מורדי (מרדכי) רוזנגר (48) היה לפני כ-15 שנה במשבר תעסוקתי. "חיפשתי מקום עבודה ואפילו חשבתי לעבור למושב כמהין בנגב לגדל עגבנות", הוא מספר. "נתקלתי במכרז של עיריית תל אביב לאספקת 100 מתקני חניה לאופניים. בררתי פרטים, התמודדתי, הגשתי הצעת מחיר וזכיתי במכרז".

הוא הקים בית מלאכה בתחנה המרכזית בתל אביב, ובעצה אחת עם אביו, בדק איפה מכופפים, איפה מרתכים, איפה צובעים. "את הדגמים הראשונים שלי", הוא מספר, "עשיתי אצל מכופף מתכות. אמנם היה לי ניסיון מהטכניון בהלחמה, אבל הבנתי שאני חייב להתמקצע בזה. פניתי לרתך בשם ויקטור, בעל מסגריה ליד רחוב קרליבך, והלכתי ללמוד אצלו ארבעה חודשים איך מרתכים נירוסטה".

אבל מה פתאום כבוגר טכניון בניהול הנדסאי, מכשור ובקרה, בחרת במלאכת כפיים?
"אבא שלי עבד כל חייו בסולל בונה. תמיד היו אצלנו בבית ובסביבה אנשי כפיים, אנשים עובדים, וזה היה דבר שמשך אותי".

מורדי רוזנגר: "אשתי ואני מאוד אוהבים לרכב. עד 2005 גרנו בגרמניה ושם התאהבנו באופניים" (צילום: אלבום פרטי)

כיום מתגורר רוזנגר בגבעתיים ובית המלאכה העסוק שלו, "חן אופן", פועל בפאתי שכונת שפירא. הוא מייצר פתרונות חנייה מגוונים לאופניים, לא רק בבית המלאכה אלא גם בסדנאות מקומיות באזור הדרום, בגוש דן ובכמה מקומות במגזר הערבי. "את המודלים שלי אני מייצר לפי התקן האירופי, שהכרתי כיוון שהתגוררתי בגרמניה מספר שנים".

מתקן בצורת אופניים מבית "חן אופן" במרכז מסחרי. "אני עובד עם אדריכלים ומתכננים של בתי מגורים ומשרדים. צריך ליצור תשתית ראויה" (צילום: חן אופן)

מתקן חניית אופניים בחוף הים מבית "חן אופן". "ליד מוסדות לימוד, תחנות מרכזיות, תחנות רכבת, משרדים, לא היו תשתיות חניה ראויות" (צילום: חן אופן)

מתקן חניית אופניים בהתאמה אישית מבית "חן אופן" ליד בניין משרדים (צילום: חן אופן)

רוזנגר גם מייבא מתקנים שונים, ובאתר האינטרנט שלו מוצגים דגמי מותגים מהעולם, כמו למשל:

1. מתקן תלייה אלגנטי לגלגל אופניים (Cycloc Endo) 2. מתקן קשירה לעמוד (Cyclehoop) 3. ריתוך מתקן חניה בעיצוב אישי 4. מתקן חניית אופניים רצפתי (Lybra) (צילומים: חן אופן)

"זה מתקן של אבא"

בניית מתקן חניה דורשת – מעבר לרכישת חומר גלם, כיפוף, ריתוך וצביעה – תכנון מקדים קפדני. "אני עובד עם אדריכלים ומתכננים של בתי מגורים ומשרדים. צריך ליצור תשתית ראויה בבניין. נקודת המוצא היא שצריך לאפשר לדיירים, או לעובדים, להחזיק אופניים. לבניין מגורים, למשל, יש מפתח של זוג אופניים אחד לדירה, מתוך הנחת עבודה שגם אם יש מספר זוגות בדירה, זה מתקזז עם דיירים שלא מחזיקים אופניים".

