פייסבוק מתקשה לאתר ולמתן דברי שטנה והפצת מידע כוזב במיאנמר גם היום, כמה שנים לאחר שנחקרה תרומתה לאלימות ולפילוג במדינה הדרום-אסיאתית, כך עולה מתחקיר של סוכנות הידיעות AP.
פלטפורמת פייסבוק נוצלה כדי "ללבות שנאה ולהסית לאלימות" במיאנמר, לפי דו"ח שפורסם ב-AP לפני שלוש שנים. פייסבוק אמנם התחייבה להשקיע מאמצים במיגור התופעה ואף התוותה מדיניות ופיתחה כמה כלים להתמודדות עם הפצת שנאה, אבל התופעה לא פסקה, והרשת החברתית מנוצלת ביתר שאת בידי גורמים עוינים במיוחד מאז ההפיכה הצבאית שאירעה בפברואר השנה. ההפיכה הובילה לפגיעה מבעיתה בזכויות האדם ברחבי המדינה.
סרטון בן 2.5 דקות שהעלה ב-24 באוקטובר גולש שתומך בצבא מיאנמר, קורא למעשי אלימות נגד קבוצות אופוזיציה. בסרטון, שצבר 56 אלף צפיות, מישיר התומך מבטו למצלמה ומצהיר בשפה הבורמזית: "החל מעכשיו אנחנו מלאך המוות שלהם. בואו מחר ונראה אם אתם גברים אמיתיים או הומואים".
חשבון פייסבוק אחד פרסם את כתובת מגוריו של עריק מהצבא בצד תצלום של אשתו. פוסט אחר, שעלה לרשת ב-29 באוקטובר, מלווה בתצלום של חיילים בעודם מובילים גברים אזוקים ומכוסי-עיניים במורד שביל עפר. תחת התצלום נכתב בבורמזית "אל תתפסו אותם חיים".
פייסבוק, למרות כל אלה, רואה במיאנמר שדה ניסוי בדרגות הצלחה שונות לבדיקת טכנולוגיה שמטרתה מיתון ועידון תכנים, איתור כתבי שטנה ומידע כוזב. דיונים פנימיים של בכירי פייסבוק בנוגע למיאנמר נחשפו והגיעו, בין היתר, לידי הקונגרס ול-AP.
היחסים בין פייסבוק למיאנמר שונים מיחסיה עם מדינות אחרות. לאחר שנים של צנזורה צבאית, מיאנמר התחברה לאינטרנט בשנת 2000. זמן קצר לאחר מכן, פייסבוק שיתפה פעולה עם חברת טלקום במיאנמר ואפשרה ללקוחות שימוש ברשת החברתית. הנהירה לפייסבוק נסקה לגבהים עצומים. עבור רבים במיאנמר, פייסבוק היתה שם נרדף לאינטרנט. עד מהרה נוצלה הרשת בידי קיצוניים, וביתר שאת מאז 2013, שבה פרצו מהומות על רקע דתי ברחבי מיאנמר בין בודהיסטים למוסלמים.
