"אנחנו משוכנעים שאנחנו יכולים ליצור הסכם שאפתני שניתן לסמוך עליו", נכתב במסמך שהפיצו שלוש המועמדות להרכבת הקואליציה הגרמנית, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בראשות אולף שולץ, הירוקים בראשות אנאלנה בארבוק והליברלים בראשות כריסטיאן לינדר.

לפי ההודעה, למרות השוני המשמעותי בהשקפת העולם, הצדדים הצליחו להגיע להסכמות עקרוניות בנושאים סביבתיים, כלכליים וחברתיים שיהוו את הבסיס למדיניות של הממשלה ה-20, שצפויה להיות מושבעת ב-6 בדצמבר. הקואליציה המסתמנת זכתה כבר לכינוי "קואליציית הרמזור" בשל צבעי המפלגות שמרכיבות אותה.

הממשלה האחרונה שהושבעה ב-2017 בראשות הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל שברה שיא גרמני כשהושבעה לאחר חצי שנה של דיונים סוערים ומשברים פוליטיים, שהביאו ליצירתה של ממשלת אחדות בין הסוציאל-דמוקרטים לשמרנים. בצלו של אותו משבר פוליטי, הצדדים הצהירו שישתדלו להגיע לקונצנזוס פוליטי בדיונים שלא יעלו על חודש.

לפי לוח הזמנים הנוכחי, עד סוף נובמבר שלוש המפלגות יצטרכו להגיע לנוסח מוסכם של המתווה הפוליטי של הממשלה לארבע השנים הקרובות. הנוסח יעבור להצבעת חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית והירוקים, בעוד הליברלים יאשרו את ההצעה באסיפה מפלגתית מיוחדת.

המסורת הפוליטית בגרמניה נוטה להקנות משמעות רבה להסכמות הקואלציוניות לאורך כל תקופת שלטון הממשלה, ועל כן יש להניח שההסכמות שיונחו בסוף החודש על שולחנותיהם של ראשי המפלגות יהיו מפת הדרכים לפוליטיקה הגרמנית והאירופית לשנים הקרובות.

לפתחה של הממשלה שתקום עומד משבר אנרגיה, לקראת החורף הקר שהיבשת צפויה להיכנס אליו בשבועות הקרובים. הפחד מחורף קר מגביר את החשש להתפשטות של גל קורונה נוסף, שירכב על גבי שיעורי החיסון הנמוכים יחסית לשאר מדינות האיחוד.

החלטתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לאשר את הזרמת הגז לגרמניה בסוף השבוע האחרון הורידה את מחירי את הגז בכלל היבשת ב-30%-50%. הירידה הדרסטית במחירים עוררה מחדש את הביקורת לגבי מידת שליטתה של רוסיה באספקת הגז למדינה, שעומדת על כמחצית מכלל ייבוא הגז לגרמניה שנועד להפקת חשמל, ובעיקר סביב הקונצנזוס הכללי שקיים בממשלות גרמניה הקודמות שיצרו את מערכת היחסים התלותית.

ההסכמות הראשוניות שפורסמו מטעם המפלגות כוללות את הפסקת פעילותן של תחנות הכוח הפחמיות עד 2030, מהלך ששלוש המפלגות הצהירו שיובל על ידי השקעה מוגברת בתחנות כוח מבוססות גז: "נצטרך לעמוד בביקוש הגדל לחשמל בכל היבשת בעשור הקרוב, ולהתעקש שהוא יימכר במחירים תחרותיים". בנוסף, יקודמו שני מיזמי ענק להקמת תחנות חשמל מבוססות רוח בהיקף של 2% משטח המדינה, ומערך להקמת פאנלים סולאריים על כלל הגגות המותאמים במדינה.

בפן הכלכלי, למרות רף ההשקעות הנדרש ובהתייחס לזה שהמפלגה השמרנית נמצאת באופוזיציה, שלוש המפלגות הצהירו שלא יעברו את תקרת ההוצאה ושכללי היחס חוב-תוצר הנוקשים של גרמניה יעמדו על תילם. בהצהרה כללית, ללא ירידה לפרטים, הובטח שלא יועלו מסים, כולל מסים על בעלי ההכנסות הגבוהות במדינה, מהלך שאותו הציבו הן הסוציאל-דמוקרטים והן הירוקים בראש ההבטחות הכלכליות שלהן במצעים.

השמאל הגרמני נגד מינוי לינדר לשר האוצר: "ניסוי בהתרסקות"

הסוציאל-דמוקרטים ניצחו את הבחירות בהפרש קטן מהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית עם 25.7% מקולות. הירוקים זכו ל-14.8% מהקולות, התוצאה הטובה ביותר שלהם בכל הזמנים, והמפלגה הליברלית זכתה ל-11.5%. בעקבות התוצאות המאכזבות של הנוצרים-דמוקרטים, ראש המפלגה ארמין לאשט הודיע על התפטרותו, ובחירות לראשות המפלגה ייערכו בחודשים הקרובים.

החשש בקרב השמאל הגרמני, ואף יותר מכך אצל שכנותיה ליבשת, הוא המועמד המוביל למשרת שר האוצר, ראש המפלגה הליברלית כריסטיאן לינדר, שנודע בזכות עמדותיו השמרניות ותמיכתו הנלהבת בכללי הריסון הפיסקלי והמיסוי הנמוך. בשיא משבר החוב היווני ב-2015 לינדר קרא להוציא את יוון מחוץ לאיחוד האירופי, וטען שהתכנית הכלכלית להעמקת השותפות והאחריות הכלכלית (בין היתר לחוב) בין מדינות האיחוד של נשיא צרפת עמנואל מקרון תהפוך את האיחוד לברית המועצות.

אף שמפלגתו תהיה הקטנה מבין שלוש מפלגות הקואליציה, הוא הצליח לדחוף את עמדותיו הכלכליות כתנאי הכרחי להצטרפות למפלגה, מהלך שהוביל לביקורת נוקבת בקרב המצביעים השמאליים של המפלגה הסוציאל-הדמוקרטית על כך שהיא מתקפלת בפני תנאיו של לינדר ללא סיבה פוליטית הגיונית.

הכלכלן זוכה פרס נובל ג'וזף שטיגליץ וההיסטוריון הכלכלי עטור הפרסים אדם טוז כתבו טור דעה שפורסם בסוף השבוע שעבר בשבועון הגרמני המוביל Die Zeit, ובו הזהירו את שר האוצר לשעבר והקנצלר המיועד אולף שולץ מלמנות את לינדר לתפקיד: "לטובתו שלו, צריך למנוע מלינדר לנסות ליישם את האג'נדה הפיסקלית המיושנת במצב הכלכלי הנוכחי".

לדעתם, לינדר הוא יורשו האידיאולוגי המובהק ביותר של וולפגנג שויבלה, שר האוצר של גרמניה שקדם לשולץ, שנודע כשמרן אדוק בכל הקשור למדיניות תקציב וניהול גרעון. "את הניסוי הזה בהתרסקות לא גרמניה ולא אירופה יכולות להרשות לעצמן", כתבו.

לטענת טוז ושטיגליץ, שהמליצו שהמינוי יגיע מכיוון המפלגה הירוקה שתזדקק לתמיכת האוצר בקידום התכניות הסביבתיות השאפתניות שלה, גרמניה עומדת כיום במבחן היסטורי בהובלה של אירופה מחוץ למשבר הקורונה, וגישתו השמרנית והניצית של של לינדר ביחסים בין גרמניה לשאר חברות האיחוד בכל הנוגע לשיתופי פעולה כלכליים, תקדם מגמות ריאקציונריות באיחוד כולו.