הקורונה צמצמה את תוחלת החיים במדינות המפותחות, ופגעה קשות בבריאות הנפשית של אזרחיהן – כך חושף דו"ח 'מבט לבריאות' של ארגון ה-OECD. עוד עולה שתוחלת החיים בישראל גבוהה בממוצע מהמדינות המפותחות, אך היא סובלת ממחסור של כמעט פי 3 במיטות אשפוז ובציוד רפואי מתקדם.

לפי הדו"ח, שפורסם בשלישי השבוע, שכיחות הדיכאון בקרב מבוגרים מ-15 מדינות OECD שנבדקו, ביניהן ארה"ב, בריטניה, שבדיה וקוריאה זינקה מ-7% ב-2019 ל-22% ב-2020 (ישראל לא נכללה בבדיקה זו).

ישראל: מחסור במיטות ובציוד, תוחלת חיים גבוהה מהממוצע

הדו"ח כולל נתונים על מדדי בריאות שונים משנת 2019, ומאפשר מבט על מצבן של המדינות השונות ערב הקורונה. לפי הנתונים, ישראל נכנסה לתקופת המגפה כשחלק ממדדי הבריאות שלה טובים יחסית, אך ההשקעה במערכת הבריאות בארץ נמצאת מתחת לממוצע של מדינות OECD.

מדדים שבהם המצב בישראל גרוע משמעותית ביחס למדינות המפותחות הם שיעור מיטות האשפוז והמכשור הרפואי המתקדם: בשנת 2019 היו בישראל 3 מיטות אשפוז ל-1000 נפש, שני שליש מממוצע ה-OECD שעמד על 4.4 מיטות לאלף נפש. השיעור הנמוך ביותר היה בהודו, עם 0.5 מיטות אשפוז ל-1000 נפש, והשיעור הגבוה ביותר היה ביפן, שם היו 12.8 מיטות לאלף נפש.

מספר מכשירי ה-CT, MRI ו-PT למיליון נפש עמד בישראל על 16, נמוך בהרבה מממוצע ה-OECD שעמד על 45. המדינות היחידות שבהן שיעור זה היה נמוך מאשר בישראל היו  הונגריה, מקסיקו, קולומביה וקוסטה ריקה. המדינות המובילות במכשור הרפואי היו יפן (171 מכשירים למיליון נפש), ארה"ב (91) ואוסטרליה (88).

לעומת זאת, במדדי בריאות התושבים, ישראל נכנסה לקורונה במצב סביר. תוחלת החיים בישראל בשנת 2019 היתה 82.9, גבוה מממוצע ה-OECD שעמד על 81.0. שיעור מקרי התמותה הנמנעת (מקרי מוות מגורמים שניתנים למניעה בעזרת צעדים כמו חיסונים, אבחון מוקדם ועוד) עמד על 125 לכל 100,000 נפש, נמוך מממוצע ה-OECD שעמד על 199 לכל 100,000 נפש. 

עם זאת, מדד שבו המצב בישראל מדאיג ביחס למדינות המפותחות הוא שיעור הסוכרת בקרב מבוגרים, שעמד על 9.7%, גבוה יותר מהממוצע ב-OECD שעמד על 6.7%.

השפעות הקורונה

בישראל מתו מקורונה 881 אנשים לכל מיליון תושבים בשנת 2020. שיעור זה נמוך משיעור התמותה הממוצע מקורונה מבין מדינות ה-OECD, שעמד על 1,370 אנשים מקורונה לכל מיליון תושבים.  שיעורי התמותה הגבוהים ביותר מקורונה בקרב המדינות המפותחות נרשמו בהונגריה, צ'כיה וברזיל, שם מתו מעל 2,500 איש לכל מיליון תושבים, והשיעורים הנמוכים ביותר נרשמו בקוריאה, ניו זילנד וסין, בהם מתו פחות מ-100 איש לכל מיליון תושבים.

ככל הנראה, הקורונה הובילה לתמותה גבוהה יותר מהמספר הרשמי של נפטרים מקורונה ב-2020. מסקנה זו עולה מהמדד של 'תמותה עודפת', שבחן את הפער בין שיעור התמותה ב-2020 לשיעור התמותה הצפוי, שמחושב לפי שיעורי התמותה הממוצעים בין 2015 ל-2019 בהתאמה לגידול באוכלוסייה. 

שיעור התמותה העודפת במדינות OECD לפי שבועות, לעומת מספר הנפטרים מקורונה, ב-30 מדינות OECD, ינואר 2020-אוגוסט 2021 (נתונים: דו"ח מבט לבריאות 2020, OECD)

בישראל שיעור התמותה העודפת עמד על 5%, בעוד שבכל מדינות ה-OECD מספר הנפטרים היה גבוה ב-11% מהצפוי. תוחלת החיים בישראל ירדה בעקבות הקורונה ב-0.1 שנים, מ-82.9 שנים ב-2019 ל-82.8 שנים ב-2020. זוהי ירידה קטנה יחסית מאשר הירידה בתוחלת החיים הממוצעת של מדינות OECD, שעמדה על 0.6 שנה, ועומדת על 80.4 שנה.

השפעה נוספת של הקורונה היא התרחבות השימוש ברפואה מרחוק: מספר התורים לרופאים לנפש ב-2020 היה דומה ל-2019, אבל שיעור המפגשים שהתרחשו בטלפון מסך התורים עלה מ-15% ל-29%, ושיעור המפגשים פנים מול פנים ירד בהתאם.