תקציב המדינה גדל ב-21% בשנתיים האחרונות, וייחתך ב-13% בשנת 2022. מרכז אדווה שמנתח את תקציב המדינה בעשורים האחרונים, פרסם היום (שלישי) ניתוח חדש על השינויים בתקציב בזמן הקורונה.
״מתברר שההרחבה התקציבית היתה נקודתית, וחד פעמית״, כתבו מחברי הדו״ח, ״ב-2022 נחזור לתקציב ברמה שקדמה לקורונה, רמה שאמנם עלתה במתינות משנה לשנה אך לא הגיעה למימדים שמאפשרים שדרוג משמעותי של השירותים החברתיים״.
הגידול המשמעותי ביותר בשנתיים האחרונות נרשם בתקציב השירותים החברתיים, שהגיע לרמה של 208 מיליארד שקלים. תקציב משרד הבריאות גדל ב-33%, על פי מרכז אדווה, ותקציב הביטוח הלאומי ב-42%. תקציב השירותים החברתיים יחזור ב-2022 למימדים של לפני הקורונה, ויעמוד על 182.5 מיליארד שקלים בלבד.
המאבק בקורונה התאפשר באמצעות הגדלת החוב הממשלתי ב-20%. יחס החוב תוצר גדל ב-12.4% בלבד, לעומד 17.1% בגוש האירו ו-21.8% ב-20 המדינות המתועשות.
חוקרי מרכז אדווה סבורים שבשביל לשפר את השירותים החברתיים בישראל, הממומנים ברמה נמוכה בהשוואה למדינות אחרות, יש לעלות את רמת המיסוי, כפי שהציעה נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג.
נטל המס בישראל עומד על כ-30.5% מהתמ"ג, אחד מהנמוכים ביותר ב-OECD. הכנסות ממיסוי על הכנסה של יחידים עומדת על 6.4% מהתמ"ג, שיעור נמוך בהשוואה למדינות אחרות.
סל שירותי הבריאות עמד על 56.4 מיליארד שקלים ב-2020. אם התקציב היה מתעדכן כך שיכיל מענה לגידול האוכלוסייה ולחידושים הטכנולוגיים, הוא היה עומד על 78.9 מיליארד שקלים. תקציב משרד הבריאות יקוצץ ב-1.43 מיליארד שקלים, אחרי שקפץ כבר ב-2.46 מיליארד שקלים ב-2020.
העלאת גיל הפרישה שעברה במסגרת חוק ההסדרים, ׳חוסכת׳ לתקציב המדינה 82,800 שקלים לכל אישה, על חשבון הנשים המבוגרות. סכום זה מורכב מהערכה של גובה קצבת הזיקנה ל-3 שנים, משך הזמן בו נדחה גיל הפרישה.
במכון אדווה מציינים שהגידול בתקציב בזמן משבר הקורונה ״פסח״ על תחום הדיור: ״המדינה מוסיפה לראות בדיור מקור הכנסה, ופחות שירות שהיא אמורה להעניק. בשני העשורים האחרונים, במקביל לקיטון בתקציב משרד הבינוי והשיכון, הוסיפו הכנסות המדינה ממיסי נדל"ן לעלות״.
״שירותים חברתיים מורעבים הם תוצאה של מדיניות ׳מדינה קטנה׳, מדינה הנוהגת ביד קפוצה בכל הנוגע לשירותים שהיא מגישה לאזרחיה״, נכתב בדו״ח, ״המדינה מפנה את מי שרוצה יותר אל השוק הפרטי״. מדינה קטנה, על פי החוקרים, יכולה להסתפק במיסוי נמוך ותקציב קטן, מה שפוגע בבעלי ההכנסות הנמוכות שמקבלים פחות שירותים או שירותים באיכות נמוכה.