"החלטתי להצטרף למגן חינוך כי רציתי להעניק לתלמידים חזרה לשגרה ככל הניתן", מספרת ל'דבר' כראמה בדראן תיתי, מנהלת בית הספר היסודי ב' בבענה שבגליל. "הלמידה מרחוק יצרה בקרב התלמידים פערים לימודיים ורגשיים, ורציתי להתמודד איתם ולמנוע את ההעמקה של הפערים הללו", היא מוסיפה.

תיתי אומרת את הדברים אחרי שבית הספר, בו לומדים 456 תלמידים ביתות א'-ו' עבר את הדיגום החמישי במסגרת התכנית, ולדבריה "המהלך הזה מנע תחלואה בכפר".

גם רונית אייבשיץ, מנהלת בית ספר רמת חן לאמנויות ולמדעים ברמת גן מספרת על הצורך החינוכי להצטרף לתכנית. בבית הספר הקהילתי אותו היא מנהלת שלוש השנים האחרונות אחרי שלימדה כשלושים שנה, לומדים 1,000 תלמידים בכיתות א'-ח'.

"חווינו את הקורונה בצורה קשה ביותר", היא מספרת, "רק בספטמבר האחרון, לפני שהתחלנו את מגן חינוך הכנסנו ארבע כיתות לבידוד בגלל שחמישה אחים מאותה משפחה התגלו מאומתים. אז ברגע שהיה אפשר להצטרף לפרויקט שוב עשינו זאת".

אחד ממרחבי הלמידה שמסייעים להתמודדות של בית הספר בבענה עם הקורונה, למרות שלא נועד לכך מלכתחילה, הוא אולפן טלוויזיה קטן שבנו ההורים. האולפן משמש לעברת הודעות בבוקר בלי לכנס את כל התלמידים וכעת גם להעברת מידע בנושא הקורונה. בזמן הביקור במקום, התכנסה מועצת התלמידים כדי להסביר על תכנית מגן חינוך בשידור חי לאתר בית הספר.

תלמידים בבית הספר בבענה מחכים לביצוע בדיקת קורונה במסגרת 'מגן חינוך' (צילום: מיכל מרנץ)

"בשנה וחצי האחרונות חווינו תקופה לא פשוטה כלל. היה לנו מאוד קשה להיכנס כל פעם לבידוד ולעבור ללמידה מרחוק, ואנחנו שמחים שבית הספר שלנו במגן חינוך", פתח אחמד בכרי, ראש מועצת התלמידים את השידור.

תכנית שתימשך למרות מבצע החיסונים

מגן חינוך, שנועדה לעצור את התפרצות הקורונה בבתי הספר ולאפשר חזרה מירבית לשגרת לימודים הושקה כפיילוט כבר בנובמבר 2020, אז פעלה בחינוך העל יסודי. התכנית הופעלה מחדש בחודש מרץ האחרון, אבל הצטרפו אליה מעט מוסדות חינך בכלל הצורך בהסכמה של 75% מכלל ההורים ואנשי הצוות לבדיקות שבועיות.

במסגרת התכנית, עוברים תלמידי בתי הספר ואנשי הצוות בדיקת PCR אחת לשבוע. בדיקות אלה מוכרות גם לצורך קבל תו ירוק. יתרון משמעותי, לפי אייבשיץ. "זה מאפשר לנו לקחת את שכבה ג' בשבוע הבא לתיאטרון. משהו שלא עשינו שנתיים", היא מספרת.

בדיקות הקורונה במסגרת של קפסולות, כשמכל נבדק נלקחות שתי דגימות: אחת מוכנסת למבחנה עם שאר דגימות חברי הקפסולה והשנייה נשמרת כבדיקה פרטנית. במקרה של תשובה חיובית לדגימה הכללית, כל חברי הקפסולה נשלחים לבידוד, עד שהבדיקות הפרטניות מפוענחות כדי לדעת מי חולה בקורונה.

למרות שמאז השקת התכנית אושרו החיסונים לבני 11-5, במשרד החינוך אמרו ל'דבר' שהתכנית תימשך, כשתלמידים שהתחסנו יהיו פטורים מהבדיקות.

