דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני ט"ו בשבט תשפ"ב 17.01.22
13°תל אביב
  • ירושלים
  • 13°תל אביב
  • 10°חיפה
  • 13°אשדוד
  • 12°באר שבע
  • 15°אילת
  • 13°טבריה
  • צפת
  • 13°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

להבין את ה"מטא-וורס"

מה גרם לפייסבוק להמר על החזון הטכנולוגי של ה'מטאוורס', איך הוא ישנה את חווית הגוף והזמן ברשת, מה הקשר שלו לקריפטו ומה הסכנות: ראיון עם פרופ' דורון פרידמן

מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג מדבר עם אוואטר של עצמו ב"מטאוורס" במהלך אירוע ההשקה לשמה החדש של החברה (צילום: Facebook/Handout via REUTERS)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

שינוי שמה של ענקית הטכנולוגיה פייסבוק ל"מטא" עורר, בין השאר, עניין רב ברעיון המטא-וורס (Metaverse), המלווה בשנים האחרונות את תעשיית הטכנולוגיה, ואותו סימן מארק צוקרברג, מנכ"ל החברה, כיעד הבא לרשת החברתית. את המימוש הוא ניסה להדגים בסרטונים שהוקרנו באירוע. אבל מה זה בכלל מטא-וורס?

את המושג מטא-וורס אפשר להגדיר על רגל אחת כמציאות וירטואלית מקבילה, אבל למעשה מדובר באוסף רעיונות, תפיסות וכלים טכנולוגיים חדשים, שאמורים, לדעת חלק מהמומחים, לשנות מהיסוד את האופן בו בני האדם חווים, משתמשים ומתקיימים ברשת החברתית.

פרופ' דורון פרידמן, ראש המעבדה לחקר מציאות מתקדמת באוניברסיטת רייכמן בהרצליה, מסביר בראיון ל"דבר", את השינוי שמחכה (אולי) מעבר לפינה.

ההשראה: ספרי מדע בדיוני

"הרעיונות באו מתרבות מדע בדיוני שנקראת סייבר פאנק", אומר פרידמן, "אלה ספרים שמאד השפיעו על אנשי הייטק בקליפורניה, בכמה גלים במשך 40 השנים האחרונות. את המילה אוואטר, לדוגמה, אחד הסופרים לקח מהמיתולוגיה ההודית, שם אוואטר זה גוף שהאל נכנס אליו כשהוא יורד לכדור הארץ. המונחים והרעיונות האלה יצרו את החזון של המטא-וורס".

המושג עצמו הוא הלחם של מטא – מעבר, ויוניברס – יקום, והוא מגיע מהספר "סנו קראש" (Snow Crash) של סופר ניל סטיבנסון.

הגוף הנעלם חוזר לתמונה

פרידמן מתאר את עליית התרבות הדיגיטלית הקיימת גם כתהליך של היעלמות הגוף מהמרחב. "מהפכת המידע היא מעבר מפיזי לאינפורמציה. יש בדיחה שאומרת שאם הגוף יתעצב לפי הטכנולוגיה הנוכחית, ישארו רק אגודל ועין. במרחב הדיגיטלי הקיים אנחנו מדברים בטקסט, תמונה וסרטונים. אין גוף ואין שפת גוף, הכול אינפורמציה.

"במטא-וורס הגוף חוזר לתמונה, תהליך שאני קורא לו רה-אימובדימנט (Rembodiment), מושג שאפשר לתרגם כ'גילום מחדש בגוף'. זה מרחב שבו יש לך גוף, איברים, מחוות גופניות, ואתה מתנהל בתוך מרחב פיזי עם נפח. יש לך תפיסה עצמית של הגוף, פרספציה, המידע מגיע מהגוף למוח".

סינכרוניות: מרחב פעילות בהווה

פרידמן מסביר כי האינטרנט הקיים הוא בבסיסו א-סינכורני, כלומר השימוש בו לא מבוסס על בו-זמניות. המשתמשים צופים בפוסטים שפורסמו בפייסבוק לפני שעות או ימים, ובערכי ויקפידה שנכתבו לפני חודשים ושנים. יש באינטרנט חלונות "לייב", אבל אפשר לדמות אותו לספרייה גדולה של מידע שהמשתמש יכול לגשת ולעיין בו.

במטא-וורס הדגש הוא סינכרוני, ואפשר להתייחס אליו יותר כמרחב פעילות שמתרחשת בהווה. זה לא אומר שלא יהיו ספריות מידע אליהן ניתן לגשת, אבל זו לא הארכיטקטורה הבסיסית של הרשת העתידית.

מה זה משנה?
" יש הבדל גדול בין הודעה שנשלחת ואתה קורא תוך כמה שעות, לבין תקשורת בזמן אמת. סנכרון נוירו פיסיולוגי בין אנשים היא תחום מחקר חם עכשיו. בסופו של דבר, אנחנו מתקשרים לא רק מידע, אלא גם רגשות ומסרים שהם יותר מטקסט.

