לאלימות נגד נשים יש קורבנות רבים נוספים, שבדרך כלל זוכים לפחות תשומת לב: הילדים שחיים בבית וחשופים לאלימות כנגד אמם. גם אם לא נפגעו ישירות מאלימות, הם עלולים להידרדר לדיכאון, חרדה ואובדנות, לפתח התנהגות אלימה ולהתקשות בלימודים וביצירת קשרים חברתיים. חוקרים מעריכים שכרבע מיליון ילדים בישראל חשופים לאלימות בבית.

נעמת תערוך היום (ראשון) כנס במטרה להעלות לסדר היום הציבורי את התופעה, לקראת היום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים, שיחול בחמישי הקרוב. בארגון מקדמים הצעת חוק שתכיר בכך שילדים שחשופים לאלימות במשפחה כקורבנות בפני עצמם.

יו"ר נעמת: "ילדים רואים, שומעים ומרגישים הכל"

״הבית אמור להיות המקום המוגן ביותר עבור ילדים", אומרת ל'דבר' יו"ר נעמת, חגית פאר, "החממה בה יצמחו, יתפתחו, יספגו את כל החום והאהבה שיאפשרו להם להפוך לבוגרים שלמים ואיתנים. לצערי עבור מאות אלפי ילדים בישראל הבית הוא מקום מאיים ורעיל. ילד לא חייב 'לחטוף' מכות בעצמו כדי להיפגע באופן חסר תקנה. ילדים שגדלים בבית עם אבא אלים כלפי אמא, וזו לא חייבת להיות אלימות פיזית, זו יכולה להיות התעללות נפשית מתמשכת, השפלה, קללות, הקטנה, אלימות כלכלית, ילדים כאלה חווים טראומה שתיצרב בהם לכל החיים ותעצב במידה רבה את המבוגרים שייהפכו להיות."

חגית פאר (צילום: יונתן בלום)

לדברי פאר, "ילדים שומעים, רואים ומרגישים הכל, גם אם לנו נדמה שהדרמה מתרחשת מאחורי הדלת הסגורה. נשים נפגעות אלימות מדווחות לעתים קרובות שרק כאשר הבינו את עומק הפגיעה בילדים, העזו לקום ולעשות מעשה. אני מקווה שגם אבות אלימים יבינו שעליהם לקבל עזרה וטיפול, אם לא למען עצמם או למען זוגתם, אז למען הילדים. נעמת יזמה הצעת חוק המכירה בילדים עדים לאלימות כקורבנות לכל דבר ועניין. אב הנוהג באלימות כלפי בת זוגו חייב להיענש גם על הפגיעה בילדיו אם הם היו עדים למעשה.״

ההשפעות: דיכאון, אובדנות, התנהגות תוקפנית

יעל לוין, עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית, מנהלת מקלט נעמת לנשים נפגעות אלימות וילדיהן, פוגשת מדי יום את ההשפעות הקשות של האלימות על הילדים. "בדרך כלל מדברים על מצבים של אלימות של הגבר כלפי האישה. האלימות של הגבר לאישה הרבה יותר קשה ומסוכנת, אבל הילדים שחיים באותה משפחה חווים גם הם אלימות וחיים בצל הטראומה של אלימות במשפחה. יש לזה השפעה מאוד גדולה על החיים שלהם, גם אם הם לא קורבנות ישירים, לא חוטפים מכות. גם אם הם חיים בתוך המשפחה הזאת ועדים להרבה מאוד מקרים של אלימות לא בהכרח אלימות פיזית, קללות, השפלות, אוירה של טרור ופחד. האלימות במשפחה משפיעה על נפשם בצורה מאוד עמוקה."

יעל לוין. "ילדים שחשופים לאלימות בבית לא יכולים להיות ילדים" (צילום: אלבום פרטי)

לדברי לוין, "לחשיפה לאלימות יש השפעה עמוקה המצב הרגשי והנפשי התפקודי של הילדים. יש אחוזים הרבה יותר גבוהים של מצוקות נפשיות כמו דכאון, חרדה ואובדנות, ויש גם השלכות לגבי המצב הלימודי, כמו בעיות קשב וריכוז וליקויי למידה בשכיחות גבוהה יותר. כל הפניות הרגשית שלהם לתהליכי למידה מאוד מצטמצמים. אלה ילדים שמבחינה התנהגותית מפנימים את המצוקה הרגשית. דיכאון, הימנעות מקשרים, או לחילופין ילדים שמבטאים את המצוקה הרגשית כלפי חוץ, בהתנהגות תוקפנית כלפי הסביבה".

