המלחמה בגזענות, החתירה לשוויון בין כל אזרחי המדינה והשמירה על כבוד האדם באשר הוא אדם יש להן מקום מרכזי בערכיה של מדינת ישראל. "הגזענות פוגעת בכבוד האדם ובשוויון שבין בני האדם. הגזענות חותרת תחת הסדר החברתי, הסובלנות החברתית ושלום הציבור. יש בה סתירה למהותה ולאושיותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

לחינוך יש תפקיד מרכזי בעיצובה של חברה דמוקרטית, חופשית וסובלנית המאפשרת לכל פרט לחיות על פי בחירתו תוך כיבוד הדדי של השונה והאחר". כך נפתח הדו״ח שהציג היום מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, על "חינוך לחיים משותפים ומניעת גזענות".

הדו"ח הוגש הבוקר לנשיא המדינה ראובן ריבלין, והציג תמונה ביקורתית מאוד כלפי משרד החינוך. המבקר בדק את תכניות משרד החינוך במהלך שנת 2015 במספר נקודות: גיבוש תכניות מערכתיות ארוכות טווח לסובלנות, למניעת גזענות ולחיים משותפים, שילוב נושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות במקצועות הדעת, הכשרה ופיתוח מקצועי של המורים להוראת הנושא, הקניית כלים לקיום שיח מוגן בנושאים הנוגעים לגזענות וחיים משותפים, קיום מפגשים בין-מגזריים ושילוב הפעילויות בין הזרמים והמגזרים השונים ועוד.

טקס קבלת דו"ח המבקר במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין (צילום: מארק ניימן / לע"מ)

טקס קבלת דו"ח המבקר במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין (צילום: מארק ניימן / לע"מ)

המבקר מציין שמשרד החינוך בחר עוד בסוף שנות ה-90 ליישם את מסקנות ועדת קרמניצר, שהתוו תפישה מנחה לחיזוק החינוך לדמוקרטיה וליצירת מכנים משותפים ערכיים והתנהגותיים לכל האזרחים במדינה. אך בפועל, יישומן היה לוקה בחסר. וכך כותב המבקר: "המשרד לא גיבש כלי לבחינה שיטתית ועקבית, על פי מדדים אחידים, שלפיו ניתן היה לדעת על היקף תופעת הגזענות במערכת החינוך ולעקוב אחר הפעילויות הנעשות בבתי הספר לקידום הנושא חיים משותפים ולמיגור הגזענות מתוך מערכת החינוך. מתחילת שנות האלפיים יזם משרד החינוך מהלכים מערכתיים לחינוך לסובלנות ולחיים משותפים, אך אלה או שלא יושמו כלל או שיושמו במידה מצומצמת וללא כל זיקה ישירה למאבק בגזענות בקרב תלמידים".

לאורך כל הדו"ח, חוזר המבקר על כך שהצהרתית ואף בפועל, נכתבו תכניות רציניות להתמודדות עם בעיית הגזענות, אך בפועל מעט מאוד נעשה במשרד בשביל יישומן. הדו״ח מספר על כך שבינואר 2009 הגישה ועדה ציבורית, שמינתה שרת החינוך דאז פרופ' יולי תמיר, את המלצותיה לגיבוש מדיניות ממלכתית בנושא החינוך לחיים משותפים בין יהודים לערבים, לרבות הצבת הנושא כיעד כלל-משרדי. אולם משרד החינוך לא קידם מהלכים ברוח המלצות הוועדה אף שההחלטה על יישומם התקבלה בפורום מנכ"ל של משרד החינוך בדצמבר 2009.

הדו"ח מתייחס גם למהלך החינוכי הרב-שנתי שיזם שר החינוך לשעבר, הרב שי פירון, בשנת הלימודים התשע"ד. התכנית שהושתתה על ערכים אוניברסליים, יהודיים והומניסטיים ביקשה להדגיש את המכנים המשותפים בחברה הישראלית ובבסיסה עמדה התפישה "האחר הוא אני", הדו״ח מציין שהמשרד לא יצר תכנית עבודה המחייבת את כל יחידותיו, לא הוקצו תקציבים ומשאבי כוח אדם ייעודיים ולא פותחו רוב הכלים והמתודות ליישומו.
בנוסף לכך מציין הדו״ח ש-60% מהתכניות לחיים משותפים לא נגעו בשסעים חברתיים וגם בנושא הזה מבקר הדו"ח בחריפות את התנהלות משרד החינוך על כך שלא הקצה לא משאבים ולא התנה שעות עבודה ייעודיות לביצוע התכנית.

בית ספר דו לשוני בירושלים ( ארכיון, צילום: יוסי זמיר / פלאש 90).

בית ספר דו לשוני בירושלים ( ארכיון, צילום: יוסי זמיר / פלאש 90).

הדו"ח בוחר לציין באופן מודגש את העדר תכנית הכשרה מותאמת למורים שתלווה את המחנכים באתגרים לחינוך למאבק בגזענות ולחיים משותפים, וכך נכתב בו: "השתלמויות המורים בנושאים הנוגעים לחינוך אזרחי ולמניעת גזענות מועברות באופן אקראי וללא כל מנגנון השתלמות מובנה. המטה לחינוך אזרחי במזכירות הפדגוגית האחראי להתווית המדיניות לחינוך אזרחי, לרבות חינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים, אף אינו מרכז נתונים על היקף ההשתלמויות בנושא זה, ואין עומדת לנגד עיניו תמונת מצב עדכנית בנוגע למספר עובדי ההוראה המשתתפים בהן. בפועל, היקף ההשתלמויות בתחום החיים המשותפים שהתקיימו היה מזערי ביותר והוא עומד על פחות מאחוז אחד מכלל ההשתלמויות."