נבדקים בבוקר, מקבלים תשובה בערב

לדברי אייבשיץ, בכל שבוע בכל שבוע מרכז השליטה לקורונה של משרד החינוך (משל"ט) פונה אליה לבירור מספר הנבדקים, כשהבדיקה עצמה נעשית בימי שני בשני מתחמים נפרדים. מתחם אחד לשכבות א'-ב', מתוך מחשבה שהן דורשות יותר תשומת לב, ומתחם שני לשאר השכבות.

לכל כיתה קבועה שעה משלה לבדיקה, עליה היא יודעת מראש. ב-8:00 מתחילות הבדיקות עם הקבוצה הקטנה של שכבות ז'-ח' רובה מורכבת מתלמידי כיתות ז', שרק לאחרונה הורשו להתחסן, ומיעוטה מתלמידים לא מחוסנים.

עד 11:00 נבדקים כל התלמידים, כך שבדיקה של כיתה אורכת כרבע שעה. במהלך הבדיקה מקבל כל תלמיד כרטיס עם ברקוד המאפשר להוריו לראות את התוצאות באפליקציה. "התוצאות מתקבלות אצלי במערכת בשלישי בבוקר, אבל ההורים רואים את התוצאה אצלם באפליקציה לפעמים כבר בשני בערב", היא אומרת.

אם אחד התלמידים מתגלה כמאומת, הכיתה שלו הופכת ל'כיתה ירוקה'. "כמובן שהכל נעשה ברגישות", היא מדגישה, "קודם מדברים עם הורי הילד המאומת, שיחה שכוללת הרגעה והוראות להמשך. לאחר מכן עם הורי שאר הילדים בכיתה. המורים נבדקים עם הכיתות שלהם, וכל הצוות החינוכי המצוי בבית הספר- מנהלה, סייעות וכולי נבדק בהפסקה".

איישביץ אומרת שהלמידה בכיתה ירוקה מתנהלת כרגיל, אך כל תלמיד קיבל שתי ערכות אנטיגן ביתיות.

במסגרת מודל 'הכיתה הירוקה', חלק מתכנית מגן חינוך, אבחון נשא מאומת בכיתה לא מביא לבידוד כלל התלמידים אלא רק התלמיד המאובחן. שאר התלמידים אלא נבדקים בכל יום למשך שבוע, ואם נמצאו שליליים ימשיכו ללמוד כרגיל. הבדיקה הראשונה והבדיקה האחרונה הן בדיקות PCR, שאר הבדיקות הן בדיקות אנטיגן מהירות.

חוץ מהבדיקה מקפידים על אורחות חיים מותאמים

גם בדראן תיתי מתארת התנהלות דומה בבית הספר שלה. "כל יום רביעי מוקם מתחם בדיקות בחצר הקדמית של בית  הספר, וכל כיתה מגיעה בזמן קבוע מראש לבדיקה. בימי חמישי מתקבלות התוצאות ובמידה ויש מאומת מופעל מודל הכיתה הירוקה", היא מספרת.

השתיים מציינות לטובה את מתאמות הקורונה בבית ספרן, שלדבריהן הן מקלות על עבודתן.

"בזמן שכיתה מוגדרת כ'ירוקה', אני מנסה להפריד אותה לקפסולות ככל הניתן עם השעות הבודדות שמשרד החינוך נותן לי",  מסבירה בדראן תיתי.

שיעור של 'כיתה ירוקה' בבית הספר היסודי בבענה (צילום: מיכל מרנץ)

"בנוסף לכך יש יותר שיעורים בחוץ, כמו טיפוח הגינה ופעילות ספורטיבית", היא מוסיפה, "השיעורים עצמם  הם היברידים, כלומר מועברים בזום ובכיתה, וכל תלמיד בכיתה יושב ליד שולחן משלו."

עוד היא מוסיפה שיש הבדל בין השכבות השונות כשמדובר בכיתה ירוקה. "זה נכון שלפעמים השכבות הצעירות יותר פחות מבינות את המשמעות  של כיתה ירוקה", היא אומרת, "אבל אצל השכבות הבוגרות יש יותר הפרדה וצמצום מגעים אחרי הכרזה על כיתה כירוקה קשה יותר".

