ההמלצה לחסן ילדים בני 11-5 שנתן אתמול (רביעי) הצוות לטיפול במגפות התקבלה על סמך ראיות שלפיהן מחלת הקורונה עצמה מסכנת ילדים בגילים אלה יותר מאשר החיסון. אחד האנשים שפגש מקרוב את הסכנות שהקורונה מציבה בפני הילדים הוא פרופ' גיל אמריליו, רופא בכיר לראומטולוגיה בבית החולים שניידר, שטיפל בעשרות ילדים שחלו בתסמונת המסוכנת פימס: תופעה שבה מערכת החיסון תוקפת את הגוף וגורמת לחום גבוה, בדרך כלל 4-3 שבועות לאחר ההידבקות בנגיף.

לפי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, אחד מכל 3,200 ילדים שנדבקו בקורונה חלו בפימס. בארצות הברית יותר מ-5,000 ילדים חלו בתסמונת מאז תחילת המגפה, ו-46 מהם מתו. בישראל חלו בין 150 ל-200 ילדים בתסמונת וילד אחד נפטר בתחילת אוקטובר, בן 16 שאושפז בבית החולים מאיר והועבר לשניידר, שם חובר למכונת אקמו ונפטר מסיבוך של התסמונת. "מספר הילדים שלקו בתסמונת היה הכי גבוה בסוף הגל הרביעי, ואף הייתה תקופה שבה אושפזו במקביל 7 ילדים עם התסמונתבבית החולים", מספר אמריליו.

הסיכוי לחלות בתסמונת לא קשורה בחומרת התחלואה בקורונה. "היו אצלנו ילדים שכמעט לא חוו תסמינים מהקורונה עצמה. היו אפילו ילדים שלא ידעו שהם חלו בקורונה, ואנחנו יודעים שכן נדבקו רק מבדיקות סרולוגיות שגילו שהיו חולים. אי אפשר לדעת מראש מי יחלה. זה דבר מפחיד בתסמונת הזאת".

פרופ' גיל אמריליו: "עוד לא ידוע עם התסמונת גורמת לנזק לבבי בטווח הארוך" (צילום: מרכז רפואי שניידר)

התופעה של מחלה אוטו-אימונית, שבה מערכת החיסון תוקפת את הגוף אחרי נגיף או חיידק, מוכרת היטב. כשהתחילו להגיע למרכז שניידר במרץ ואפריל ילדים עם התסמונת, ובמקביל היו דיווחים דומים מסביב לעולם, הרופאים נזכרו במחלה מוכרת בשם "תסמונת קווסאקי" שתוקפת כמה עשרות ילדים בשנה בארץ, ונגרמת גם היא מהדבקה של מערכת החיסון מחיידק או נגיף, שגורמת למערכת לתקוף את הגוף.

תסמונת קווסאקי תוקפת פעוטות ומאופיינת בין היתר בחום גבוה למשך לפחות 5 ימים, דלקת בעיניים וסדקים בשפתיים. אם לא ניתן טיפול, ב-25ֵֵֵ% מהמקרים עלול להיות נזק לעורקים הכליליים שמזינים את הלב.

אבל היו כמה הבדלים בין המקרים שהתחילו להופיע במרץ-אפריל 2020 לבין תסמונת קווסאקי. קודם כל,  היא לאו דווקא תקפה תינוקות ופעוטות ונטתה לגילים גדולים יותר, עד בני נוער. היו לה תסמינים נוספים, כמו מעורבות של מערכת העיכול שגרמה לשלשולים ואף דלקת כבדה במעיים. התסמונת החדשה גם הביאה איתה סכנות חדשות: הידרדרות מאוד מהירה עד כדי דלקת בשריר הלב, שגרמה ללב לעבוד פחות טוב ולא לספק דם כמו שצריך.

"הילד נראה לא טוב, יש לו חום גבוה כמה ימים טובים והוא נראה אפאתי. בדרך כלל ההורה מפנה לרופא ילדים, הרופא מתרשם שהילד במצב ירוד ומפנה למיון. ההורים בדרך כלל מפחדים, הילד מגיע הרבה פעמים לטיפול נמרץ, אנחנו מסבירים להם שבדרך כלל יש החלמה ושיפור, אבל זאת חוויה לא נעימה״.

הטיפול בתסמונת הוא פולשני ביותר. "הילדים האלה צריכים תרופות וסופרסורים שגורמים להאצה בדופק הלב ומעלים את לחץ הדם. כשהתחלנו לטפל בילדים האלה, טיפלנו בהם כמו שמטפלים בקווסאקי, עם תרופה מאוד יקרה המורכבת מנוגדנים שנלקחים מהרבה אנשים, כשהרעיון הוא להציף את הגוף בנוגדנים וכך לפגוע בנוגדנים שהמטופל יצר שתוקפים את הגוף. לקווסאקי הרבה פעמים זה מספיק. במקרה של פימס, מכיוון שזאת מחלה הרבה יותר קשה, היינו צריכים לתת עוד משהו.

"בקו השני של הטיפול בקווסאקי ובמקרים קשים של פימס נותנים סטרואידים במינון גבוה, פי 15 מהמינון המקובל, למשך 3 ימים ברציפות כדי לנסות לעצור את הציטוקינים (מולקולה שיש לה תפקיד בהפעלת מערכת החיסון. כשאנחנו חולים יש חיישנים שקולטים את הכניסה של החיידק או הנגיף והחישנים האלה וגורמים להפרשת מולקולות שגורמות לדלקת). רוב הילדים מחלימים וחוזרים למצבם הבריאותי לפני התחלואה, אך עוד לא ידוע עם התסמונת גורמת לנזק לבבי בטווח הארוך, והמחקרים בנושא רק עכשיו מתחילים".

אמריליו סבור שהחיסון ימנע את תסמונת הפימס. "החיסון מונע הדבקה בקורונה. כשאין הדבקה בקורונה, אין פימס. זה ככה פשוט".