בשלב הבא, הוא מתאר, "מהנדס מקבל את התוכנית האדריכלית ומתכנן את חדר האופניים בבניין. מלבד מספר מקומות החניה צריך לדאוג גם שניתן יהיה לגשת לאופניים ולהוציא אותם בצורה נוחה ובטיחותית. היום יש חדרי אופניים שמנגישים גם שקעים חשמליים להטענת אופניים או קורקינטים חשמליים".

רק אחרי התכנון, ניגשים לשלב הייצור. "מסגר חותך את הברזל לפי מידה, אז צריך לכופף את הברזל לדגם הספציפי שהוזמן והותאם למידות". אחרי ריתוך, צביעה ושילוט, צריך לקבע את המתקן במקומו. "הייתי ברוב ההתקנות של המוצרים שלי", מתגאה רוזנגר. "אלפים ועשרות אלפים ברחבי הארץ. כשאני נוסע עם שני הילדים שלי בפארק, הם מצביעים על המתקנים ואומרים: 'זה מתקן של אבא'". לשניים מהדגמים הוא קרא בשם בניו: רון ויונתן.

רתך בבית המלאכה של רוזנגר. "מסגר חותך את הברזל לפי מידה, אז צריך לכופף את הברזל לדגם הספציפי שהוזמן והותאם למידות" (צילום: חן אופן)

רוזנגר מעסיק 6 עובדים: מהנדס, בעלי מלאכה, צבעי, אנשי מדיה ושיווק. "ובתקופה האחרונה", הוא אומר, "אני צריך לחפש עובדים נוספים".

"הקורונה עשתה טוב לעסק"

יש עלייה בביקוש למתקני חניה לאופניים?
"יש ביקוש גדול. אין היום עיר מטרופולינית שלא משקיעה בתשתית – פתח תקווה, רחובות, הרצליה, רעננה, ובאופן מפתיע גם ירושלים. כשרק פתחתי את העסק, רציתי לפרסם בדפי זהב. לא הייתה אז קטגוריה נישה של מתקני חניה לאופניים, ודרך אגב, עד היום אין. אני לא חנות אופניים ולא פנצ'ריה. אני פתחתי את הענף ואני מאוד גאה בזה".

הקורונה השפיעה על הביקוש?
"הקורונה עשתה טוב לעסק. אנשים טיילו הרבה והשתמשו יותר באופניים. רבים גם סדרו את הבתים שלהם, חידשו את האופניים וסדרו את מקומות החניה. למרות שהיה מחסור באופניים ובחלקי חילוף, הייתה עליה גדולה מאוד בשוק האופניים יד שנייה. הכל גדל וכולם הרוויחו. כיום אני עובד מנהרייה, דרך חיפה והקריות, תל אביב ועד באר שבע, כולל ירושלים, אלעד ויישובים מאחורי הקו הירוק. הגעתי למקומות שלא שמעתי עליהם בחיים. כולם נכנסים לזה".

חדר אופניים מבית "חן אופן" בגוגל ישראל. "המון חברות מארגנות חדרי אופניים לעובדים, כיום בבניינים חדשים מכינים עשרות ואלפי מקומות חניה" (צילום: חן אופן)

ויש עוד לאן להתקדם ולהתפתח: "יש עיריות רבות שמבקשות מוצרים משלימים לחניה: עמדות תיקון צמיגים ופנצ'רים, כלי עבודה, עמדות מילוי אוויר ועוד. אנחנו מתקינים אותם במרכזי הערים, בפארקים ובגינות ציבוריות".

רכבת ישראל הציגה בתחנת סבידור מודל ראשון של חניון תת-קרקעי רובוטי לאופניים.
"אני לא רואה את המודלים האלו כפתרון פרקטי. זאת הוצאה כספית עצומה, שתרד לטמיון. יש הבדלים גדולים בין סוגי האופניים, הגדלים שלהם, עובי הצמיגים. זה לא יהיה פתרון שמתאים לכולם".

