יוסי פרנק, יועץ פיננסי ותיק ו מנכ״ל אנרג׳י פיננס, מעביר ביקורת מפורטת על מדיניות שער המטבע של בנק ישראל על רקע צניחת הדולר לשפל חסר תקדים, ומציע כמה רעיונות איך לשנות את המגמה: "צריך להוציא את המוסדיים מהשוק, לעבור לרכישות דולרים של בנק ישראל כשהמסחר דליל ורשות המסים תחזור לקבל מסים בדולרים".
לא הגז ולא הההיי-טק
מבחינה פיננסית , מה המחלה ? אילו תרופות נתן בנק ישראל ולמה הן לא בלמו את הצניחה בדולר ?
"המחלה נקראת 'המחלה ההולנדית', שהיא תוצאה של כניסה מאסיבית של כסף זר למדינה. ואם לא מטפלים בה, המטבע מתחזק עד לרמה כזו שהכלכלה מתרסקת. זה מה שקרה בזמנו בהולנד, בעקבות גילויי גז ויצוא מאסיבי."
פרנק מסביר כי הניסיון להמיר את המטבע הזר לשקלים עלול לגרום להתחזקות מהירה של המטבע. " במקרה הישראלי, אי אפשר להאשים את המחלה בגז הישראלי, או אפילו בהיי-טק הישראלי, שמזרים לכאן הרבה מאות דולרים".
למה גילוי הגז הוא לא הגורם, כמו קרה בהולנד?
"כשגילינו את הגז – התוצאה הייתה הפחתה דרמטית ביציאה של דולרים, שכבר לא צריך לרכוש בעזרתם פחם וסולר. כשזה התחיל, בנק ישראל עשה בדיוק חשבון – מה מידת העודף בחשבון השוטף שנוצרת כתוצאה מכך וספג זאת באמצעות רכישת דולרים – זה נטרל את החלק הזה".
ומה לגבי ההיי-טק ?
"יש משאב נוסף למדינת ישראל שקוראים לו היי-טק – ולזה אף אחד לא נתן הדעת. לא חשבו על היקף הפעילות והיקף תופעות הלוואי שזה מביא אתו, אבל גם זה לא מסביר את ירידת הדולר.
"קל להגיד – יש המון אקזיטים, והמון גופים באים להשקיע וקונים חברות בישראל ויש נהירה של דולרים והשקל מתחזק. אבל כשאתה מפרק את זה לגורמים, אתה רואה למעשה שרוב החברות שגייסו כסף, ספאקים למיניהם, בכלל לא ממירות את הכסף לשקלים, זה הולך לדברים כמו רכישות בחו"ל.
"אותו דבר לגבי האקזיטים: כשקרנות זרות הן שעשו אקזיט מהשקעה בישראל – הן לא צריכות שקלים".
אז ההיי-טק לא מגביר את הלחץ על השקל?
"כמובן שחלק מהכסף מומר לשקלים, אבל בנק ישראל כיסה את זה בריבית דריבית ורכש למעלה מ-30 מיליארד דולר מתחילת השנה שזה הרבה יותר דולרים מהפעילות של ההיי-טק.
"מעבר לכך, יש בעיה במסים. תשלומי המס בעסקאות הללו מומרים לשקלים, מה שמחייב המרה של חלק מהכסף לשקלים ומגביר את הביקוש לשקל. זו טעות של רשות המסים. היא ידעה לקבל בעבר בדולרים – כמו עם טבע בזמנו, שהיה שם מיסוי גבוה, והרשות הסכימה כדי להקטין את הלחץ על שוק המטבע המקומי".
המוסדיים גדולים על ישראל
אם לא מדוע בנק ישראל ביצע רכישות דולרים בסכום היסטורי ועדיין השקל התחזק ?
"נכנסים למשחק הזה עוד גורמים. למוסדיים הישראלים (גופי הפנסיה והביטוח הגדולים, א.ר) יש מדיניות השקעות שלהם. ככל שהבורסה בארצות הברית עולה הם מוכרים דולרים, או רוכשים מכשירי הגנה, שזה כמו למכור דולרים, כדי להגן השווי של תיק ההשקעות שלהם בשקלים. הבורסה גדלה והתיק עצמו גדל. שים לב בדצמבר 2018 ובמרץ 2020 – כשהבורסה שם יורדת הדולר, כאן השער מזנק ל-3.8 או 3.5".
למה למוסדיים יש השפעה כזו ?
