים, הילדים מתביישים. הנכות היא לא בראש, היא בגוף שלנו. הכול בסדר, אפשר לעשות עוד הרבה דברים".

"ידעתי שכמעט כל משחק אני אפסיד, אבל חייבים להתחיל ממשהו"

לאחר שהשחקנים החדשים למדו את היסודות, הוזמנו גם ההורים לראות את הילדים שלהם נהנים מכל רגע על המגרש. "ביקשנו מאנשים לבוא לראות. קודם כל זה חשוב שיראו שכדורסל בכיסאות גלגלים זה דבר יפה. זה דבר שירים את הילדים שלהם, ייתן להם ביטחון עצמי. לילדים יש פתאום רצון לצאת לעולם במקום להיות סגורים בבית. כשאנחנו הולכים לספורט, אנחנו לא רואים כיסאות גלגלים. אנחנו רואים את הספורט, את המשחק, אנחנו שוכחים מהם. אנחנו חווים את האדרנלין, את האווירה את הכוח, את הרצון לנצח".

תהליך ההקמה הצליח ואיתו הגיעו גם התקציבים מהמועצה. המתנ"ס לקח את הקבוצה תחת חסותו, וב-2019 החלה הקבוצה את שנתה הראשונה בליגה לאומית ב'. "זאת הייתה הפעם הראשונה שהם עלו למגרש", נזכר מנאע. "הם נכנסו לפאניקה. התחילו להסתובב מסביב לעצמם, הם לא ידעו מה לעשות. כל האדרנלין עלה לראש". לויטה מודה: "המשחקים הראשונים היו מאתגרים, ידעתי שכמעט כל משחק אני אפסיד, אבל חייבים להתחיל ממשהו".

הקורונה עצרה את הכול. הפרויקט התחדש השנה עם הצטרפותם של ארבעה שחקנים יהודים נוספים, מתוך אמונה בפרויקט ייחודי שלא רואה את האנשים שבו לפי אמונתם הדתית, אלא כבני אדם באשר הם. השנה הדברים החלו להתחבר, והקבוצה זכתה בגביע הליגה ועלתה לראשונה לליגה הלאומית.

"אני מקווה שזה ירים לא רק את ענף הכדורסל, אלא את כל ספורט הנכים בחברה הערבית"

מג'ד אל-כרום היא הקבוצה הראשונה אי פעם בכיסאות גלגלים בחברה הערבית. משחק גמר הגביע היה רגע השיא של תהליך ארוך ויסודי של חבורה אנושית מלוכדת מטרה. "זה עשה את הרושם הנכון", אומר מנאע. "עכשיו הרבה יותר ישמעו על זה. אני מקווה שזה ירים לא רק את ענף הכדורסל, אלא את כל ספורט הנכים בחברה הערבית".

קבוצת מג'ד אל-כרום בכדורסל בכיסאות גלגלים (צילום: אלבום פרטי)

לויטה מוסיף: "היינו רגילים ל-50-30 איש. כשהגענו לגמר, לא יכולתי לדמיין מספר כזה של אנשים. גם במשחק בליגת העל אין אווירה כזאת. התגובות היו מדהימות. כל הכפר תומך, וגם אנשים מחוץ לכפר. יש המון תמיכה. התגובות בענף היו מדהימות לחלוטין. כולם צלצלו ובירכו".

בעקבות ההצלחה המסחררת, השניים כבר יושבים וחושבים על המטרה הבאה שלהם: להקים מועדון ספורט נכים שיש בו לא רק כדורסל, אלא ענפי ספורט פראלימפיים נוספים, שדרכם כל אחד יכול למצוא את הדבר שהוא טוב בו ושהוא אוהב, ולקבל את הכלים להתפתח כבן אדם.

"רצינו לקרב את הספורט ולהכניס את הפראלימפי פנימה אליהם", אומר לויטה, "שיכירו את זה, שיידעו שזה לא דבר נוראי להיות נכה, שאפשר לעשות דברים, שניתן להגיע להישגים". מנאע מוסיף: "אני מדמיין שנקים שתי קבוצות בכפר ואז נצא מפה לעוד מקומות. נביא את ספורט הנכים קרוב לבית. נגיע למקום של הנכים, שלא יצטרכו את הנסיעות הארוכות. נפתח ענפים נוספים. ניתן להם את כל האפשרויות שהם יכולים כדי לממש את הפוטנציאל שלהם".