דו"ח המבקר מבקש ליישם מספר המלצות לטיפול בבעיה וביניהן:

1. ריכוז הסמכויות והמשאבים לטיפול בנושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות בידי גורם אחד שיובילו מהבחינה הארגונית והמהותית.
2. הבטחת הקצאת תקציבים וכוח אדם ייעודיים ליישום התכנית, על פי יעדיה, ולהפעיל אמצעי מעקב אחר יישומה.
3. על המשרד לעגן את נושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות בגרעין מחייב של מקצועות הדעת, כמו אזרחות, מולדת והיסטוריה, ושל תחומי דעת רלוונטיים נוספים.
4. על המשרד לפעול ולהפוך את הנושא לחלק בלתי נפרד מתהליך ההכשרה של עובדי הוראה.
5. הגדלת היקף המפגשים הבין-מגזריים ולשלב מורים ממגזרים שונים במסגרות חינוך של מגזר "אחר", ובייחוד להגדיל את מספר המפגשים בין ערבים ויהודים ואת מספר המורים הערבים המועסקים במסגרות החינוך היהודיות ולהיפך.

נשיא המדינה, ראובן ריבלין אמר בטקס: "במדינת ישראל ובארץ ישראל כולה, באזור שבין הירדן לים, חיים אלה עם אלה כל השבטים לא מתוך כך שנגזר עלינו לחיות יחד אלא כי נועדנו לחיות יחד, יותר מכך – אין לנו שום ברירה. העובדות מצביעות על כך שאנו חיים יחד. אנו בתקווה ישראלית אמיתית שנחיה יחד ולא במצב בו אחד כופה על השני, או הרוב כופה על מיעוט." והוסיף: "אני מברך על הדו"ח אשר אוחז בקרניהן של הבעיות, ומקווה מאד שמשרד החינוך, ששותף איתנו בשותפות מלאה, יכוון את משרדו ואת הממשלה בהקצאת המשאבים, כיוון שזהו נושא שנמצא בנפשה של החברה הישראלית."

'המטה למאבק בגזענות' התייחס לדו"ח וציין עלייה מדאיגה באירועים גזעניים בשנה האחרונה. עו"ד נדאל עות'מאן, מנהל המטה, הפנה את ביקורתו כלפי המשרד: "שרי החינוך מתחלפים מדי מספר שנים במשחקי הכיסאות הפוליטיים, אך כולם ללא יוצא מן הכלל מעדיפים להשליך הרחק מהם את תפוח האדמה הלוהט. דו"ח המבקר והליקויים עליהם הוא מצביע אמנם חשובים, אך הרבה יותר קריטי תהיה הנכונות של משרד החינוך ליישם רפורמות שיבטיחו עיסוק אינטנסיבי ושיטתי בחינוך לחיים משותפים ונגד גזענות".

קרן אברהם, המפעילה יוזמות לקיום משותף ופועלת עם משרד החינוך הגיבה לדו"ח וביקשה משר החינוך להתערב בעניין: "הפעלת התכניות תלויה ברובה ברצונם הטוב של פקידי המשרד ובעלי התפקידים במחוזות ובמטה לחינוך אזרחי, ואינה נגזרת מהצבת הנושא בראש סדר העדיפויות של המשרד או השר. אנו קוראים לשר החינוך, נפתלי בנט, להציב את החינוך לחיים משותפים בראש סדר היום של המשרד ובמקום מרכזי בחזון החינוכי לעתיד; וכן להתבטא פומבית, להקצות משאבים ולהנחות את אנשי המקצוע בהתאם."

ממשרד החינוך נמסר כי "משרד החינוך רואה בחינוך לדמוקרטיה, לחיים משותפים ובמאבק בגזענות ערך מרכזי, ובמסגרת התוכנית האסטרטגית של המשרד ניתן דגש מיוחד לנושא זה. במסגרת זו הוגדרה תכנית עבודה כוללת שתחייב את כל היחידות, ובכלל זה מטלות ומדדים לביצוע. כמו כן, משרד החינוך פועל לחיזוק הקשרים הבין תרבותיים במגוון רחב של פעולות חינוכיות. בשנת הלימודים תשע"ו כ-35 אלף תלמידים השתתפו בפעילויות של חיים משותפים.

"באשר לטענה על היעדר מדידה של תופעת הגזענות: ועדה תוך משרדית שגיבש המטה לחינוך אזרחי עוסקת במהלך השנה האחרונה בגיבוש מסמך המלצות לחינוך לדמוקרטיה ואורח חיים דמוקרטי על פני הרצף הגילאי. בשנה הנוכחית יתקיים פיילוט בהכשרות מורים בנושא. ובנוסף, נבנה מדד שיאפשר לבתי הספר ללמוד על מיקומם ועמדותיהם ביחס לחינוך לדמוקרטיה ואורח חיים דמוקרטי, על מנת שיוכלו להבנות תהליך הדרגתי שמותאם למוסד החינוכי, לצורך קידום הנושא".