"מעל ל-20 שנה מחכים אלפי יהודים במחנות ההמתנה בגונדר ואדיס אבבה, להגשים את חלום העלייה לישראל", כתבה תנועת הנוער העובד והלומד לשרת הקליטה פנינה תמנו-שטה במכתב שנשלח לה שלשום (שלישי). "אלפים שעזבו את בתיהם לפני שנים כדי לעלות לישראל ונותרו במצב זמני של המתנה נצחית. מלחמת האזרחים מחריפה את מצב המשפחות והיחידים במחנות ההמתנה, ובכל יום שעובר אנחנו מאבדים עוד ועוד מאחינו ואחיותינו באתיופיה!
"אנחנו בתנועה רואים בקליטת העלייה מאתיופיה צו השעה ומטרה עליונה, וקוראים למדינת ישראל לאפשר אותה. אנחנו מחכים להם פה. לבנו, בתינו וסניפי התנועה פתוחים ומצפים להם. נתגייס לכל משימה חינוכית וחברתית שתאפשר את קליטתם המיטבית בחברה הישראלית".
דוד וונדמגין, קומונר בסניף רמת אליהו של הנוער העובד והלומד, אומר ל'דבר': "מדינת ישראל צריכה להעלות את אלה שמחכים באתיופיה, אני והתנועה שלי נעשה מה שצריך כדי לעזור להם". האחים של אמו ואביו של וונדמגין ממתינים באדיס אבבה ובגונדר כבר שנים לעלייה, ונוכח מצב המלחמה באתיופיה החשש גובר. "אמא שלי בקשר עם האחים שלה. הם אומרים שיש בלאגן, שאי אפשר להסתובב סתם ברחוב ובקושי יוצאים לעבודה".
רכזת תחום עלייה וקליטה בנוער העובד והלומד עדי פורת אומרת: "אין דבר חשוב יותר מילד שיפגוש אח גדול כשהוא מגיע לכאן, אח גדול שבוחר להאיר לו את הימים הראשונים בארץ, מדריך שחיכה לו ויקבל אותו בחיבוק. אנחנו צריכים להיות שם בהתאקלמות של הילדים, לחבר לשפה העברית ולחברה הישראלית, ביתנו באמת פתוח, גם למי שעלה עכשיו וגם למי שנולד פה. אין דרך טובה יותר להיקלט בחברה הישראלית מאשר להיות בתנועת נוער, ובטח בנוער העובד והלומד.
"לפני כ-40 שנה, כשקהילת ביתא ישראל יצאה למסע ארוך ומפרך כדי להגיע לירושלים, לקח לישראל הרבה מאוד זמן להתערב ולהפעיל את הכוח שלה באתיופיה, ואחר כך במחנות הפליטים בסודן, והיו מי שלא זכו לעלות בגלל זה".
בסניפים ובקנים רבים בתנועה חברים אלפי חניכים יוצאי אתיופיה, חלקם עולים מהשנתיים האחרונות וחלקם נולדו בארץ. בשנה האחרונה הקימו בנוער העובד והלומד אולפנים ללימוד עברית לעולים מכל העולם, מתוך הבנה שגם בנות ובני הנוער צריכים עזרה בשפה. "אנחנו כבר כמה שנים מנסים לספר את סיפור העלייה של יהודי אתיופיה כפי שראוי לספר אותו. חינוך לעלייה הוא הלב הפועם של התנועה", אומרת פורת.