כלכלנים ובנקים מרכזיים, כולל נגיד בנק ישראל, כבר הזהירו מפני תופעת ההתאוששות ללא עבודה, בה הכלכלה חוזרת לפעילות כמעט מלאה, אבל קבוצות אוכלוסייה גדולות נשארות ללא אפשרות לתעסוקה. אחרי שנה וחצי של משבר אפשר כבר לראות את המגמה הזו בנתונים, והנפגעים המרכזיים הם אלו שנפגעו באופן הקשה ביותר ממשבר הקורונה מלכתחילה: עובדים בעלי השכלה נמוכה ושכר נמוך.
מה שעומד מאחורי התופעה הוא ככל הנראה פרץ חדשנות טכנולוגית שאפשרה לעסקים להמשיך לפעול בזמן המשבר על ידי החלפת עובדים אנושיים, והיא צפויה להמשיך ולהתרחב בשנים הבאות. אלא שמספר כלכלנים טוענים שלא מדובר בגזירת גורל, ושניתן לכוון את תהליך האוטומציה על ידי שילוב של השקעה ישירה ושימוש במדיניות מיסוי כדי להתאים את קצב החלפת העובדים לקצב יצירת מקומות עבודה חדשים, מבלי לפגוע בשיפור הפריון והיעילות.
המעסיקים השקיעו בטכנולוגיות חדשות
מאמר שפורסם כבר בסוף שנת 2020 בחן את היקף ההשקעה המתוכננת של מעסיקים בטכנולוגיות שיחליפו את הצורך בהסתמכות על עובדים אנושיים. החוקרים מצאו שלא רק שהמעסיקים מתכוונים לבדוק את האפשרות, אלא שחלקם כבר החלו להשקיע באותן טכנולוגיות.
המעסיקים שהיו המהירים ביותר לאמץ טכנולוגיות מהסוג הזה היו אלו בענפי השירותים, שחיפשו דרך להמשיך ולהפעיל את העסקים בימים הראשונים של המגיפה. הטכנולוגיה הזמינה להחלפת נותני שירות הגבירה את המוטיבציה של אותם המעסיקים להשקיע, והביאה לירידה ניכרת בביקוש לעובדים, בעיקר עובדי שירותים בעלי השכלה נמוכה.
הנתונים אמנם ראשוניים, אבל הם מצביעים בכל זאת על מגמה. על פי מאגר מידע שהוקם באוניברסיטת הארוורד, מאז ינואר 2020, רגע לפני תחילת המגיפה, חל שיפור נאה בשכר הממוצע בקרב השליש העליון של המרוויחים בארה"ב, שזכו לתוספת שכר של כ-10%. השליש האמצעי של המרוויחים זכה לתוספת צנועה של 3.3% בלבד, אבל הפער הגדול מתגלה אצל שליש העובדים בעלי השכר הנמוך ביותר במדינה, שסבלו מירידה של מעל ל-25% בשכר הממוצע לעומת תחילת שנת 2020.
הנגיף יחלוף, הרובוטים יישארו
דוגמה לפיתוח שעשוי לגרום להתאוששות ללא עבודה הם המחטאים הרובוטיים שפותחו ב-MIT בתחילת משבר הקורונה. הטכנולוגיה הקיימת, יחד עם עבודה חדשנית של מהנדסים מהמכון, הביאה לכך שב-MIT החלו לייצר רובוטים עם מטרה לחטא אזורים ציבוריים מנגיף הקורונה ללא הצורך לסכן חיי אדם.
הטכנולוגיה הבסיסית הייתה קיימת עוד לפני המשבר, רק שאף אחד לא רצה לבצע השקעה ראשונית בה, במקום להמשיך להעסיק מנקים אנושיים. היום, אחרי שהרובוטים כבר הוכחו כיעילים מדובר בהשקעה בעלת סיכון נמוך הרבה יותר, ויותר ויותר כלכלנים מעריכים שטכנולוגיות מסוג זה יקרצו למעסיקים גם אחרי משבר הקורונה.
