אמיר ירון

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תודיע היום (שני) על שער הריבית במשק. הריבית בישראל עומדת על 0.1% מאז תחילת משבר הקורונה. הסיכוי שהבנק יודיע על העלאת הריבית נמוך, אבל הניתוח שמתלווה להודעה ירמוז אולי על עמדת הבנק ביחס למתרחש במשק הישראלי.

 מחכים לארה"ב

באפריל שנה שעברה הוריד בנק ישראל את הריבית לרמתה הנוכחית של 0.1%, בדומה למדינות המפותחות בעולם. בכך חזרה הריבית לרמתה הנמוכה ביותר אי פעם, לאחר שבסוף 2018 עלתה במקביל לעליות ריבית בבנקים אחרים בעולם אחרי תקופה ארוכה של ריבית אפסית.

בחודשים האחרונים העלו מספר בנקים בעולם את הריבית לראשונה מאז פרוץ המשבר, בהן מדינות אירופאיות כמו פולין, דנמרק ונורבגיה שאינן חלק מגוש האירו, ומדינות נוספות כמו ניו זילנד וברזיל.

עם זאת, בנק ישראל לא צפוי להצטרף למגמה: האינפלציה הנמוכה יחסית, לצד התחזקות השקל, משאירים לבנק מרחב תמרון נוח יחסית לחכות להחלטות גוש האירו וארה"ב שצפויות להתקבל במהלך השנה הבאה.

אינפלציה זמנית או קבועה?

מדד המחירים לצרכן הפתיע ועלה באוקטובר ב-0.1% בלבד. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים נעמדה על שיעור של 2.3%, בדומה ליעד של בנק ישראל (בין 1 ל-3 אחוז בשנה). במקביל, לפי פרסום של בנק ישראל מיום חמישי האחרון הציפיות של שוק ההון לאינפלציה עלו ל-2.8% בשנה הקרובה, ו-2.9% בשנה שאחריה, סמוך לרף העליון.

האינפלציה בישראל נמוכה בהשוואה למדינות אחרות בעולם: באירופה עלתה האינפלציה השנתית ל-4.1%, ובארה"ב היא עלתה ל-5.3%, שיא של 13 שנים. ככל שתוסיף לשמור על שיעור גבוה, ייגבר הלחץ לעלות את הריבית.

הוויכוח האם מדובר בתופעה זמנית, שנובעת משיבושים חולפים בשרשרת האספקה, או האם האינפלציה הגבוהה כאן בשביל להישאר – נמשך. העמדה ביחס לשאלה הזו קובעת במידה רבה את התמיכה בצמצום מוניטרי מהיר או איטי. נגיד בנק ישראל אמיר ירון, כמו נגידים אחרים בעולם, עדיין טוען שמשקלם של הגורמים הזמניים גדול יותר.

בסקירתו השבועית ציין אתמול מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, כי קיימות כבר אינדיקציות לשיפור בשרשרת האספקה, אבל אלה עדיין אינן מספיקות בשביל לקבוע שמדובר במגמה.

אתגר השקל החזק

בחודש האחרון נחתך שער הדולר ב-10 אגורות, והוא נסחר כעת בסביבה של 3.1 שקלים לדולר. בניגוד לפעמים קודמות, בנק ישראל התערב בצורה מוגבלת בשינוי השער, ונגיד בנק ישראל נמנע מלהתייחס לסוגיה בהרחבה. תכנית רכישת המט"ח על סך 30 מיליארד דולר בשנת 2021 מוצתה, אבל הנגיד כבר הצהיר שהיא לא מהווה מגבלה.

מספר פעמים צירף בנק ישראל להחלטת הריבית גם הכרזה על מצבן של תכניות נוספות שהוא מפעיל: פעילות בשוק המט"ח, רכישת אג"ח ממשלתיות ובתקופת הקורונה גם תכניות ייחודיות אחרות. יתכן שאחרי שתיקה יחסית, בנק ישראל יבהיר היום כיצד הוא מתכוון להתייחס להתחזקות השקל.

שוק העבודה רחוק מנורמליות

למרות שיפור מסוים, גם אחרי החגים נשמר שיעור האבטלה הגבוה והוא עומד על 7%. נתוני החודשים הקרובים יעידו אם מגמת ההתאוששות תמשך, והאם תיווצר בעיה משמעותית של אבטלה מבנית, כפי שכבר הזהיר בנק ישראל.

הריבית הנמוכה מקלה על השקעות וכך תומכת בהתאוששות המשק, אך כפי שכבר רמז הנגיד ירון, ללא צעדים פיסקליים משלימים היא לא תספיק על מנת להחזיר את שוק העבודה למסלולו.