פרידה פאג'אר, אם יחידנית מיפו, הקימה לפני שבוע מאהל מחאה בגן ״השניים״ בעיר. פאג׳אר החליטה להיאבק בתור המתמשך לקבלת דיור ציבורי. מאז החלה, הצטרפו אליה 10 נשים נוספות. לדבריהן, מזג האוויר הסוער וכוונות הפינוי של עיריית תל אביב לא יעצרו אותן. הן מתכוונות להיאבק על זכויותיהן ״עד הסוף״.
״המחירים כל הזמן עולים״, אומרת פאטמה פאור (40) ל׳דבר׳, ״לא נותנים לתושבי יפו המקוריים, שחיים פה מאות שנים, לחיות בשלווה״. פאור, אם יחידנית לארבעה ילדים. הגיעה לגן ״השניים״ ביום ראשון שעבר, אחרי ששמעה על המחאה משכנותיה.
לטענתה הגורם העיקרי לעליית המחירים החדה באזור בעשור האחרון הם יהודים עשירים שרכשו דירות להשקעה. "האנשים האלו בכלל לא חיים פה, ואנחנו שחיינו פה מאז ומתמיד כבר לא יכולים", היא אומרת, "אומרים לנו 'לכו לרמלה, ללוד, שם יש דירות גדולות יותר במחיר זול יותר', אבל פה זה הבית שלנו".
פאור נאבקת כבר שנים לקבל דירה בדיור הציבורי ביפו. בארבע השנים האחרונות היא מקבלת מזונות וסיוע בשכר הדירה, אבל במקביל עלו מחירי הדיור ביפו משמעותית וקיזוזים במזונות ובקצבת הילדים פגעו ביכולת שלה להמשיך לגור במקום בו נולדה.
בחודש שעבר הופסקו תשלומי המזונות והקצבאות. ללא זכאות לסיוע בשכר דירה היא פנתה לחברת הדיור חלמיש של משרד השיכון, ונדחתה שלוש פעמים. "כל פעם אני נכנסת לרשימת ההמתנה״, מספרת פאור, ״ואומרים לי שהרשימה מאוד ארוכה כי אין מספיק דירות ביפו״.
"הבנתי שאני מוותרת גם על הזכויות של הילדים שלי"
"עבדתי בשלוש עבודות ולא פניתי אף פעם לעזרה", מספרת סוראייה אבו-רמדאן (35), אם יחידנית לשניים. למאהל היא הגיעה אחרי מספר חודשים בהם נאלצה לצאת מיפו בגלל מחירי הדיור. על הדירה האחרונה בה גרה ביפו, דירת שלושה חדרים, שילמה 5,700 שקלים בחודש. הליכים רפואיים שהייתה צריכה לעבור אילצו את אבו-רמדאן לצמצם את שעות העבודה שלה, ומצבה הכלכלי נהיה קשה יותר.
"אחרי שלא עמדתי בתשלומים בעל הבית ביקש שאצא״, אומרת אבו-רמאדן, ״התחלתי לחפש דירות ביפו והבנתי שאני לא יכולה להרשות לעצמי כלום״.
בסופו של דבר אבו-רמאדן שכרה דירה בשטחי הרשות הפלסטינית אבל ילדיה המשיכו לנסוע לבית הספר ביפו כדי לשמור על שגרת הלימודים. "עם המעבר במחסום זה הפך את הנסיעות של הילדים לשלוש שעות לכל כיוון״, היא אומרת, ״זה בלתי אפשרי״.
אבו-רמדאן ניסתה להעביר את ילדיה לבית ספר קרוב יותר לבית החדש, כדי לחסוך מהם את הנסיעות הארוכות. אבל המצב הכניס את הבת שלה למצב נפשי קשה מאוד, ואף הביא לאישפוזה. "הבנתי שלא רק שאני מוותרת על הזכויות שלי״, אני מוותרת על הזכויות של הילדים שלי. לכן הגעתי לכאן״.
"לבד לא הייתי יוצאת לזה, אבל לא ציפינו לכזאת תמיכה"
פאור ואבו-רמדאן מספרות שגורמים בעירייה והמשטרה כבר פנו למוחות מספר פעמים והבהירו להן שהמקום יפונה בהמשך. ההצהרות האלה, כאמור, לא מרתיעות אותן.