אחד מ-12 ילדים נחשף לאלימות במשפחה

בשנת 2014 ערכו פרופ' צבי יודקביץ ופרופ' רחל לב ויזל מחקר אפידימיולגי על אלימות והתעללות כלפי ילדים בישראל. המחקר העלה ממצאים קשים לפיהם כמעט כל ילד שני בישראל חווה ביטוי כלשהו של אלימות, התעללות או הזנחה. במחקר נמצא ש-8.6% מהילדים בישראל חשופים לאלימות במשפחה, כלומר, אחד מכל 12 ילדים שכל ההתפתחות הנפשית שלו קורית בצל הטראומה מסביבה אלימה. לפי נתוני האוכלוסייה בישראל לשנת 2020, מדובר ביותר מ-250 אלף ילדים.

חיים עם הסוד, מאבדים את הילדות

לוין מציינת השפעה נוספת וקשה של של החיים עם אלימות במשפחה על ילדים: החיים עם סוד. "האלימות במשפחה היא סוד ואסור לדבר עליה מחוץ למשפחה. זה קשור הרבה פעמים לאיומים של האב, שאם מישהו יחשוף את זה בחוץ הוא יגביר את האלימות. הרבה פעמים זה סוד שלא מדברים עליו גם בתוך המשפחה. המשמעות של הסוד היא שיש הכחשה לכל הנושא הזה של אלימות במשפחה, והילדים גדלים בצל הסוד הזה".

בנוסף, לוין מתארת חווית הזדהות של הילד עם ההורה המותקף, או עם ההורה התוקף. "יש ילדים שמזדהים עם אמא שלהם, מרגישים מחוברים אליה, למצוקה שלה, מנסים להגן עליה. חלק מהילדים מזדהים עם התוקפן, כי יש לו הרבה כוח והוא הופך להיות הרודן, השליט של המשפחה שעל פיו יישק דבר. אותם ילדים מאמצים דפוסים של אלימות ותוקפנות בסביבה שלהם, ולפעמים זה גם בתוך המשפחה, לדוגמה מצבים של ילדים שנהיים תוקפניים כלפי אמא שלהם".

השפעה נוספת של החשיפה לאלימות היא אובדן הילדות. "הרבה פעמים רואים היפוך תפקידים", אומרת לוין, "ילדים שחשופים לאלימות בבית לא יכולים להיות ילדים. הם צריכים מגיל צעיר לתפקד כמו מבוגרים, כמו להגן על אמא. ילדים שמגיעים למקלט מספרים שהם מתעוררים באמצע הלילה כדי להגן על אמא, שלא תחטוף מכות מאבא. יש ילדים שמנסים להפריד בין הצדדים, להרגיע, למנוע מצבים של אלימות.

"ילדים מספרים שלא היו הולכים לבית הספר, כדי להישאר בבית ולשמור על אמא כי פחדו שהיא תישאר לבד עם אבא בבית. בהחלט יש פה אלמנט חזק של אובדן הילדות והיפוך תפקידים. במשפחות כאלה, שבהן חיים בצל הטראומה של האלימות, אין פניות נפשית של ההורים לילדים, והם מתקשים לראות את הצרכים שלהם ולתת להם מענה".

השינוי הנדרש בחקיקה: אלימות בנוכחות קטין תיחשב התעללות

גלי עציון, ראש הלשכה המשפטית בנעמ"ת, אומרת שהארגון יפעל לשינויי חקיקה שיכירו גם בקטינים כקורבנות של אלימות כלפי אחד ההורים. החקיקה תכלול קביעת חזקה בחוק העונשין לפיה אלימות בנוכחות קטין תיחשב התעללות בקטין, גם אם האלימות לא כוונה ישירות אליו. בנוסף תפעל נעמת לקבוע בחוק שרצח בנוכחות קטין יהווה רצח בנסיבות מחמירות, המחייב לפסוק מאסר עולם. מקרה כזה שעלה לתודעה הציבורית הוא רצח דיאנה רז על ידי בעלה השוטר אמיר רז לעיני ילדיהם בפברואר השנה.

"צריך להיות ברור שילדים הנחשפים לאלימות, הם לא פחות קורבנות של אלימות במשפחה, גם אם האלימות בין ההורים לא הופנתה אליהם ישירות", אומרת עו"ד עציון, "החשיפה שלהם לפגיעה בהורה שלהם היא התעללות גם בהם. אם לא נכיר בכך, לא נוכל להעניק להם את הסיוע והמוגנות הדרושים להם כדי להתגבר על הטראומה ולהשתקם, וכדי למנוע מצב שהם יהפכו לפוגעים וקורבנות בעצמם בבגרותם."