פיתוחים מהסוג הזה אינם משפיעים לרעה, בדרך כלל, על בעלי השכלה והכנסה גבוהים, שיכולים לעשות שימוש ביתרונות שלהם בשוק העבודה כדי לפצות על אוטומציה בענף שלהם. הבעיה הגדולה היא עם עובדים בעלי השכלה נמוכה ושכר נמוך, שם היכולת לפצות על אבדן מקומת עבודה הוא נמוך, ואוטומציה גוברת הולכת ומצמצמת את היצע העבודה.
חוקרים ב-MIT צופים שההשפעה הגדולה ביותר של משבר הקורונה על משרות בשכר נמוך תגיע מהעובדה שחלקים נרחבים מהכלכלה "למדו" להסתדר עם פחות מגע אנושי מאשר לפני המגיפה. היעילות של טכנולוגיות שמאפשרות מפגשים בינאישיים ממרחק גדול והדחיפה שהמגיפה נתנה לפיתוח טכנולוגיה שמאפשרת מתן שירות ללא מגע אנושי צפויים להישאר אתנו בטווח הארוך, בגלל שהם כל כך חסכוניים למעסיקים.
בטווח הארוך, החוקרים מאריכים שמשבר הקורונה יהיה נקודת מפנה בפיתוח טכנולוגיות השירות ללא מגע אנושי, וצמצום ניכר במשרות בשכר נמוך בתחום הזה.
להתאים את קצב השינוי לשוק כולו
לטענת הכלכלן האמריקאי דרון אג'מולו, הקצב הגבוה של האוטומציה נובע גם מהפער הגדול בין מיסוי על עבודה למיסוי על הון שנהוג בארה"ב. מכיוון שהמס על רכישת ופיתוח מכשירים נמוך מאד, למעסיקים יש תמריץ לבצע אוטומציה, גם אם היא לא משפרת את הפריון. לטענתו, זו אחת הסיבות שבגללן קצב האוטומציה גבוה הרבה יותר מהקצב בו נוצרים מקומות עבודה חדשים לאותם עובדים שאיבדו את פרנסתם.
הטענה של אג'מולו מעוררת התנגדות רבה בקרב התומכים הרבים של אותם תהליכים, ופעמים רבות הוא מוצג כ"מתנגד קדמה". הוא מצדו דואג להדגיש שהוא לא מתנגד לקדמה טכנולוגית, אבל שיש צורך לקחת בחשבון לא רק את השינויים לכשעצמם, אלא את כל התופעות החברתיות הנלוות להם. לשיטתו להתייעלות יש "עלויות חברתיות" נסתרות לתהליך: עובדים מאבדים את מקור פרנסתם, ומוצאים את עצמם בשוק בעל אפשרויות מוגבלות יותר. זו כמובן לא המטרה מאחורי הפיתוחים הטכנולוגיים, אבל אי אפשר להתעלם מכך שמדובר בגורם נוסף התורם לעלייה ברמות אי השוויון בארה"ב.
לטענת אג'מולו, מדובר בתפקידן של ממשלות לשים לב לנתיב ההתפתחות של מגמות צמצום מקומות עבודה, בעיקר בקרב בעלי הכנסה נמוכה, ולכוון את השוק לעבר חלופות של אוטומציה שאינן פוגעות באותה המידה בהיקף התעסוקה. חדשנות שמגבירה את הפריון ומשפרת את איכות החיים הכוללת לא תלויה בהכרח בהחלפת עובדים בבינה מלאכותית, או מכונות פשוטות. לדבריו, הממשלות, ובעיקר הממשלה הפדרלית בארה"ב, צריכה לשאוף לאזן את תהליך הפיתוח הטכנולוגי ככה שהוא יתרחש יד ביד עם שינויים נוספים בכלכלה שימנעו תופעות לוואי בלתי רצויות כמו אבטלה גבוהה ואי שוויון גובר.
