כמו בכל שנה, לקראת חגי תשרי, פירסם אתמול (רביעי) דובר צה"ל את מספר החיילים הזקוקים לסיוע כלכלי. השנה, בפעם השלישית ברציפות מראים הנתונים כי אחד מכל חמישה חיילים נדרש לסיוע כלכלי, כ- 3,500 חיילים זכאים לתשלומי משפחה (תשמ"ש), כ- 29,000 מקבלים סיוע כלכלי ומעל 20,000 חיילים עובדים לאחר שעות השירות. השינוי היחיד השנה היה עלייה במספר החיילים הבודדים ל-6,700. עלייה המספרת דווקא את סיפור העולים, בעיקר מצרפת, שמגיעים לארץ על מנת להתגייס.

צה"ל הוא המראה של החברה הישראלית

על פי הודעת  דובר צה"ל, "נתונים אלה משקפים את היותו של צה"ל, כצבא העם, מראה לחברה הישראלית, כאשר לשורותיו מגויסים צעירים וצעירות מכל רחבי הארץ ומכל רבדי האוכלוסייה".

בהקשר זה, מעניין להתייחס לנתונים שפרסם בתחילת השבוע אירגון "לתת" שמדגים את ה"שיקוף" אליו התייחסה הודעת דובר צה"ל באופן מדויק. מנתוני הסקר עלה כי אחד מכל חמישה אזרחים ישראלים העיד על מצב של אי ביטחון תזונתי ומחסור במזון עקב מצוקה כלכלית. עוד עלה כי 17.8% העידו כי חששו שיגמרו את האוכל בבית לפני שיהיה להם כסף לקנות עוד, ו-14% מהציבור הרחב דיווחו כי האוכל שקנו לא היה מספיק, ולא היה להם כסף לקנות יותר.

נתונים אלה מראים כי חיילי צה"ל אינם אוכלוסייה מובחנת מכלל הציבור הישראלי ומצבם זהה, למעשה, לזה של האוכלוסייה הכללית.

איך צה"ל מתמודד?

לעומת החברה הישראלית בכללה, קיימים בידי המפקדים וסגלי הת"ש כלים שונים להענקת תמיכה כלכלית לחיילים הזקוקים לה: מענק יחידתי ומתמשך הניתן כמענה לחייל המעלה מצוקה כלכלית; "מענק בזק" לסיוע מידי על פי שיקול דעת קצינת הת"ש; תווי מג"ד ותווי מפקד הניתנים על ידי המפקדים במקרה הצורך; "קרן הסיוע" של הקרן לידידות שמספקת לחיילים תווים ומוצרים נצרכים; וכלים רבים.

עם זאת, טוען נתן גלמן יו"ר פורום הארגונים למען צעירים בסיכון, המאגד כ-18 ארגונים שמסייעים לצעירים בסיכון כי צה"ל "פשוט לא מסוגל לתת מענה מתאים וראוי לבעיה. אחוזי הגיוס והנשירה הגבוהים הם ההוכחה המובהקת לחוסר היכולת להתמודד ולסייע ולחובתו של צה"ל להוביל שינוי רחב. בישראל למעלה ממאה אלף  צעירים בסיכון שרבים מהם אינם חלק מכור ההיתוך הישראלי, ומדינת ישראל פשוט "נעלמת" בהגיעם לגיל 18. תכנית מקיפה וחדשה היא מחויבת המציאות".

קשר בין צבא לעוני

לדברי גלמן, רוב הצעירים שלא מתגייסים לצה"ל עושים זאת מסיבות כלכליות. "רובם הגדול של הצעירים הללו לא מתחמקים, משתמטים או מסרבים לשרת מסיבות מצפוניות" הסביר, "על פי הערכות הגורמים המקצועיים, רוב הלא-מתגייסים הם 'צעירים בסיכון', כלומר צעירים חסרי עורף משפחתי או כלכלי, צעירים מרקע סוציו-אוקונומי קשה ובוגרי פנימיות ואומנה. למעשה, כמחצית מבוגרי התכניות לנוער בסיכון ופנימיות אינם חלק משרשרת החיול הצה"לית".

"גם בקרב אלו שהתגייסו, המצב לא מזהיר: רבים מהם – כ-15% מכלל הגברים המתגייסים – לא שורדים את המסלול ונושרים במהלך הדרך. בנוסף, כ- 30-40% מכלל הצעירים בסיכון המתגייסים למסלולים מיוחדים (איתן, מקא"ם וכד') לא מצליחים לסיים שירות מלא".

צדקה במקום צדק

המעשה הקרוב ביותר לתגובה של ממשלת ישראל למצבם הכלכלי של חיילי צה"ל הוא העובדה כי רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו גייסה בשלוש השנים האחרונות מאות אלפי שקלים על מנת להעניק לחיילים הבודדים ולאלו הזקוקים לסיוע את האפשרות לקיים את ארוחות החג בכבוד.

"בהתארגנות קצרה מאוד גייסנו 350-300 אלף שקל. זה גדל מפעם לפעם והיום הגענו ל-550 אלף שקלים. חשוב לי שזה יגיע לחיילים הבודדים, לחיילים ממשפחות מעוטות יכולת. כולנו חייבים לכם את החיים שלנו ואת השקט, וזה שמתאפשרים לנו חיים כאן במדינה הזאת, זה בזכותכם", אמרה נתניהו בשנה שעברה.

נראה שממשלת ישראל מעדיפה, גם במקרה הזה, לתת פתרון זמני המסתמך על רוחב הלב של אזרחיה על פני נקיטה בצעדים כלכליים של ממש שייטיבו את מצבם של אלו הזקוקים לכך בצה"ל ובכלל.