שר המשפטים גדעון סער ושר האוצר אביגדור ליברמן מקדמים בימים אלה הצעת חוק שתשנה את עולם תשלום החובות בצורה משמעותית, ותוריד בעד 80% את הריביות  בהוצאה לפועל. השינוי נמצא בשלב תזכיר החוק, ויכנס לתוקף רק לאחר שיאושר עוד כחצי שנה.

במרכז הרפורמה שינוי של ריבית הפיגורים, תשלום קבוע שמוטל על חובות שטופלים על ידי ההוצאה לפועל ומטרתה לזרז את תשלום החוב. מושג זה יוחלף בביטוי 'דמי פיגורים', שינוי שמהווה גם מהפך תפיסתי.

"התיקון מבטא תפיסה מאוזנת יותר, לפיה צריך מצד אחד לעודד אנשים לשלם את החובות שלהם, אך מצד שני לא להכביד עליהם באופן לא מידתי" אומרת ל'דבר' עו"ד לירון נעים, ראש האשכול הכלכלי במחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. "אנחנו לא רוצים לייצר ריביות פיגורים שמייאשות את החייב במקום לתמרץ אותו".

מה בעייתי במצב הקיים היום?
"הריבית הכוללת שמוטלת היום על חייבי הוצאה לפועל ברוב התיקים היא של 7.5%. זו ריבית מופרזת. היא נצברת על בסיס יומי. היא מורכבת משני רכיבים: כ-1% ריבית בסיס, וכ-6.5% תוספת פיגורים.

"נניח שלא שילמתי לחברת הסלולר, ובחוזה שלי מולה כתוב שיחול עליי חוק פסיקת ריבית והצמדה. אם חברת הסלולר תפתח לי תיק בהוצאה לפועל, זו הריבית שתחול עליי. הרכיב הראשון של כ- 1% נועד לפצות את הנושה, חברת הסלולר במקרה הזה, על העיכוב בתשלום. זאת ריבית הבסיס. היא רכיב הכרחי שלא מוותרים עליו ולא נפחית אותו.

"הבעיה היא עם הרכיב השני. מעבר לריבית הבסיסית, אשלם עוד כ-6.5% שלא נועדו לתכלית כלכלית, אלא נועדו לתמרץ את החייב לשלם את החוב שלו. גילינו שתוספת הפיגורים הקיימת משיגה את ההפך: תוספת פיגורים כבדה כל כך גורמת לחובות לתפוח לממדים לא פרופורציונליים, וזה מחטיא לגמרי את המטרה. אנשים מתייאשים, הם מבינים שלא משנה כמה הם יתאמצו לשלם את החוב, הם לא יצליחו להדביק את קצב הריבית. כך ריבית שאמורה לתמרץ הפכה להיות ריבית מייאשת".

באיזה אופן דמי הפיגורים החדשים מתמרצים טוב יותר לתשלום החוב?
"מעבר להורדת שיעור התשלום, דמי הפיגורים יצטרפו זה לזה מדי תקופה, ולא יחושבו כ'ריבית דריבית' (כלומר – לא יתווספו לקרן ולא תגבה עליהם ריבית, ד.ט). כיום אחת הסיבות לתפיחת החובות הלא פרופורציונלית נובעת מכך שגם הרכיב הזה נצבר כריבית דריבית ואת זה אנחנו מבקשים לשנות.

"בנוסף, לפי מודל הריבית החדש, צבירת דמי הפיגורים תעבור מצבירה על בסיס יומי למודל של תחנות – אחת לשלושה חודשים. יש בכך הגיון פסיכולוגי. החייב יקבל הודעה – 'אם לא תשלם תוך שלושה חודשים, יתווספו לחוב שלך דמי פיגורים בשיעור כך וכך'. על פי תפיסות מעולם הכלכלה ההתנהגותית, דד ליין כזה יתמרץ את החייב להתכנס ולגייס מאמצים לקראת מועד מסוים כדי לחסוך לעצמו את דמי הפיגורים.

"בנוסף לכך, דמי הפיגורים יהיו בזיקה לריבית השקלית, כדי שלא נמצא עצמנו שוב במצב שבו אנחנו נמצאים היום – מצב של העדר קשר בין הריבית בשוק לבין הריביות בהוצאה לפועל".

