"ב-2020 נוספו 262 ג'יגה של הספק חשמל מאנרגיות מתחדשות, כ-83% מהתוספת החדשה לייצור החשמל", אמרה אליזבת' פרס, מנהלת בסוכנות האנרגיות המתחדשות הבינלאומית (IRENA) בוועידה ה-18 לאנרגיה ועסקים בכפר המכביה הבוקר (שני). הארגון נוצר ב-2011 עם 85 מדינות חברות, מספר שצמח ל-166 מדינות כיום.
מאגרי הגז של ישראל מגנים עליה ממשבר האנרגיה שמתחולל באירופה, אבל גם ישראל חשופה אליו דרך מחירי הפחם, שעדיין אחראי ל-20% מייצור החשמל ודרך מחירי הנפט. הגז הישראלי לא רק מקל על מעבר אנרגטי בישראל, אלא עשוי בשנים הקרובות להגיע דרך ירדן עד ללבנון.
ברמה העולמית, הגידול בביקוש לחשמל נוטה יותר ויותר לאנרגיות מתחדשות, שגדלו ב-2020 לבדה ב-10.3%. עם זאת, כדי לבצע מעבר אנרגטי, אין די בכך שאנרגיות מתחדשות ידביקו את הגידול בביקוש השנתי, אלא שעליהן לגדול במידה שתאפשר להפחית שימוש בדלקים פוסיליים, יעד קשה יותר להשגה.
עולם אנרגיה חדש ומחושמל
פרס מדגישה את תרומתן של האנרגיות המתחדשות לתעסוקה, בייחוד במגזר הסולארי. 12 מיליון איש עובדים בתחומי האנרגיות המתחדשות, מתוך 43 עובדים במגזר האנרגיה כולו. לטענת פרס, אנרגיות מתחדשות מייצרות פי 3 תעסוקה לעומת דלקים פוסיליים.
לפי המתווה של IRENA למעבר אנרגטי, צפויה להתפתח מערכת אנרגיה שונה לחלוטין מזו המוכרת לנו כיום. ייצור החשמל ב-2050 יצטרך להיות 90% מאנרגיות מתחדשות, 6% מגז ו-4% מאנרגיה גרעינית. צריכת החשמל תטפס מ-21% מסך האנרגיה הסופית שמשמשת את האנושות כיום ל-51% ב-2050. הנפט ירד מ-37% ל-4%, ואילו הגז ירד מ-16% ל-4%. השימוש ב'ביומאסה מסורתית', שעשויה מעצים, זרדים וצואה, כמקור אנרגיה, יצטרך לרדת מ-8% כיום לאפס. לעומתם, השימוש במימן יצטרך לתפוס כ-12% מצריכת האנרגיה, בעיקר בתחבורה.
משק האנרגיה העולמי עדיין לא מסוגל לבצע את המעבר
משרד האנרגיה האמריקאי חוזה שב-30 השנים הקרובות צריכת האנרגיה בעולמית תגדל בכ-50% בעיקר במדינות המתפתחות, שם גם ייעשה רוב הגידול באוכלוסיה, כך אמר המנכ"ל המשותף בחברת אקו-אנרג'י עמית מור בפתח הכנס.
הנפט ישמור על מקומו המרכזי, השימוש באנרגיות מתחדשות יזנק, והאנרגיה הגרעינית תישחק. "במדינות ה-OECD יירד השימוש בדלקים פוסיליים, אך בשאר המדינות הוא יעלה מעט. רוב הגידול בצריכת האנרגיה ייעשה באנרגיות מתחדשות. לפי תחזיות אלו, גם השימוש בפחם ירד, אבל לאחר מכן יתייצב. סין והודו יצרכו יותר אנרגיה מכל שאר מדינות העולם ביחד. אם תרצו להביט בעתיד משק האנרגיה העולמי, הביטו קודם כל בהן".
הפער בין תחזיות העתיד למשק האנרגיה לבין גודל השינוי שנדרש במשק כדי להגיע לאיפוס פחמי הוא גדול. "סוכנות האנרגיה הבינלאומית הראתה שלפי המדיניות הקיימת כיום, סך פליטות הפחמן צפוי להמשיך לעלות. אם המדינות יעמדו ביעדיהן לפי הסכם פריז, עד 2030 תהיה יציבות בפליטות, אבל נדרשת הפחתה של 30% בהן".
מאגרי הגז בישראל מהווים יתרון אסטרטגי גדול
"לא מן הנמנע שישראל תתחיל לייצא גז ללבנון דרך סוריה בשנים הקרובות", אמר מור. "זו לא בדיחה. זה לא יהיה ישיר, אבל זה אפשרי דרך חברות מצריות או ירדניות. לא יקראו לו גז ישראלי, אבל המולקולות יגיעו במקור ממאגרים ישראליים".
לדבריו, גילוי מאגרי הגז הישראליים מעניק למדינה יתרונות אסטרטגיים חשובים: היכולת לבצע מעבר אנרגטי כמעט ללא תלות במשק האנרגיה העולמי, וכן הגנה מפני משבר האנרגיה שמתחולל כעת באירופה. עם זאת, ישראל עדיין חשופה לעלייה במחירי הנפט וכן לזינוק במחירי הפחם, שעלו פי 4 בחודשים האחרונים, דלק שעדיין משמש לייצור 20% מהחשמל בישראל.