דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון א' בטבת תשפ"ב 05.12.21
19°תל אביב
  • 13°ירושלים
  • 19°תל אביב
  • 18°חיפה
  • 19°אשדוד
  • 20°באר שבע
  • 27°אילת
  • 22°טבריה
  • 13°צפת
  • 18°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות וסביבה

פשרה, לטוב ולרע: הדברים שחשוב לדעת על הסכם האקלים החדש של האו"ם

שנתיים של הכנות וקרוב לשבועיים של דיונים בגלזגו הסתיימו בהסכם שאכזב את פעילי הסביבה אבל כולל כמה התקדמויות חשובות | הפסקת השימוש בפחם רוככה משמעותית, אך הושגה הסכמה על הסחר בפליטות

פתיחת ועידת האקלים של האו״ם בגלזגו, סקוטלנד (AP Photo/Alberto Pezzali)

אחרי שנתיים של הכנות ו-13 ימים של שיחות קשות, האם אפשר לומר שנושאים ונותנים בוועידת האקלים של האו"ם בגלזגו הצילו את כדור הארץ?

בקצרה: לא

אבל קשה לומר שהם היו צפויים לעשות את זה. הוועידה השנתית, שהכינוס ה-26 שלה הסתיים אתמול (שבת), עוסקת בעיקר בשכנוע ההדרגתי של מדינות העולם להגביר את מאמציהם נגד ההתחממות הגלובלית.

המוקד של השיחות בגלזגו לא היה ניסוח אמנה חדשה אלא השלמתה של זו שנחתמה בפריז לפני שש שנים, ועל בסיסה לנסות להפחית עוד יותר פליטות של גזי חממה ולכופף את עקומת עליית הטמפרטורות לרמות שלא יסכנו את קיום המין האנושי.

הנה הצצה למה שהשיגו הצדדים בגלזגו:

כיוונו לפחות פליטות, אבל התפשרו

לקראת השיחות בוועידה הציגו מרבית המדינות, כולל ארה"ב, סין, ישראל ו-27 החברות באיחוד האירופי, יעדים חדשים ושאפתניים יותר להפחתת פליטות גזי חממה. מדינות אחרת, כמו הודו, הודיעו על צעדים חדשים להפחתת הפליטות בוועידה עצמה.

ההסכם הסופי אותו תיווכה בריטניה המארחת מכסה זוגיות כמו היפוך מהלכי בירוא היערות, עידוד השימוש ברכבים חשמליים, הפסקה הדרגתית של השימוש בפחם, בלימת פליטות המתאן ושימוש בהשקעות בשוקי ההון במאבק בשינויי האקלים על ידי התאמתן לאמנת פריז.

במסגרת המשאים ומתנים הרשמיים המדינות הסכימו להתמקד ביישום היעד השאפתני ביותר של האמנה מ-2015: שמירת ההתחממות הגלובלית מתחת ל-1.5 מעלות צלזיוס. מומחים ומדינות שיפגעו המידה הרבה ביותר מההתחממות קראו כבר שנים ארוכות להתעקש על יעד זה, אבל מספר מדינות עדיין מתעקשות על ניסוח של "הרבה מתחת ל-2 מעלות צלזיוס".

המדינות הסכימו גם לפעול באופן מפורש נגד השימוש בפחם ודלקים פוסיליים, אבל הניסוח המקורי של ההסכם רוכך משמעותית בגרסתו הסופית.

בניסיון להציב יעדים שאפתניים עוד יותר, המדינות שאחראיות לפליטות הרבות ביותר יתבקשו להציג מטרות חדשות בוועידה שתיערך במצרים ב-2022.

הבטיחו (שוב) לסייע למדינות העניות

הרבה דם רע היה בין חלק מהמדינות כבר בתחילת הוועידה בגלל שהמדינות העשירות לא עמדו בהתחייבותן מפריז להעביר 100 מיליארד דולר מדי שנה עד 2020 לסיוע למדינות העניות להתמודד עם שינויי האקלים.

