צום חג הסיגד נשבר בצהריים (חמישי) והחל החלק החגיגי של היום המיוחד, שהפך בשנים האחרונות לחג כלל יהודי-ישראלי. האלפים שהתכנסו בטיילת ארמון הנציב בירושלים, השתתפו בתפילה שהובילו הקייסים ושמעו ברכות מראש הממשלה, נפתלי בנט, נשיא המדינה, יצחק הרצוג ושרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו-שטה.

המשתתפים התרגשו לחזור לטיילת לאחר שבשנה שעברה משרד הבריאות אסר על קיום הטקס ההמוני בעקבות תקנות הקורונה. "כשאנו מציינים עשרות שנים שחלפו מאז התגייסה מדינת ישראל להעלאתם ארצה של יהודי אתיופיה, זו גם הזדמנות לחדד עובדה חשובה: סיפור עלייתם של בני העדה האתיופית לישראל הוא לא סיפור פאסיבי אלא סיפור של גבורה ושל העפלה", אמר נשיא המדינה.

הנשיא יצחק הרצוג בחגיגות הסיגד בארמון הנציב בירושלים (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

"משימתנו הלאומית לקליטתם המיטבית של יוצאי אתיופיה בארצם לא תמה. זו לא רק חובה, זו זכות עצומה, בגלל שכולנו רואים את התרומה האדירה של העולים מאתיופיה בכל מקום בו אנו מתבוננים". הרצוג הוסיף: "כיסופי העבר הם במידה רבה בסיס ביום הקדוש הזה, אך חשוב שלא נזניח לרגע את כיסופי העתיד. אלפים עוד מחכים לעלות לישראל, וחלקם נמצאים במצב מאויים ומדאיג. עלינו להמשיך ולפעול להעלתם ארצה במהרה".

השרה תמנו-שטה אמרה: "אנחנו, הדור שזכה בהגשמת שיבת ציון, ניצב כאן כנאמר 'הנני', עומדים שכם לשכם לצד דור אמיץ שהולך ומתבגר, והוא נכס צאן ברזל עבור כלל ישראל. דור הורינו, שבזכות מנהגיו וחגיו הגענו עד הלום. הסתכלו סביב הורים יקרים, תראו את יופי הצעירים החוגגים את החג, יש לכם במה להתגאות. אנו עומדים כאן על אדמת הקודש בזכות אמונתכם, וממשיכים לשאת את הלפיד והבערה העמוקה באהבת ירושלים והאל".

הקייסים (מנהיגי העדה האתיופית) בחגיגות חג הסיגד בארמון הנציב בירושלים (צילום: ניר פור ומרכז ההסברה)

"החג הזה שכולו תפילה, לחידוש הברית, לשלום העם, לאחדות אחים ואחיות וקירוב לבבות, הוא אחד מעמודי התווך עליהם נשענה התקווה", הוסיפה השרה. "תקוות הרבים גם לאחדות העם, כי משם צומחת רק טובה".

השרה הדגישה את המחויבות של מדינת ישראל לשלומם ועלייתם של הממתינים במחנות המעבר בגונדר ואדיס אבבה, נוכח המלחמה המתחוללת באתיופיה, "גם בימים אלה, אנו מתפללים שקרובינו באתיופיה, והממתינים לעלות לארץ יגיעו במהרה. לשם כך, אני מפעילה לחצים על ראש הממשלה ושרת הפנים לאשר במיידי את העלייה".

חניכי וחניכות הנוער העובד והלומד בחגיגות הסיגד בירושלים (צילום: דוד טברסקי)

מקורו של חג הסיגד (סִגְד) הוא בציווי, אותו פירשו מנהיגיה הרוחניים של העדה כפי שהוא כתוב בספר נחמיה, בו מתואר מעמד דומה שאותו קיימו עזרא ונחמיה בימי שיבת ציון. לפי המסורת, מטרת החג בגולה הייתה להגן על הקהילה ולשמר את זהותה כנגד התבוללות ופרעות, באמצעות שיבה טקסית וסמלית למעמד הר סיני וקבלת התורה. נושאי התפילה העיקרים הם הקריאה לשיבת ציון וחשבון נפש ציבורי, בשונה מחשבון הנפש הפרטי של יום כיפור.