"אנחנו נשאר עד הסוף. פה אני סוף סוף רואה את הילדים שלי, אני רואה איך זה כשהם עשר דקות מבית הספר, כשאין את משקולת השכירות על הראש. פה לראשונה שמתי לב שאני ישנה בבוקר", מספרת אבו רמדאן, "בית זו זכות. אנחנו נולדנו פה ואנחנו לא רוצות לצאת מהעיר הזו, זו זכותנו".
הצופים הערביים הביאו לגן אוהלים צבאיים גדולים כדי שהמשפחות יוכלו לישון, והם הצליחו לעמוד גם בגשמי סוף השבוע האחרון. פעילים חברתיים יושבים במאהל מסביב לשעון, מארגנים ומסדרים את הסביבה ופורסים שולחנות אוכל. חניכי הנוער העובד והלומד בעיר הגיעו ביום רביעי שעבר להפעיל את הילדים, בזמן הפגנה שקיימו חברי הכנסת מהרשימה המשותפת איימן עודה ועופר כסיף, שהבטיחו שיאבקו על זכויות התושבות.
״לבד לא הייתי יוצאת לזה״, אומרת פאור, ״אבל לא ציפינו לכל כך הרבה תמיכה. אני מרגישה שיש לי גב ושאני לא לבד מול הדבר הזה. הילדים שלי לא היו שבוע בבית הספר אבל המנהלים והמורים תומכים בנו, זה העתיד גם של הילדים שלהם״.
לאימהות שהגיעו למאהל יש דרישה עקרוניות מהעירייה וממשרד השיכון: הבטחה כתובה להיכנס לרשימת ההמתנה לדיור ציבורי תוך כדי סיוע בשכר דירה שיאפשר להם להמשיך בשכונות העיר.
לטענתן יש ביפו לא מעט דירות ריקות שאפשר לאכלס. בנוסף לכך, נשות המאהל ופעילות נוספות מתכננות לצאת בקמפיין שיקרא לעירייה ולמשרד השיכון להגדיל את מלאי הדירות החדשות בשכונה, בהתאם לקצב הבנייה בעיר.
"הגיע הזמן לסולידריות בין אנשים שהבית שלהם נמצא בסכנה", מסכמת פאור, "הבית זה השורש שלנו, לא משנה אם אתה ערבי או יהודי. בלי שורשים אין יפו״.
העירייה: "ראש העירייה עוסק בנושא באופן אישי מול משרד השיכון"
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה:"נושא הדיור במדינת ישראל, כולל מצוקת הדיור הציבורי הקשה ביפו, נמצא באחריות משרד השיכון, כמו גם מציאת פתרונות דיור או מיקומן של הנשים בתור לדיור הציבורי.
"עם זאת, העירייה עמלה ללא לאות לשנות את המצב מתוך תפיסה שמקומם של ערביי יפו ביפו. ראש העירייה עוסק בנושא באופן אישי, מול משרד השיכון וכל גופי המדינה הרלוונטיים.
"נוסיף כי העירייה מכירה היטב את המשפחות שנמצאות כעת בגן השניים, נמצאת איתן בקשר רציף ופועלת כדי לסייע לכל אחת מהן עם מצוקתה. הקמת מאהל כפעולת מחאה היא לגיטימית אך מוגבלת בזמן ולא נוכל לקבל הקמת מאהלי קבע במרחב הציבורי בשום מקום בעיר.
"העירייה תפנה את המאהל בימים הקרובים. העיתוי המדויק לפינוי ייקבע על ידי העירייה והמשטרה".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "המשרד מעניק לכ-180 אלף משפחות סיוע בשכר דירה מדי חודש, בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקלים בשנה.
"נדגיש, כי התקציב המוגבל והקריטריונים לקבלת סיוע בשכר דירה ודיור ציבורי הם אחד מהאתגרים הגדולים ביותר אשר עומדים לפתחו של משרד הבינוי והשיכון בעת הקרובה.
"כעת לאחר ההישג התקציבי והבטחת 4,700 דירות נוספות למאגר הדיור הציבורי ותוספת תקציבית של 306 מיליון שקלים עבור הסיוע בשכר הדירה, נפעל בכל האמצעים לטפל גם בנושא עדכון סכומי הסיוע, אשר לא עודכנו שנים רבות.
"בימים אלה אנו עובדים על הקמת ועדה ציבורית שתבחן ותגבש קריטריונים חדשים עבור דיור ציבורי וסיוע בשכר דירה".