ההסכם שהושג בסוף הוועידה השנה הביע "חרטה עמוקה" על כישלון בהעברת התקציבים, וקרא למדינות העשירות להעביר את הכסף מהר ככל האפשר.

החלק מהתקציב והסכום שיוקדש למדינות העניות כדי שיעשו התאמות לעלייה בגובה פני הים ולהשלכות אחרות של השינויים באקלים הועלו גם הן. אם כי לא בשיעור שהמדינות עצמן דרשו.

המדינות המפותחות סירבו לשלם פיצויים על הנזק שגרמו

מדינות עשירות, כמו ארה"ב וחברות האיחוד האירופי, דחו את הדרישות להקים קרן לפיצוי מדינות עניות על ההרס שגורמי שינויי האקלים, הרס שחלקן של המדינות המפותחות ביצירתו גבוה משמעותית משל המדינות המתפתחות.

מדינות רבות שחשופות לפגיעות האקלים זעמו על ההחלטה, אבל למרות זאת תמכו בהסכם בתקווה שיצליחו להתקדם בנושא "ההפסדים והנזקים" בשנה הבאה במצרים.

תיקנו את חוקי הסחר בפחמן, בערך

מאז פריז לא הצליחו מדינות העולם לתקן את החוקים הבינלאומיים בנושא שיתוף פעולה על הפחתת פליטות, כולל שוקי פליטות פחמן. שש שנים מאוחר יותר, הנושא נשאר אחד הקשים ביותר שעלו בחדר משא ומתן בגלזגו.

החוקים שנוגעים למה שידוע כ'סעיף 6', יהפכו לחשובים יותר ויותר כמדינות וחברות ינסו להגיע לניטרליות בפליטות הפחמן עד 2050 על ידי יצירת איזון בין הזיהום שהן עדיין ייצרו לבין כמות הפחמן שיסולק במקום אחר בעולם.

למרות שהושגה פשרה בנושא שלטענת תומכיה יכולה להוסיף טריליוני דולרים למאבק בשינוי האקלים, מספר מדינות וארגוני סביבה חוששים שההסכם כולל פרצות משמעותיות. לטענתם, הניסוח הנוכחי עלול להרשות לחלק מהקיצוצים בפליטות להירשם פעמיים ובכך לפגוע באמינות המערכת כולה.

שינוי בעמדתה של ברזיל, אחרי לחץ שהפעילו כמה מהחברות הגדולות במדינה, הסתבר כמכריע ביכולת להגיע להסכם. בתמורה, תוכל ברזיל לשמור על חלק מאשראי הפחמן שצברה במערכת ישנה יותר, שמומחים טוענים שהייתה לא אמינה.

מס קטן שיתווסף לסחר בפליטות פחמן יממן קרו לסיוע למדינות עניות להסתגל להתחממות הגלובלית. הגורמים שקידמו החלטה זו קיוו שהמס יוטל בצורה רחבה יותר והאשימו את ההתנגדות של ארה"ב בתוצאה הסופית בגלזגו.

שינו כמה עניינים (לכאורה) טכניים

המדינות הסכימו על מספר שינויים קטנים בחוקים שקובעים איך וכל כמה זמן הן צריכות לדווח על הצעדים שנקטו להפחתת פליטות. למרות שזה נראה כאילו מדובר בעניין טכני, מומחים בנושא טענו ששקיפות רבה יותר ודיווח תכוף יותר הם חלק חשוב בבניית אמון בגלל שכל מדינה עוקבת מקרוב אחרי צעדיהן של המדינות האחרות.

סין הייתה מודאגת במיוחד מהאפשרות שמדינות אחרות יוכלו לבחון מקרוב את מאמציה בנושא. יחד עם מספר מדינות מפותחות ומתעוררות היא צפויה כעת לדווח כל חמש שנים במקום כל עשר שנים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!