משרד הכלכלה מבקש להקים רשות לאומית לבטיחות בעבודה, שתאחד את משאבי אגף הבטיחות והבריאות התעסוקתית בזרוע העבודה עם משאבי המוסד לבטיחות ולגיהות, כך אמר היום (שני) סגן שרת הכלכלה ח"כ יאיר גולן בוועדת העבודה והרווחה. לדבריו, בשלב זה מדובר בתוכנית ראשונית בלבד, והמשרד טרם החליט האם יש להקים את הרשות כגוף סטטוטורי נפרד או כיחידת סמך במשרד. לדברי גולן, כבר בשבועות הקרובים תקום ועדת היגוי במשרד, בהשתתפות מנכ"ל המוסד לבטיחות וגיהות ומפקח העבודה הראשי במינהל הבטיחות, לקידום הנושא. לצד זאת, הוסיף שבכוונתו להקים גם מועצת היגוי שתורכב גם מגופים אזרחיים הפועלים לקידום תחום הבטיחות, נציגי הקבלנים והעובדים בענף ומומחים בתחום הבטיחות.
גולן הוסיף שבכוונתו לפעול לטיוב ושיפור איסוף הנתונים במשרד בנוגע לתאונות עבודה ומחלות תעסוקתיות, בדגש על הנגשתו בצורה שקופה לציבור הרחב בין היתר באמצעות פרסום דו"חות חודשיים בנושא.לצד זאת, רמז גולן כי הוא איננו סבור כי הממשלה צפויה להשקיע משאבים תקציביים נוספים בתחום הבטיחות, ואמר: "אי אפשר שכל התקציב לבטיחות יבוא רק מהממשלה" אמר גולן בוועדה. "יש פה בענף הבניה בעלי עסקים, תאגידים, חברות ועיריות – כולן צריכות להיכנס מתחת לאלונקה. זה לא רק עניין ממשלתי זה עניין של כולם"."התחושה היא שבשנים האחרונות נותנים הרבה גז – אבל על ניוטרל", אמר היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה בוועדה, שהוסיף כי על אף מאמצי הממשלה, לא רואים ירידה דרסטית במספר התאונות וההרוגים. הבעיה לדבריו, היא שאין טיפול המשכי בצווי הבטיחות הניתנים לאתרי בנייה רשלניים, ופעמים רבות הם מוסיפים לעבוד גם לאחר מתן הצו – כפי שקרה בשבוע שעבר באתר בו נהרג הנער. "הקבלנים למדו שלמשרד העבודה אין שיניים". אסל קרא למשרד לבנות מחלקת תביעות עצמאית שתתבע מעסיקים רשלניים, במקום להתבסס על הפרקליטות.
עו"ד הדס תגרי מהקבוצה למאבק בתאונות בניה טענה כי הבעיה היא דווקא ביחידת החקירות של המשרד, שאיננה מצליחה לאסוף ראיות מספקות לצורך ביסוס כתבי האישום. עוד הדגישה תגרי את החשיבות של קידום הליכי החקיקה שנתקעו על רקע המשבר הפוליטי עד להקמת הממשלה הנוכחית – ובראשם קידום החקיקה, שתגדיר מחדש את האחריות לבטיחות באתרי הבניה, ושתכלול גם את החברות הקבלניות והיזמיות ואת נושאי המשרות בהן."יש כיום שינוי רציני מאוד בהתייחסות לבטיחות העובדים באתרים, לפחות בחברות הגדולות", אמר איציק מויאל, יו"ר איגוד הבניין בהסתדרות עובדי הבניין והעץ. מויאל הוסיף כי הוא מתרשם מההירתמות של סגן השרה גולן לקחת על עצמו לעסוק בסוגיה. "גם במנהל הבטיחות יש הרבה מה לשפר אבל הוא עשה שינוי והוא עושה את תפקידו".
לדבריו, הבעיה כיום היא ברשויות המקומיות הנותנות אישורי בניה תוך התעלמות מסוגיית הבטיחות והדיווח על הבניה למינהל. עוד הוסיף כי מינהל ההסדרה והאכיפה האמון על אכיפת חוק שעות עבודה ומנוחה מתרשל בתפקידו ומנופאים באתרי הבניה מועסקים פעמים רבות 14-16 שעות ביממה, על אף הסיכון הבטיחותי הכרוך בכך.
מנכ"ל התאחדות מעסיקי המנופאים, אדי בן ליש הוסיף לדבריו ואמר כי על אף החקיקה שקבעה שמנופאים יועסקו רק על ידי חברות בעלות רישיון מיוחד לכך – תנאי הסף שנקבעו לקבלת הרישיון נמוכים ביותר, וכתוצאה מכך ישנן חברות רבות המעסיקות מנופאים בצורה המנוגדת לחוק ואינה בטיחותית.
דן ורשבסקי יו"ר איגוד המנופאים: "ענף המנופים הוא ענף שבו ידוע שזכויות העובדים לא נשמרות. אין קבלן אחד שהעובדים שלו מועסקים ישירות, כולם דרך קבלני משנה וכך קל לרמוס את זכויותיהם. הפעם הראשונה שאתם שומעים את השם של הפועל זה אחרי שהוא מת, ואני מבקש שהוועדה תתעסק בצורך והזכויות של הפועלים ולא הקבלנים״.נציג משרד האוצר טען בדיון כי החשב הכללי באוצר גיבש נוהל במסגרתו קבלנים עליהם דיווח מינהל הבטיחות לרשם הקבלנים במשרד השיכון – יושעו אוטומטית למשך חצי שנה מהתמודדות למכרזי בניה ממשלתיים. באשר לחשיפת כלכליסט על הדחיה בהשעיית חמש חברות בניה בהן חברת דניה סיבוס בה נתגלו ליקויי בטיחות מרובים – השיב כי השעייתם נדחתה עד ה-14 בנובמבר בלבד לאור פניית מינהל הבטיחות בנושא, ולצורך השלמת הבירור בעניין. " אנחנו לא גורם שמתיימר להבין בבטיחות, בטח לא יותר ממינהל הבטיחות" אמר, והוסיף כי "החשב הכללי לא חוזר בו מהנוהל שגובש". מפקח עבודה ראשי במינהל הבטיחות חזי שוורצמן הכחיש את הטענה כי המינהל פנה בנושא לחשב הכללי. "עולות כאן לקונות בעייתיות ופערים משמעותיים בתיאומים הבינמשרדיים"אמר סגן השרה גולן. "ברור שלא ניתן יהיה לקדם דברים בלי לשפר את התיאום בין משרד הכלכלה, משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר, משרד הבריאות ועוד. אנחנו נטפל בעניין הזה בצורה שיטתית וסדירה".