"צריך ליצור עוד תשתית לחניה"

את מהפכת האופנים העירוניים התחילה, לדבריו, עיריית תל אביב, בימיו של משה טיומקין שהחזיק לפני שנים בתיק התחבורה העירוני. "הוא העביר הנחייה היסטורית שכשמשפצים רחוב בעיר, מוסיפים לו שביל אופניים. כך נוצרו 100 המטרים הראשונים של שבילי אופניים בתל אביב. עיריית תל אביב ממשיכה בזה, אבל זה מודל שעדיין לא עבר מספיק לערים אחרות".

איך לדעתך אפשר לקדם סלילת שבילי אופניים?
"תאגידי המים העירוניים, למשל, משפצים כל הזמן רחובות בכל הערים. אם יעבירו חוק, שתאגיד מים עירוני יצטרך במסגרת שיפוץ רחוב גם  להוסיף שביל אופניים, זאת תהיה התקדמות גדולה. בעולם יש רעיונות רבים של מיתון תנועה ושיפור רחובות".

שביל אופניים טרי ברחוב הרצל בתל אביב. "עיריית תל אביב מובילה את מהפכת האופניים העירוניים" (צילום: דבר)

אבל שבילי אופניים אינם מספיקים לדבריו. "כשיש גידול בשבילי האופניים חייבים להתייחס גם לנגישות ולחניה. בבנייני מגורים ישנים אין חניות לאופניים. ליד מוסדות לימוד, תחנות מרכזיות, תחנות רכבת, משרדים, לא היו תשתיות חניה ראויות. בשנים האחרונות דחפנו מאוד וגם הצלחנו שמשרד התחבורה יוציא הנחיות ברורות ותקנות בנושא".

חונים היכן שאפשר. "בבתי מגורים ישנים אין חניות לאופניים" (צילום: דבר)

מהי להבנתך תשתית ראויה לאופנים?
"עובדים רבים נוסעים לעבודה באופניים, זאת מגמה שצריך לעודד, אבל להוסיף את התשתיות המתאימות. המון חברות מארגנות חדרי אופניים לעובדים, כיום בבניינים חדשים מכינים עשרות ואלפי מקומות חניה, אבל זה לא מספיק. בעוד שנים ירכבו כאן המון אנשים, וכבר היום יש קושי למצוא חניה. צריך ליצור עוד תשתיות לחניה".

"אופניים חשמליים לא על הפרק אצלנו בבית"

אתה ומשפחתך רוכבים?
"אשתי ואני מאוד אוהבים לרכב. עד 2005 גרנו בגרמניה ושם התאהבנו באופניים. הבן הגדול שלי מתאמן בטניס ונוסע על אופניים לאימון, הקטן נוסע בעיר, לא נסיעות ספורטיביות".

מורדי רוזנגר בבית המלאכה: "אני בונה את המוצר שלי מאפס עד ההתקנה עצמה, אני מעורב בכל שלב בתהליך" (צילום: אלבום פרטי)

מה עמדתך לגבי אופניים חשמליים?
"אצלנו בבית אין מה לדבר על אופניים חשמליים. זה לא על הפרק. אני לא רואה שום אופציה לרכוש. זה מאוד מסוכן. לדעתי, הכנסת האופניים החשמליים והקורקינטים לעיר הייתה טעות גדולה. המצב הזה גורם להתנגשות גדולה בין אופניים רגילים, הולכי רגל ורכבים. כשאני נוהג היום בעיר אני מאוד מפחד, מסתכל שבע פעמים ימינה ושמאלה. אין סדר ואין שמירה על החוקים. כמו שהמצב נראה היום בתל אביב, יש צורך להקים שביל אופניים נוסף, רק לאופניים חשמליים".

אתה אוהב את מה שאתה עושה?
"מאוד, אני חוזר כל יום הביתה עם חיוך. אני בונה את המוצר שלי מאפס עד ההתקנה עצמה, אני מעורב בכל שלב בתהליך. זה לא יהפוך אותי לאיש עשיר, אבל אני מצליח להתפרנס מזה".