"היום יש הרבה מחקרים על סינכרוניות, מה קורה כשאנשים נפגשים. יש עדויות שהם מסנכרנים דופק, תזוזות, נשימות. אינטר-סובייקטיבית קורים הרבה מאוד דברים ברגע הזה. בסופו של דבר, ההתפוצצות הגדולה בשינוי הטכנולוגי היא של תקשורת".

פרופ' דורון פרידמן, ראש המעבדה למציאות מתקדמת, בי"ס סמי עופר לתקשורת, אונ' רייכמן (צילום: אלדד רפאלי)

פחות צריכת מידע, יותר השתתפות אנושית

"במטא-וורס מדברים על תקשורת שהולכת אחורה אבל קדימה", מסביר פרידמן, "דומה יותר לעולם הפיזי מאשר באינטרנט של היום, אבל מנותקת מהמגבלות של העולם הפיזי. עכשיו כולם מבינים את זה מצוין: בקורונה אתה מוגבל, הרבה אנשים התרגלו לעבוד בזום. אבל כולנו בוגרי זום ויודעים שזה עוד לא זה. עד המגיפה הבאה יהיו אופציות משמעותית יותר טובות מזום.

"המרכז של הרעיון הוא סוג אחר של חיבור בין בני האדם באינטרנט. לתת לך את התחושה שאתה נמצא במקום רחוק אמתי, עולם דמיוני בתלת מימד. תעשה את זה עם ציוד שעובד על חלקים יותר נרחבים במוח מאשר מסך, כמו משקפי מציאות מדומה וציוד שצמוד לגוף".

העולם של המטא-וורס מבוסס פחות על צריכת מידע ויותר על אירועים חיים ועל השתתפות בפעילות חברתית ואנושית.

עולם אחד: החברות מבינות את זה

"חלק נורא חשוב", מסביר פרידמן מאפיין נוסף של הרשת העתידית, "הוא שיהיה רק עולם אחד כזה. המטא-וורס הוא רשת, הוא כמו האינטרנט, אבל לא יכול להיות היקום של גוגל או היקום של פייסבוק. אם יהיה יקום אחד לכל חברה זה לא מעניין.

"בשונה ממשחקים כמו פורטנייט או מרשת כמו פייסבוק, הדמות או המשתמש במטא-וורס, כולל הרכוש הדיגטלי שלו, אמור להיות יכול לעבור בין מרחבים השייכים לתאגידים או אנשים שונים בלי הפרעה. כמו רשת האינטרנט, הפרוטוקול אמור להיות ציבורי ונגיש לכל אדם שיבחר לפתח אותו".

לא יהיה מטא-וורס של פייסבוק? החברות יעמדו בזה?
"פייסבוק התחייבה לזה, והחברות מבינות שזה תנאי בסיסי. אבל כמו היום באינטרנט, המרחב אמנם יהיה פתוח, אבל לתאגידים הגדולים תהיה דריסת רגל משמעותית יותר".

עקביות: בנית בית, הוא יישאר שם

מאפיין נוסף של הרשת החדשה הוא ה"פרסיסטנס", מושג שאפשר לתרגם להתמד או המשכיות. "הרעיון הוא שזה קיים תמיד, לא רק כשאתה שם. משחק מחשב, ברגע שאתה מכבה אותו, העולם נפסק. המטא-וורס קיים תמיד, וגם התוצאות של המעשים נשארות, אין ריסטארט. אם בנית בית הוא יהיה שם עד שמישהו יהרוס אותו. זה מקנה למציאות הווירטואלית הזאת ממד נוסף של עולם שקיים במקביל, לא משהו שבא והולך".

החסם: הקושי ליצור תוכן

"כל הסיפור של האינטרנט", אומר פרידמן, "זה שהמשתמשים יוצרים תוכן. פעם, כל משתמש הקים אתר, עכשיו כל משתמש מעלה תמונות לרשת החברתית או כותב ערך בוויקיפדיה. זה דבר קריטי. אם רק התאגידים הגדולים היו מייצרים תוכן לאינטרנט, זה היה דבר די משעמם".

ואיך זה משתנה במטא-וורס?
"פה יש חסם, כי ליצור תלת ממד איכותי זה יותר קשה מאשר ליצור וידאו ותמונות. לייצר טקסט, תמונות וסרטונים זה מאוד קל, למרות שבשנות ה-90 גם סרטונים לא היה קל לייצר. היום זה קל. זה חסם. בגלל זה החברות עובדות היום לייצר פלטפורמות ליצירת תוכן שיתאים למטא-וורס. צריך להגיע למצב שאתה רוצה ליצור לדברים, ומרגיש מסוגל".

יצירת המרחב הווירטואלי החדש תדרוש אינספור שעות עבודה ויצירתיות של מהנדסים, מעצבים, מתכנים, כותבי תוכן ועוד.