"היקפי הפעילות שלהם עצומים, הם גדולים על השוק הישראלי. אף אחד בשוק בישראל לא יכול להתמודד עם הביקושים שלהם או עם ההיצעים שלהם. את זה לא צריך לטפל ברכישות של דולרים. צריך פתרון משותף לאוצר ולבנק ישראל, שיוציא אותם משוק המט"ח המקומי".
בעבר טענת שיש הרבה רכישת שקלים ספקולטיבית
"גם היום. לכל זה מתלווה גם פעילות ספקולטיבית אדירה – כולם יודעים שבנקים זרים וגם מקומיים וכולל חלק מהמוסדיים עצמם, שהתאהבו במשחק הזה. גם לבנקים עצמם יש פוזיציות, ברובן של הימור על המשך ירידת שער הדולר מול השקל. הם רואים איך בנק ישראל מתנהל – בחוסר שקיפות מוחלט, כשהוא פועל הוא פועל בצורה הכי צפויה שיש. אם השקל היה מניה, הייתי אומר שיש כאן ממש הרצת מניות".
איך אתה יודע שזה מה שקורה ?
"המוסדיים היו צריכים למכור בין 20-22 מיליארד דולר כדי להגן על השקעות. אבל הם מכרו 30 מיליארד. למה ? כי הם התאהבו בשקל. למה לא לשחק כשאפשר להרוויח ? זה גלוי. ברגע שתנטרל פעילות בספקולטיבית, המגמה תשתנה".
בנק ישראל צפוי מידי
בנק ישראל אמר "אני לא רוצה לקבוע את השער, אני רוצה רק למתן את התהליך כדי לאפשר לחברות ישראליות להסתגל"
"ברמת ההצהרה זה בסדר, אבל זה עומד לא במבחן המציאות. הסוס בסוף ימות. אם השקל ימשיך להתחזק, חברות ישראליות, שלא עומדות בזה, יחפשו מה לעשות בחו"ל. לא רק הלואו טק שיתרסק, גם היי-טק. חברות זרות באות לפה, בלי לשלם מסים, לוקחות את העובדים – אחת מהשנייה. החברות הישראליות שכן משלמות מסים בארץ, עוברות לחו"ל – המדינה מפסידה פעמיים. כך חברה כמו אינטל – שבוחנת איפה להשקיע. כשהדולר 3.5, או כשהדולר 2.8, המפעל הבא שלהם לא יהיה בישראל. כשהשקל חזק מדי – הכלכלה מתרסקת."
היית מטיל מס על עסקאות מטבע ?
"בעיקרון, אני תומך במיסוי של תנועות הון לטווח קצר – אבל זו מילה גסה בעיני האוצר. מכיוון שקשה לפעול נגד המוסדיים, הייתי מוציא אותם מהשוק ומוצא להם פתרון אחר להגנה על ההשקעות. יש לאוצר ולבנק ישראל מאיפה לספק את זה. כמובן שחייבים רגולציה, בהתניה שהם באמת יקטינו את היקף ההגנות וזה יהיה מדווח ושקוף. אם אתה לא עושה את זה, אתה הופך את שער השקל, ואתו את הכלכלה הישראלית, לשבויה של שערי מניות הנסד"ק בניו יורק".
אם האוצר לא מטיל מס, מה בנק ישראל יכול לעשות ?
"הפתרון לספקולציה זה להיות יותר ערני, ולהשאיר פקודות של אוטומטיות לקניה ומכירה של דולרים. בניתוח ברמה היומית, לפחות 30-50% מהתחזקות השקל נעשית בלילה, בשישי בערב, בחגים – יש עשרות דוגמאות רק על פני השנה הזו".
למה זה חשוב ?
"קל להזיז את השער כשנפח המסחר נמוך. אם בנק ישראל קונה דולרים במיליארדים בשעות הבוקר, אפשר להשפיע את השער בכיוון ההפוך עם סכום קטן בהרבה של כסף, אם עושים את זה בשעות לא שגרתיות. ברגע שבנק ישראל לא פועל כך, הוא נתפס בשוק כצפוי וזה לא טוב".
יש בנקים מרכזיים שמתערבים באופן שאתה מציע ?
"בהחלט. הבנק המרכזי בשוויץ מכר פרנקים שוויציים באסיה בעבר כדי להשפיע על השער".
כבר קרה בעבר שבנק ישראל קנה דולרים בהפתעה, בשעות דלילות ?
"זה קרה פעם אחת, וזה עבד מצויין. למחרת הבנק קיבל מכתבי תלונה משלל גורמים בשוק ההון על איך הוא העיז לעשות את זה. מאז זה לא קרה שוב".
