ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לדון היום (ראשון) בהצעת חוק, המבקשת לשלול את הזכות ליום שבתון או לשכר נוסף ביום בחירות לכנסת או לרשויות המקומיות ממי שאינו בעל זכות בחירה הרשום בספר הבוחרים. הצעת החוק צפויה לשלול גם את הזכות לשכר מוגדל מקטינים ומעובדים זרים המועסקים ביום הבחירות.

הצעת החוק הוגשה על ידי חברי הכנסת יעל רון בן משה (כחול לבן), רם בן ברק (יש עתיד), יבגני סובה (ישראל ביתנו) ויעקב מרגי (ש"ס).

בדברי ההסבר נכתב כי יום השבתון הקבוע בחוק בימי בחירות ניתן על חשבון המעסיקים, נועד להסיר כל מניעה מבעלי זכות הבחירה לממש את זכותם הדמוקרטית להצביע, באמצעות שחרורם ממחוייבותם לעבוד ביום זה. במסגרת החוק זכאי העובד לשכר בגין יום הבחירות גם אם אינו עובד בפועל, ובמידה ועבד הוא זכאי לתשלום 200% שכר או ליום חופשה חלופי.

"בישראל ישנם עשרות אלפי עובדים שזכאים לפי החוק לשבתון או לשכר ביום הבחירות, אף שאינם בעלי זכות בחירה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "מדובר בעלויות מיותרות עבור מעסיקים שאינן מוצדקות, לנוכח אי היכולת של עובדים אלה לממש את תכלית השבתון".

כותבי ההצעה ציינו כי עם פיזור הכנסת ה-20 נקלעה מדינת ישראל למשבר פוליטי שהוביל לארבעה סבבי בחירות בתוך שנתיים, לצד בחירות לרשויות המוניציפליות שהתקיימו אף הן בסמוך. "נוצר מצב בלתי הגיוני, בו שילמו מעסיקים הוצאות אדירות על ימי השבתון הללו לכל עובד". לדבריהם מטרת הצעת החוק היא לתקן עיוות קיים המטיל על המעסיקים נטל מיותר ללא הצדקה.

בבחירות לכנסת ה-23, הוחרגו כבר עובדים זרים בענף הסיעוד מהזכאות ליום שבתון או לשכר נוסף, באמצעות תקנות שיזם שר העבודה והרווחה – לאחר תיקון שהובילה מפלגת ישראל ביתנו בחוק הבחירות המסמיך אותו לעשות כן. תקנות אלו היו בתוקף באותו סבב בחירות, אך לא היו בתוקף בבחירות לכנסת ה-24 (הנוכחית).

הצעת החוק הנוכחית מבקשת לבצע החרגה קבועה מהזכאות ליום שבתון או תוספת שכר מעובדים זרים בכלל ענפי המשק – וכן מכל ישראלי שאיננו זכאי להצביע כגון תושבים וקטינים העובדים ביום הבחירות.