דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ז בכסלו תשפ"ב 01.12.21
21°תל אביב
  • 14°ירושלים
  • 21°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 21°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 19°אילת
  • 20°טבריה
  • 13°צפת
  • 20°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
רשות האכיפה והגבייה

רשות האכיפה תסייע לחייבים בחברה הערבית להסדיר את חובותיהם

37% מהחייבים בישראל הם ערבים | תכנית חדשה של רשות האכיפה ומשרדי הרווחה והמשפטים מסייעת להם להסדיר את חובותיהם | פיילוט של התכנית החל עם בעלי חוב בדואים

רבקה אהרוני, מנהלת אגף תכנון, מדיניות ומחקר ברשות האכיפה והגבייה (צילום: אלבום פרטי)

37% מבעלי החוב בישראל הם ערבים, כמעט פי שניים משיעורם באוכלוסייה. פיילוט חדש שהחל לפעול במרץ האחרון ביוזמת רשות האכיפה והגבייה ובשיתוף פעולה של משרדי הרווחה והמשפטים וג'וינט אשלים נועד להתמודד עם האתגר.

במסגרת הפיילוט, גויסו סטודנטים בדואים למשפטים, שפועלים מתוך מרכזי עוצמה של משרד הרווחה והביטחון החברתי שממוקמים ברשויות המקומיות הבדואיות, ומעניקים שירות ייעוץ אישי לבעלי החוב כדי עד הסדרת חובותיהם.

"הצלחנו להעניק סיוע ליותר מ-1,000 אנשים תוך חצי שנה", מספרת ל'דבר' מנהלת אגף תכנון, מדיניות ומחקר ברשות האכיפה והגבייה רבקה אהרוני. למרות תקופת הזמן הקצרה, התכנית זכתה למשוב חיובי של יותר משני שלישים מהמשתתפים, שטענו שהייעוץ עזר להם להתחיל את תהליך ההסדרה. "הנחת המוצא שלנו פשוטה: אם אתה מתעלם מהחובות שלך, אתה נכנס לבעיה עוד יותר עמוקה. האתגר שהצבנו לפנינו הוא כיצד להביא את אותם חייבים לטפל בחובות שלהם בהסדרה".

לדברי אהרוני, רבים מבעלי החוב לא מודעים לכך שהמדינה מאפשרת ועוזרת להגיע להסדרה. "צריך להנגיש להם את ההסדרה, להיכן שהם גרים, להתגבר על המכשול השפתי והתרבותי. בעקבות המפגש, יש התעוררות בקרב בעלי החוב עצמם לטפל בחובות. החובות מביאים לאלימות, וההתעסקות בהם זו התקדמות משמעותית מאוד".

למה יש כל כך הרבה חייבים שמחזיקים תיקים בהוצאה לפועל בחברה הערבית?
"יש הרבה סיבות לזה. גם הערבים מעידים שהסיבה העיקרית היא התנהלות לא נכונה, אבל זה לא שונה מיהודים. מה שכן, בחברה הערבית יש הרבה יותר משקי בית שבהם יש מפרנס אחד, מה שמקשה על ההחזרה. באופן פרטני יותר: יש הרבה יותר חיובים לחברות סלולר וקנסות תעבורה. בנוסף לכך, במחקרים שערכנו גילינו הרבה רתיעה מהממסד, שמרחיקה אנשים מהאפשרות לקבל עזרה".

אהרוני מציינת שהנגישות של החברה הבדואית בדרום לשירותי המדינה נמוכה באופן ניכר משאר האוכלוסייה, אפילו בתוך החברה הערבית. מלבד המחסום השפתי, יישובים לא מועטים לא מחוברים לאינטרנט ואין בהם קליטה, כך שהשירותים הדיגיטליים באתרי הממשלה הופכים ללא רלוונטיים עבורם, ועד היום בעלי החוב נדרשו לנסוע עד באר שבע.

"יש גם מכשול תרבותי. הרבה דברים שאנחנו חושבים שאפשר לדבר עליהם לא נכונים בחברה הערבית. אם יש גבר שבא להתייעץ, יהיה לו הרבה יותר נוח להתייעץ עם גבר. זה לא רק עניין שפתי. היה לנו חשוב שיהיו סטודנטים בדואים שיפגשו אותם, וגם עכשיו לתכנית בצפון אנחנו מתעקשים לגייס סטודנטים מקומיים".

מעל 11 אלף חייבים מתגוררים בחמשת היישובים הגדולים בפזורה: רהט, ערערה, תל שבע, חורה וכסייפה. הסטודנטים מגיעים לבעלי החוב ביישובים (וגם ביישובים הקטנים יותר) ופוגשים אותם, וכן במרכזי העוצמה פעמיים בשבוע, ויש גם ייעוץ טלפוני. כל בעל חוב שמגיע מקבל ייעוץ חינמי בפריסת החוב, ויש גם יועץ כלכלי לבעיות מורכבות יותר.

"אם זה חוב קטן, הסטודנט עוזר לו להגיש בקשה או מפנה ללשכה. רוב המקרים חמורים יותר ומפנים אותם לסיוע המשפטי. 50% מהמקרים שהפנינו קיבלו עורך דין שליווה אותם בסיוע עם החוב", אומרת אהרוני.

"מגיע אלינו בחור צעיר, נהג שמרוויח כ-10,000 שקלים עם חוב של 30 אלף שקלים. הסטודנט אומר לו שיש לו כמה אפשרויות: להגיש בקשה לתיק איחוד שבו משלמים סכום חודשי שמגן עליו מפני הנושים ומאפשר לסיים את החוב תוך כמה שנים, או לקבל הלוואה מיוחדת שהוא יוכל להחזיר בהתאם להכנסה שלו ובתמורה תיקיו ייסגרו. רוב החייבים שלנו הם בעלי פרופיל סוציו-אקונומי נמוך ולא יקבלו הלוואות, לכן להם נעזור לייצר תיק איחוד שיעזור להם לייצר החזר הגיוני ללא חשש מעיקולים".

איך אתם גורמים לאנשים להגיע אליכם?
"עשינו פרסום מקומי בכל יישוב מרכזי. בחנו את אופן התקשורת שדרכו צורכים מידע, חילקנו פלאיירים, המועצה פרסמה בקבוצות ווטסאפ על התכנית. אנשים מגיעים אחרי שקרובי משפחה או שכנים סיפרו להם. בעיקר מי שמגיע אלינו הם לקוחות של משרד הרווחה, אבל אנחנו בשאיפה לקבל לקוחות נוספים שלא דרך הרווחה".

כמה זמן תימשך התכנית?
"כשנקבל תקציבים מהממשלה ונקבל יותר פרסום, נתרחב גם לצפון ויגיעו יותר אנשים. נכון להיום התכנית תפעל כשלוש שנים, ותקיף 40 יישובים עם מפגשים של פעמיים בשבוע, בדרום ובצפון".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!