דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת ג' בתמוז תשפ"ב 02.07.22
28°תל אביב
  • 23°ירושלים
  • 28°תל אביב
  • 25°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 25°באר שבע
  • 31°אילת
  • 29°טבריה
  • 22°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / להבין את סערת רשתות השיווק

רמי לוי ושופרסל יכולות ״לתאם מחירים אונליין״, לפי סעיף 30 לחוק המזון | רמי לוי אמר שהוא לא מרוויח יותר מהרשתות בחו״ל, אז אמר | ופתרונות זמינים שהמדינה כבר קיבלה להורדת מחירים לא מיושמים בפועל

רמי לוי בדיון בוועדת הכלכלה (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

סעיף 30 לחוק המזון קובע שכל אחת מרשתות המזון הגדולות מחויבת לפרסם את מחירי המוצרים בסניפיה באופן דיגיטלי ונגיש. מחיר שהשתנה צריך להתעדכן תוך שעה. החוק נועד לאפשר לצרכנים לקבל החלטה מושכלת.

הרעיון יפה, אבל מלבד צרכנים מתוחכמים במיוחד, הציבור הרחב לא משתמש במאגרים האלה באופן תדיר. אם זאת, לשירות בכל זאת יש לקוחות נאמנים: רשתות השיווק עצמן, שהפכו למשתמשות מרכזיות בו.

עבור הרשתות מדובר במכרה זהב של ממש: במקום לכתת רגליהן בין עשרות סניפים, הן יכולות לגלוש באתרים ולדעת מיד מה המחיר שמציעה הרשת המתחרה, ולקבוע את המחיר לצרכן בהתאם. תיאום מחירים אונליין.

מדובר בסך הכול בסעיף אחד בחוק המזון (שנחקק ב-2014), ולא בהכרח המרכזי שבו, אלא שיישומו מעלה שאלות לגבי הפער בין הניסיון המוצהר לייצר תחרות הוגנת בין הרשתות לתוצאות בשטח.

לקוחות מתוחכמים שיוצאים לערוך קניות בסופר רק לאחר שעשו סקר מחירים מקיף בין כל האתרים קיימים אך ורק בדמיונם הפורה של המחוקקים, ורחוקים שנות אור מהצרכן העייף שהולך לקניות בסוף יום עבודה בסניף הקרוב לביתו.

סוגיית המחירים עלתה לאחרונה לדיון ציבורי עם חקירתם של מנהלי הרשתות הגדולות בישראל והאינפלציה בארץ ובעולם. נשאלת השאלה: האם המדינה מצליחה בכלל להשפיע על המחירים שנקבעים בשוק הפרטי, ולהגן על הצרכן היחיד אל מול תאגידי הענק?

***

מי שנכח בדיון בוועדת הכלכלה בשבוע שעבר, לא התרגש במיוחד מהמופע של רמי לוי. לוי הגיע לוועדה כדי לריב, וגילה קוצר רוח מתחילת הדיון. הוצאתו החוצה על ידי מאבטחים אולי לא נעימה לרמי לוי האיש, אבל היא לא רעה בכלל לרמי לוי המותג. מי שהצליח למצב עצמו כלוחם אנטי ממסדי נגד יוקר המחייה, לא יכול להינזק מתמונה שלו נאבק בסדרני הכנסת.

לפני שיצא עוד הספיק לוי לומר דבר או שניים: ״המדינה היא המונופול הגדול ביותר, היא הסיבה ליוקר המחייה. אני מציע לעשות בדק בית, הרווחיות שלנו היא בדיוק כמו בכל מדינה אחרת בעולם״.

רווחיות היא מדד מקובל לבחינת גודל ה״קופון״ שגוזרות הרשתות, המתווכות בין היצרן לצרכן. בתחום המזון הרווחיות נמצאת באזור ה-2%. סקירה של הדו״חות הכספיים של רמי לוי מעלה שלוי לא מדייק. רווחיות הרשתות אולי לא חריגה, אבל נמצאת בטריטוריה הגבוהה יחסית.

הרווחיות של רשת רמי לוי עמדה ב-2020 על 2.7% (175 מיליון שקלים), קצת מעל המקובל בענף. השנה, הרווחים כבר עלו. עד יוני עמדה רווחיות הרשת על 3.3%. הרווחיות של המתחרה הגדולה, ׳שופרסל׳, עמדה בתקופה הזו על 2.7%.

עם זאת, קשה לדעת מה עומד מאחורי המספרים. שתי הרשתות מנהלות עסקים ענפיים, וכדי לבודד את הרווח בתחום המזון נדרשת בחינה מעמיקה יותר מצד הממשלה, שצריכה להיענות להזמנתו של לוי לבדק בית.

