ועדת הכספים קבעה ביום חמישי שעבר שמס הגודש, שייכנס לתוקפו ב-2025 אם יעבור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, יחול גם על נהגי המוניות בהיקף של 50%. הזינוק במחירי הדלק בתחילת השבוע יגדיל את הפגיעה בנהגי המוניות.

"זו גזירה לנהגי המוניות. אנחנו תחבורה ציבורית משלימה, והטילו עלינו חצי אגרה. רובה תהיה על הנוסעים, אבל כשאנחנו נוסעים לבד, זה יהיה עלינו. וזה כמובן יפגע לנו בפרנסה", מסביר יו"ר איגוד נהגי המוניות הארצי יהודה בר אור ל'דבר'.

"האוצר החליט פשוט לגזול כסף מנהגי המוניות, ובמשרד התחבורה לא מוכנים להתערב. נלחמנו בכל דרך שיבטלו את זה. רצו להטיל על הנוסעים ועלינו את כל המחיר, וההישג שהצלחנו להגיע אליו במאבק, בנוכחות בכל הוועדות עד השעות הקטנות של הלילה, הוא הפחתה של 50%. זה עדיין לא מספיק ולא הגיוני.

"לפי מה שעבר, אם אני נוסע עם נוסע, הנוסע משלם. אם אני נוסע לבד, אני משלם. אני עובד בתל אביב. אם יש לי נסיעה מתל אביב החוצה לבת ים, אני חוזר ריק. גם אם אני נוסע לחיפה או לירושלים. זו פגיעה כפולה: גם הגודש וגם הדלק. אם אני יוצא, אני צריך לחזור בסופו של דבר לאזור העבודה שלי. אני עובד בתל אביב, גר בתל אביב, משלם ארנונה ומסים בתל אביב, ואם אני לוקח נוסע לפתח תקווה וצריך לחזור ריק, אני אשלם על זה שנכנסתי חזרה. זה אבסורד".

יו"ר איגוד נהגי המוניות יהודה בר אור. "האוצר החליט פשוט לגזול כסף מנהגי המוניות, ובמשרד התחבורה לא מוכנים להתערב" (צילום: אלבום פרטי)

לטענתו, עליית מחירי הדלק היא פגיעה מתמשכת. "המצב קשה מאוד גם ככה. במשך השנה האחרונה המחירים כבר עלו בכחצי שקל לליטר, והעלייה עכשיו מהווה עוד פגיעה אנושה. אנחנו נוסעים הרבה מאוד קילומטרים, וזה לא רק הדלק. גם הצמיגים התייקרו, המצברים, חלקי החילוף. כל השירותים של המוסכים, הכול עלה, וכל זה מושת על הנהגים".

בעקבות מס הגודש, הוא אומר, הנהגים גם יפסידו לקוחות. "המחיר זה לא השיקול היחיד של אנשים, במיוחד במרכז. בתל אביב אין חניה, ואם יש היא יקרה. אם מישהו גר בחולון או אפילו בפתח תקווה הוא הרבה פעמים יעדיף לקחת מונית. מונית גם לא חונה ולא מחפשת חניה, ונוסעת בנתיב תחבורה ציבורית ולא בנתיבים הגדושים.

"אם נוסעים לא היו משלמים את האגרה, זו הייתה סיבה נוספת לנסוע במונית, אפילו ביחד, ולא בכלי הרכב הפרטי. אדם שצריך לשלם 30 או 40 שקל מתל אביב, או 80 שקל אם הוא בא מפתח תקווה, כבר יעדיף לקחת את האוטו".

לדבריו, האוצר סירב לבטל את האגרה כי יש טעות בסיסית בחשיבה שמונית לא מקלה על הגודש. "היא מאוד מקלה. אם בודקים את זה, רואים שזה אולי כלי התחבורה הכי מקל. אנחנו, נהגי המוניות, מסיעים כחצי מיליון נוסעים ביום בממוצע. גם אם אני לוקח אדם אחד, זה רכב אחד פחות".

בר אור שולל גם את ההנחה שנהג מונית לוקח בדרך כלל נוסע אחד, בטח במרכז. "אני נהג מונית 43 שנה בתל אביב, ואני יכול בהחלט להעיד שרוב הנסיעות שלי הם של שניים ומעלה. כבר שנה שאין תוספת על הנוסע השלישי, ואנשים נוסעים גם שלושה וארבעה בנסיעה. נסיעה לבית המשפט למשל היא תמיד שניים ומעלה, גם נסיעה לבית החולים או למקומות עבודה, בטח שנסיעות שקשורות למשפחה או נסיעות למקומות בילוי. בממוצע, רוב נהגי המוניות נוסעים לפחות 50% מהזמן עם שני נוסעים ומעלה".

בר אור מסביר שהמחירים של המונה עולים, אחרי בדיקה, רק פעמיים בשנה: בינואר ובספטמבר. "לא עושים ועדות מיוחדות. גם אז רק בודקים, זה לא אומר שזה עולה, לא העלו את המחירים כבר שנתיים. את המחיר במונה מעלים רק אם יש הפסד של 3% ביחס לעליית המחירים, וכבר שנתיים שזה עומד על 2.8%".

בר אור מוסיף שבגלל טעות של משרד התחבורה בחישוב פעימות המונה לפני כשנה, הופחתו משמעותית מחירי הנסיעות המהירות מחוץ לעיר, מה שמוביל להפסד של כ-40% בממוצע בנסיעה מהירה. "כבר שנה שלמה אנחנו נושאים את ההפסדים האלה. אם אני מגיע משדה התעופה למשל, אני מפסיד במונה 50 שקל. מירושלים 100, מחיפה 150. ככל שהדרך יותר ארוכה ומהירה, אני מפסיד יותר. בגלל זה נהגי מוניות משתדלים לא לנסוע מחוץ לעיר היום, והנוסעים מן הסתם גם נפגעים. בנסיעה בין-עירונית נוסעים לא מקבלים מוניות.

"כל החוקים של המדינה שחלים על כל כלי רכב ציבורי חלים גם עלינו. המונית מפוקחת, אין לה שום יכולת לקבוע את המחיר. אנחנו משלמים טסט וביטוח פי 3 מפרייבט, בדיוק בגלל זה. ואז המדינה אומרת לי שאני כלי רכב פרטי. איפה הצדק ואיפה ההיגיון? מסתבר שאנחנו כלי רכב ציבוריים מתי שנוח ופרטיים מתי שנוח. השכל הישר לא מבין את ההיגיון הזה".