"אני חושב שראש הממשלה שמע והבין: חייב להיות שינוי משמעותי במדיניות של ישראל", אומר ל'דבר' יוסף אברמוביץ', יזם סולארי בישראל ובאפריקה, פעיל סביבה וחלק מהמשלחת הישראלית לוועידת האקלים בגלזגו מטעם הג'רוזלם פוסט. הוא מבכה את המצב הקשה של ההיערכות בישראל. "עוד לא ראיתי הצלחה. אין הכרזה על מצב חירום, אין חוק אקלים, אין יעדים שאפתניים. לפי מודל 'עסקים כרגיל', הפליטות שלנו הולכות לעלות ולא לרדת".

הממשלה עדיין רדומה?
"אני חושב שאחת הסיבות היא המיקוד בהעברת התקציב. עכשיו שעבר התקציב ואושר חוק ההסדרים, אני מאמין שנראה שינויים בימים ובחודשים הקרובים.

איך אתה יודע?
"ראיתי בעיני שראש הממשלה באמת שמע, ראה והבין. הוא בא לייצג אותנו, אבל גם בא ללמוד, ומבין שישראל היום היא מחוץ לקונצנזוס הבינלאומי. הוא מבין שהמגזר הפרטי יכול לזרז את תכנית העבודה יותר מהר מהממשלה. זו השקפת העולם שלו. הוא גם הבין: יפה, בישראל יש חדשנות, אבל צריך לסדר את הבית שלנו אם רוצים שהעולם ייקח ברצינות את הטכנולוגיות הישראליות".

בסוף התרומה של ישראל למשבר או למיתון שלו קטנה. האם יש הישגים בוועידה ברמה העולמית?
"בוועידה יש הרבה מאוד הבטחות שאפתניות לגבי אקלים, לגבי יעור מחדש, בנושא שמירה על האוקיינוסים, אבל ההרגשה פה לא אופטימית. כשהייתי בצוות המשא ומתן בוועידת פריז כחלק מהמשלחת הישראלית, הכול היה באווירה של 'אנחנו באמת יכולים להציל את העולם והעולם יתאחד'. אחרי 6 שנים רוב ההבטחות לא קוימו".

מה השינוי בין פריז לגלזגו?
"בפריז כולנו פחדנו ודאגנו לעתיד של דובי הקוטב. זה היה הסמל: הדב היחיד על הקרח שנמס. זה היה הסמל של ועידת פריז. היום אנחנו פחות דואגים לדובים, ועכשיו זה באמת לעתיד של הילדים שלנו.

"ההבדל הוא בזמן שנותר. חשבנו שהיה לנו מספיק זמן בפריז להציל את העולם. הפעם, זה נראה שאפילו אם באמת העולם יעשה את הדבר הטוב והנכון ותהיה אחדות היסטורית, האם יש עדיין זמן להציל את העולם? למשל, את מדינות האיים? זה כבר לא בטוח. העולם פשוט לא התייחס ברצינות למעבר לאנרגיות מתחדשות מספיק מהר. לכן יש עלייה בפליטות לעומת ועידת פריז. הייתי בביתן של גאנה. יש להם שעון אקלימי שמראה שיש פחות מ-7 שנים עד לנקודת האל-חזור".

אבל כל יום עוברת עוד נקודת אל-חזור. מה עומד מאחורי המושג הזה?
"נכון שכל יום יש נקודת אל-חזור, אבל יש נקודה שכשעוברים אותה, השינוי נהיה אקספוננציאלי. זה יקרה כשכיפות הקרח שיושבות על האדמה ימסו, וכמות גדולה של מתאן, שכעת כלואה מתחת לקרח, תיפלט לאוויר. זה ייצור תגובת שרשרת להתחממות בלתי הפיכה ואסונית".

אז מה הסיכוי לעצור הזה?
"הסכם פריז היה לפני 6 שנים ורק ראינו עלייה בפליטות. אז לחתוך אותן בחצי ב-7 שנים, זה יהיה נס גדול. אנחנו עם של אנשים מאמינים בנסים ונפלאות, אבל כל מדינה חוזרת הביתה אחרי הכנס, וכולם צריכים לחתוך בחצי ומיד ולא לאשר שום צינור, רשיון גז או נפט, שום תחנת כוח לגז או דלק פוסילי אחר. אסור לבנקים לממן פרויקטים כאלה. צריך לזרוק נבחרי ציבור וראשי מדינות אם הם ממשיכים את מסלול העסקים כרגיל. זה טוב שיש משלחת ישראלית גדולה. כולנו קיבלנו את המסר הזה, ומשתתפים במלחמת עולם על האקלים בבית".

בישראל כבר אין מנוס מהתחממות של 3 מעלות גם אם נאפס פליטות.
"הילדים שלנו חזקים. עמדתי ליד שתי נערות מ'נוער למען האקלים' שפגשו את ראש הממשלה, ואני חייב להגיד, אני חושב שהוא שמע. נכון, אם אנחנו מפחיתים לאפס פליטות ב-2030, זה לא ישנה את הטמפרטורה בישראל, כי אנחנו תלויים בכך שכל מדינה ומדינה גם תעשה את אותו דבר. וזה נכון גם למדינות באפריקה. אפילו אם קניה הולכת לאיפוס פחמני, לא יהיו לה מספיק מים לחקלאות ולכוח חשמלי הידרואלקטרי מסכרים, כי הם תלויים במדינות אחרות.

"זה כמו הקורונה. זה התחיל במקום אחד, אבל משפיע על כולם, והפתרון הוא גלובלי. אי אפשר שמדינה אחת לא תיקח ברצינות את הקורונה והאזרחים שלה יטוסו בכל רחבי העולם. כך זה גם באקלים. אני מקווה שהאנושות למדה את הלקח: התלות ההדדית שלנו לחיים ולמוות. אז בוא נעשה את שלנו, כדי שמדינות אחרות יעשו את שלהן".