***

את המשך היום בילה לוי בחקירה ברשות התחרות. בכך הוא הצטרף למנכ״ל שופרסל יצחק אברכהן, מנכ״ל ויקטורי אייל רביד, מנכ״ל ספקית המזון דיפלומט נעם וימן, ובכירים בקבוצת שטראוס.

פרטי החקירה טרם פורסמו, אבל נראה שחלק מהחשדות נוגעים לראיונות שנתנו בעלי הרשתות בתקשורת, והחשד שהמסרים שלהם על הצורך בעליית מחירים מיועדים לא רק לאוזני הצרכנים, אלא אחד לשני. בכך הם מתאמים לכאורה מחירים, שיחבלו בתחרות.

רשות התחרות בודקת גם אפשרות שמנהלי הרשתות והספקים ניהלו דיונים על המחיר לצרכן, דבר האסור על פי חוק התחרות, כך על פי דיווחים שונים בשבוע האחרון. הגבול בין אמירה לגיטימית לקנוניה קרטלית יכול להיות דק.

החשדות האלה משקפים יפה את משחקי החתול-עכבר בין רשות התחרות לרשתות הגדולות: בשוק הקמעונאות הגודל הוא יתרון כלכלי מכריע, ורשתות הענק שולטות בשוק ללא עוררין. הרגולטור מנסה לווסת את כוחן, בעיקר על ידי מגבלות שונות, שאמורות להשאיר את השוק תחרותי למרות כוחן הרב.

במה כוחה של הרגולציה? החוק, למשל, מאפשר למדינה לחייב רשת למכור את אחד הסניפים שלה אם היא משיגה יתרון גדול מידי בשטח גאוגרפי מסוים. המסקנה: בעלי הרשתות צריכים להתחרות אחד בשני, אבל אסור להם לנצח בצורה מובהקת מידי.

***

המדינה יכולה להשפיע על המחירים בדרכים נוספות. היא יכולה למשל לפקח על חלק מהמחירים. בעוד שבישראל הפיקוח הישיר על מחירים נתפס כעניין מיושן, במדינות המפותחות הוא כלי לגיטימי ואפקטיבי. מדינות רבות עושות בו שימוש כחלק מארגז הכלים שלהן כיוון שהוא היעיל ביותר.

ברור שלא כל המחירים צריכים להיות תחת פיקוח, אבל מספיק שחלק מהמוצרים יכנסו תחתיו בשביל להשיג אפקט מונע לעליית המחירים.

דרך נוספת למתן את עליית המחירים היא לנסות לנטרל חלק מהיתרון ממנו נהנות רשתות הענק על חשבון המתחרים הקטנים. שתי הצעות ברוח זו הובאו לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת: חידוש השוק הסיטונאי; והקמת פורום מכולות שיהווה קבוצת רכישה לקמעונאים קטנים מול הספקים הגדולים.

על חידוש השוק הסיטונאי החליטה הממשלה כבר לפני עשרים שנה, אבל נכשלה ביישום ההחלטה. שוק כזה ישבור את המונופול של רשתות המזון לאורך שרשרת האספקה, ויצור תחרות ביניהן על קניית סחורות חקלאיות. מצב שכזה יחזק את החקלאים, ועשוי לגרום לירידת מחירים.

הקמת פורום המכולות גם היא החלטה שכבר התקבלה במסגרת הרפורמות בענף המזון, אבל היישום שלה לוקה בחסר. הספקים ויצרני המזון לא משתפים פעולה עם הפורום, והוא נותר כמסגרת ריקה מתוכן.

***

ייתכן שעליית מחירי הסחורות והדלקים בעולם דורשת עדכון של חלק מהמחירים בישראל. מנגד, ירידת מחירי הדלקים והיחלשות הדולר בשנים האחרונות לא גררה ירידת מחירים. כך שנראה שאצל רשתות השיווק כיוון המחירים הוא רק אחד: למעלה.

ועדת הכלכלה בראשות ח״כ מיכאל ביטון שמה לעצמה משימה לפקח על התנהלות הרשתות הגדולות. בשנת הקורונה, בה הישראלים נשארו בארץ והמסעדות היו סגורות, הרשתות הרוויחו יפה. הדרישה הציבורית מהרשתות יכולה להיות: קודם שחיקת רווחים. אחר כך נדבר על המחיר.

ויש גם את הצד השני של יוקר המחייה, השכר. ככל שזה עולה מהר יותר מהמחירים, יוקר המחייה בפועל יורד. העלאת שכר המינימום והסכמי שכר נוספים הם המאבק האפקטיבי ביותר נגד יוקר המחייה בישראל.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!