עו״ד לירון נעים, ראש האשכול הכלכלי
המחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה (צילום: משרד המשפטים)

איך זה ישפיע על היקף התשלומים?
"חייב שמשלם את חובותיו בהוצאה לפועל, כלומר, עומד בצו התשלומים שלו ומשלם בזמן, ייהנה מזה יותר מכל. הוא ימשיך כמובן לשלם את ריבית הבסיס – אולם הוא לא ישלם תוספת פיגורים בכלל. הסיבה היא שאנחנו לא צריכים לתמרץ אותו לשלם. הוא משלם ממילא. עבור חייב כזה, ניתן להעריך שה'משקולת' של הריבית, אותה 'משקולת' שמעמיסים היום על גבי החוב המקורי שלו, תקטן בכ-60% עד 80%".

מי יושפע מהמהלך הזה?
"קודם כל המהלך הזה הולך להשפיע על סדר גודל של כמיליון וחצי תיקים קיימים בהוצאה לפועל (כמובן שייתכן שלחייב אחד יהיו מספר תיקים), ועל כל התיקים שייפתחו מכאן ולהבא, אם חוק פסיקת ריבית והצמדה יחול עליהם. מדובר בחובות צרכניים, חובות של צ'קים ללא כיסוי, פסקי דין ועוד.

"לצד זאת, צריך לזכור שהחוק הזה חל גם על חובות רבים נוספים, לרבות כ-150 דברי חקיקה שונים שמחילים אותו על חובות תשלום שונות. חוזים רבים בישראל מפנים לחוק הזה באופן וולונטרי, כברירת מחדל נוחה לעניין ריביות במקרה שייווצר חוב לפי החוזה. חוזים שיפנו בעתיד לחוק החדש, יחול עליהם המודל המידתי יותר".

זה ישפיע על מי שכבר משלם ריבית דריבית כיום?
"מוצע שתיקים שייפתחו ממועד התחילה של החוק והלאה יהיו לפי החוק החדש. לגבי התיקים הקיימים – הוראת המעבר שאנחנו מציעים אומרת שיהיה מועד מסוים שבו יהיה 'צילום מצב' של התיק הקיים, ויראו את כל הסכומים שנצברו בו עד אותה העת כמעין קרן חדשה. על אותה קרן  חדשה ייצברו החל מאותו מועד ריבית בסיס לפי החוק החדש (שתמשיך כאמור להיצבר כמובן כריבית דריבית), ודמי פיגורים לפי החוק החדש (ששיעורם יהיה נמוך משמעותית, הם לא ייצברו כריבית דריבית ויוטלו בתחנות אחת לשלושה חודשים). זה המודל המוצע כרגע. הוא כמובן ייבחן בהתאם להערות הציבור ולחשיבה בעקבותיהן".

האם התיקון ישפיע גם על קנסות פליליים או דוחות חניה?
"על קנסות פליליים חל חוק העונשין ולא חוק פסיקת ריבית והצמדה, ולכן עליהם לא תהיה השפעה."

מה זה אומר מנקודת מבטם של הנושים?
"כאמור, מדובר במודל מאוזן שפועל בסופו של יום לטובת שני הצדדים ולטובתה של מערכת גבייה אפקטיבית ומידתית. מנקודת מבטם של הנושים צריך לומר קודם כל שאנחנו שומרים ואף מעדכנים את ריבית הבסיס. כלומר, מבטיחים להם פיצוי מלא על הנזק הכלכלי שנגרם להם כתוצאה מהעיכוב של החייב בתשלום. הפיצוי הזה הכרחי ועליו לא מוותרים.

"לגבי תוספת ה'אקסטרה' שהם מקבלים היום בשל הצורך לתמרץ את החייב – תוספת ה"אקסטרה" הזו תקטן. אבל הפיכתה למידתית יותר גם תתרום לנושים, שכן החייבים ישלמו מהר יותר וחלק גדול יותר מהחוב. מה שנושה רוצה וצריך בסופו של יום זה שהחוב יוחזר לו מהר, ועם פיצוי הולם על העיכוב".

איפה עומד הליך החקיקה?

"תזכירי החוק עומדים כרגע להערות ציבור. אנחנו בתחילתו של הליך החקיקה. אנחנו מזמינים את הציבור להעיר את הערותיו ולשתף בתובנותיו".