הדמיית אולם אירועים במטאוורס (צילום: Business Wire/ ap)

כלכלת היקום הווירטואלי: מנגנון של בעלות

נושא נוסף אליו רבים מפרשני הטכנולוגיה החדשה חוזרים הוא שלמטא-וורס תהיה מערכת כלכלית מוטמעת של יצירת והעברת ערך, תוך הסתמכות על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שבה משתמשים מטבעות קריפטוגרפיים.

"חלק מהחזון הוא שאתה יכול לעבוד ולייצר דברים וירטואליים, טובין, מה שמכנים 'דיגיטל גוּדס'. פעם זה היה נשמע עקום, היום זה מובן מאליו. יש תעשייה כזו במשחקי מחשב. אתה יכול לקנות פילטרים, משהו שנראה טוב. אנשים קונים דמות חדשה. אם זה נהיה משהו באמת מפלצתי עם משמעות כלכלית, יש הרבה ויכוחים על בעלות. מה קורה אם גנבת למישהו את המכונית הווירטואלית?

"אז יש גם אפשרות שישלמו במטבעות קריפטו, אבל האמת היא שזה פחות משנה, אפשר לשלם גם באשראי. אבל העיקר זה שהבלוקצ'יין יאפשר לקבוע בעלות על יצירות דיגיטליות, שאפשר לשעתק בקלות וקשה לקבוע עליהן בעלות. יהיה מנגנון טכנולוגי של בעלות".

הזמן: הטכנולוגיה לא רחוקה

"מציאות מדומה קיימת כבר 50 שנה", אומר פרידמן, "אבל רק בשנה שנתיים אחרונות יש מכשיר שהייתי מגדיר כטוב, כך שאנחנו ממש ברגע האמת. למכשיר קוראים 'קווסט', חברה של האקר, שאמר שהוא יכול לבנות את המכשיר בזול, פייסבוק קנו אותו. שבע שנים עברו מאז שהוא עשה את זה".

אומרים שמשתמשים במכשירים האלה בממוצע פעם אחת. זה משתנה?
"אגיד לך על עצמי, 18 שנים אני חוקר מציאות וירטואלית, וזו פעם ראשונה שזה מכשיר שלקחתי הביתה בתור משתמש. לא אגיד לך שהוא עובד בלי הפסקה, אבל עם הזמן כל אחד מבני הבית מתחיל למצוא את עצמו, כרגע בעיקר במשחקים, כי זה מה שיש כרגע.

"התחושה שלי היא שהטכנולוגיה כבר מספיק טובה, מה שחסר זה תוכן ואפליקציות. פעם ראשונה החסמים הטכנולוגיים ירדו. יש גם מגבלות, אתה לא יכול לעבוד או לקרוא טקסט. אפל אמורים להוציא מכשיר בשנה הקרובה. אנחנו מתקרבים לחסם המינימום של החוויה לצרכן. סילקון ואלי צריכים להמציא משהו גדול כל 20-10 שנים – מחשב, סמארטפון. זה מתמודד להיות הדבר הגדול הבא".

כבר היום הטכנולוגיה הזאת מעלה הרבה שאלות אתיות ומוסריות.
"בהחלט. לפחות אצלנו בבינתחומי, זה מעורר דיונים ברמה מאוד יצרית. פייסבוק הצליחו להרגיז הרבה אנשים, אז יש דיון מאוד מעניין, האם הם ישתלטו עלינו עוד יותר. בתור מישהו שחושב שזאת מגמה הולכת ומתממשת, אני מנסה להיות אופטימי – דוקא בגלל שאנחנו מודעים היום לבעיות של הרשתות החברתיות יש סיכוי שהמטה-וורס יהיה מקום טוב יותר מהרשתות החברתיות של היום".

לדברי פרידמן, גם ממשלות וגופים ציבוריים התחילו לגלות עניין במרחב הווירטואלי שנוצר. "קיבלנו מענק מחקר מהאיחוד האירופי", הוא מספר, "הם אומרים שבעוד חמש או עשר שנים המרחב הזה קורה, אז בוא נבנה בו מראש סוכנים ובינה מלאכותית שידאגו מראש שהמקום יתנהל בצורה תקינה ופרו-חברתית".

אבל בסופו של דבר מדובר במרחב פרטי, לא ציבורי.
"כן, המטא-וורס נבנה כמציאות תאגידית ופרטית. כולם מסכימים, ועל הנייר אף אחד לא מתכוון לשלוט בזה. אבל כולם יודעים שגם אם האינטרנט כאילו פתוח, לחברות ענק יש בו השפעה עצומה.

"אנשים היום מבינים שיש בעיות, שיש בעיה פוליטית. הרגולטורים התעוררו. אולי דווקא זה שפייסבוק דוחפת את העניין יעורר יותר התנגדות, יותר ביקורת ציבורית. אין ספק שלרגולטרים יש פה הרבה עבודה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!