"מלבד זאת אנחנו מקפידים על אורחות חיים בכלל הבית ספר", ואמרת בדראן תיתי, "יש עמדת אלכוג'ל ומסיכות בכניסה, מקפידים על עטית מסיכות בכל עת , חללים נפרדים לכל שכבה בהפסקות ואוורור הכיתות בתחילת ובסוף יום".

"אנחנו נפגשים עם בית ספר ולוקחים ממנו את הנתונים הבסיסיים על מנת לבצע את הבדיקות: כמו מקום הבדיקות, מספר תלמידים ומספר אנשי הצוות", מסביר האדי חטיב, מנהל מחוז צפון בארגון 'בטרם', את ההליך הטכני של הבדיקות.

"לאחר מכן אנחנו מנפיקים לכל תלמיד כרטיסיית נדגם, שמכילה את כל הפרטים האישיים שלו וברקוד", הוא מוסיף, "כשהכיתה מגיעה לבדיקה, המחנכת מחלקת את הכרטיסייה לכל תלמיד וכשמגיע תורו הבודק סורק לו את הברקוד. בתום הבדיקה הכרטיסיות מוחזרות למורה".

"נוצרה תחושת שלווה מהידיעה שהילדים נבדקים כל שבוע"

למרות שההשתתפות בתכנית הייתה החלטה של המועצה המקומית, בדראן תיתי אומרת שכניסה חייבה שיחות רבות עם כל המעורבים.

"הבנתי שבשביל שהמהלך הזה של מגן חינוך ושמירה על אורחות חיים יצליח אני צריכה את צוות בית הספר איתי", היא מספרת, "אז ישבתי עם צוות שכולל נציגים של הסגל החינוכי  והיועצות שמטרתו היא הובלת תהליכים כמו זה לכלל בית הספר.  אחרי שהגענו להסכמה להובלת המהלך בצוות , עשינו שיחות הכנה לכל הסגל החינוכי".

אחר שצוות בית הספר נרתם למהלך, פנתה בדראן תיתי להנהגת ההורים הבית ספרית. "חשבנו איתם על אופני השיחה עם ההורים והחלטנו בסוף לקיים את השיחות עם ההורים באוויר הפתוח ובזום", היא אומרת, "כל השיחות עסקו בחזרה לשגרה ובמניעת תחלואה  דרך מגן חינוך ועידוד של המבוגרים להתחסן. חוץ מזה העלינו הסברים לאתר בית הספר".

"עכשיו אנחנו עם 100% הסכמה מההורים, אבל כמובן שבהתחלה היו הרבה חששות והתנגדות גם מצידם וגם מצד הצוות החינוכי", היא אומרת, "אני חושבת שמה שעזר לפרק את החששות וההתנגדויות היו המסרים העיקריים בכל שיחה: האמון בין ההורים לצוות החינוכי ובית הספר, והידיעה שהקורונה לא צפויה ועלינו לנסות כל דרך אפשרית כדי שנתמודד איתה".

לדבריה, "גם הליווי הצמוד שקיבלנו ממשרד החינוך, והמוכנות שלו לענות על כל שאלה עזר מאוד. בנוסף המציאות לפני התכנית, בה הילד נכנס לבידוד ולא יכול להגיע לבית הספר, גם אם התוצאה שלילית, הכריעה את הכף".

גם אייבשיץ הייתה צריכה להסביר את המהלך להורים. "את הצוות לא היה צריך לשכנע, כולנו היינו בראש אחד מהבחינה הזאת", היא מספרת, "בתהליך מול ההורים, מלבד הפצת חומרי ההסברה המעולים של משרד החינוך, פנינו לחברים מהקהילה שהם רופאים בתל השומר לסייע לנו בהכנת סרטונים שמסבירים את הנושא. למעשה נוצרה תחושת שלווה מהידיעה שהילדים נבדקים כל שבוע. אנחנו מכנים את זה 'שמחת השלילי'".

אייבשיץ מוסיפה שתלמידי כיתות א'-ב' עברו תהליך של יצירת הקשר חיובי לבדיקות. "אחרי הבדיקה הראשונה הם קיבלו מדליה, אחרי השנייה הם זכו בסוכריה", אמרה.