דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / הדולר והאירו בצניחה חופשית: כך זה ישפיע על המחירים והתעסוקה בישראל

ירידת המטבעות בלמה את התייקרויות המחירים, אבל לא בטוח שלאורך זמן | ההייטק הישראלי עתיד להיפגע אבל הוא חזק מספיק, ענפי תעשייה אחרים יכחדו | מדיניות בנק ישראל לא שקופה למרות ההשפעות מרחיקות הלכת

סופר  דולרים  (צילום: עבד רחים חטיב / פלאש 90)
סופר דולרים (צילום: עבד רחים חטיב / פלאש 90)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

שער הדולר צנח אתמול (רביעי) והגיע לשפל חדש של 3.04 שקלים. השער הנמוך ביותר ב-26 השנים האחרונות.

האפשרות לשינוי קידומת 3 נראית ריאלית לראשונה מאמצע שנות ה-90. האירו צנח גם הוא השבוע, והגיע לשפל היסטורי של 3.47 שקלים.

לצניחת הדולר והאירו ביחס לשקל יש השפעות מרחיקות לכת על המשק הישראלי. שער המטבע הוא מרכיב יסודי עבור המשק הישראלי, ובטווח הארוך ישפיע על תחומים רבים מאוד.

***

בנק ישראל חזר לאחרונה לרכוש דולרים בשביל לבלום את הצניחה, ולדחוף את שער המטבע למעלה. מדיניות הבנק המוצהרת היא לווסת את השינוי בערך המטבע כך שיהיה מתון ולא קיצוני, אבל לא לנסות לקבוע את המגמות ארוכות הטווח שלו.

תכנית רכישות על סך 30 מיליארד שקלים שנקבעה לשנת 2021 כבר מוצתה, אבל הנגיד אמיר ירון אמר במספר הזדמנויות שהבנק ימשיך להתערב ככל שימצא לנכון.

המדיניות של הנגיד בפועל היא כלל הנראה להתערב בכל פעם ששער המטבע נופל מעבר ליעד מסוים שקבע הבנק. אלא שהוא אינו אומר בגלוי מה הוא אותו יעד, וכעת נראה שהבנק החליט לשנות את היעד, ולאפשר לשקל לעבור לסביבת שערים חדשה.

מדובר באחד התהליכים המשמעותיים ביותר לכלכלה הישראלית, אלא שלא מתקיים עליו דיון ציבורי, המדיניות בה נוקט בנק ישראל לא שקופה, ואין הסבר לפעולות שננקטות ביחס לשער המטבע.

כלכלנים חלוקים ביניהם על ההסבר לצניחת הדולר. נגיד בנק ישראל מצביע על התחזקותה של הכלכלה הישראלית. אחרים מדגישים את זרימת הדולרים לישראל כתוצאה מתעשיית ההייטק, ופעילותם של הגופים המוסדיים שהתעצמו על המשק הישראלי. ישנו אף חשש לספקולציה בשער המטבע של השקל, שנחשב היום לאחד המטבעות המתחזקים בעולם.

***

החשש מעליית מחירים קיצונית התקרר לעת עתה, עם פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר. למרות העיסוק הנרחב בהתייקרויות, עלה המדד ב-0.1% בלבד, וב-12 החודשים האחרונים ב-2.3%, קרוב ליעד האינפלציה של בנק ישראל.

חלק מהפרשנים תלו את העלייה המתונה במדד באופן המדידה, ואף האשימו את המדד בחוסר רלוונטיות, אבל גם כשבודקים סעיפים בתוך המדד לא נמצאות עדויות להתייקרות דרמטית.

בהסתכלות שנתית מדובר אמנם בעלייה גבוהה מזו של השנים האחרונות, אבל מתונה יחסית, בעיקר בהשוואה לאינפלציה הגואה בעולם שהשפיעה על הציפיות בישראל.

לירידת שערי הדולר והאירו היתה השפעה ממתנת על המחירים. ירידה של כ-15% בשער הדולר תוך שנתיים, לצד ירידה של 12% בשער האירו, משמעותן שהשקל יכול לרכוש יותר מוצרים שיובאו מחו״ל.

השאלה האם היבואנים ישאירו את המחירים כפי שהם בסביבת הדולר הנמוכה, או שיעלו מחירים ויגזרו קופון על הצרכן הישראלי.

***

השבוע פורסם שהמשק הישראלי צמח בשיעור מתון של 2.4% ברבעון השלישי של השנה. בתוך כך, ההשקעה בציוד לענפי טכנולוגיה זינקה ב-20.7% (בחישוב שנתי). בלעדיה, ההשקעה במכונות ובציוד היתה צוללת ב-16.4%.

הנתון הזה משקף שוב את ההתחזקות של ענף ההייטק הישראלי, הקטר הגדול של המשק בשני העשורים האחרונים, ועוד יותר בשנה האחרונה. אלא שיש כאן גם מקום לדאגה. לא מספיק תשומת לב מופנית לכך שהמשק הולך ומסתמך יותר ויותר על ענף אחד בלבד.

ההייטק יפגע גם הוא מהתחזקות השקל, כמו כל ענפי הייצוא שמשלמים משכורות בשקלים ומוכרים סחורה בדולרים. התחזקות השקל שוחקת את הרווחים. עם זאת, להייטק שולי רווח רחבים מאוד. הסכנה היא בעיקר שתאגידים רב לאומיים יעדיפו להעביר את הפעילות שלהם מישראל למדינות עם מטבע חלש יותר.

היצואנים הישראלים הם הסובלים העיקריים מהתחזקות השקל. בעיקר תחומי הסחורות והתעשייה. ההסכמים בענפים האלה הם לרוב רב שנתיים כך שהפגיעה לא תתגלה מייד, אבל תעשייה שמתקיימת על בסיס רווחים צנועים יותר לא תוכל להמשיך להתקיים בסביבת מטבע כזו. במשרד האוצר מדברים על חבילת סיוע ליצואנים, אבל כרגע אין שום הצעה קונקרטית על השולחן.

השקל החזק, אם יתבסס, יעצב מחדש את התעשייה הישראלית. יש ענפים שלא יצליחו לשרוד. בהייטק מועסקים לכל היותר 10% מהעובדים בישראל, הוא מוטה לקבלת עובדים חזקים ומיומנים, וכושר הגדילה המהיר שלו מוגבל. החברה הישראלית מגוונת, ויש בה פערים כלכליים וחברתיים גדולים. השקל החזק לא יעצור את קטר ההייטק, אבל יכול להיות שהוא יישאר לבד על הפסים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!