כ-200 רכזים ומדריכים בנוער העובד והלומד בחברה הערבית התכנסו בשבוע שעבר ליום עיון בנושא זכויות נוער בעבודה, כחלק מתכנית 'מדריכי הצדק' של התנועה.
"הייעוד של התוכנית שלנו, הוא שכל מדריך ומדריכה, החל מהמדריך הצעיר בקן, דרך מדריכי השירות הלאומי ועד לרכזי הקינים, ישמשו שגרירים ושליחים לקידום זכויות נערים עובדים בחברה הערבית" אומר ל'דבר' איהאב אבו ליל, רכז תכנית מדריכי הצדק וחבר הנהגת הקנים הערביים בתנועה.
"יש אצלנו בחברה הערבית אלפי נערים שעובדים בתנאים מאוד קשים", אומר אבו ליל ומציין שתחומי העבודה נעים החל מענף המלצרות והמסעדות דרך מוסכים ומפעלים,"אלה מקומות עבודה מגוונים מאוד, חלקם מסוכנים".
בשנים האחרונות פעל הנוער העובד, למשל, לאסור כניסת קטינים לאתרי הבנייה אחרי כמה מקרים של נערים שנהרגו בעבודתם באתרי הבניה בחופשות. "לצערי הנוער שלנו חשוף לא אחת לתנאי ניצול, אינו מקבל שכר מינימום, הפסקות, נדרש לבצע עבודות מסוכנות. חשוב לנו להפוך לכתובת לכל הנערים הללו, שידעו שיש מי ששומר עליהם", הוא מוסיף.
כ-850 מדריכים צעירים עברו הכשרה מקיפה
יריית הפתיחה של תכנית מדריכי הצדק הייתה בסמינר המדריכים הצעירים של הקינים הערביים בקיץ האחרון, כש-850 חניכים עברו לצד הכשרתם להעביר פעולות, טיולים ומשחקים לילדים הצעירים, גם הכשרה מקיפה בנושא זכויות נוער בעבודה.
כעת, מתרחב המהלך באמצעות הכשרה מקיפה יותר למדריכים הבוגרים ומדריכי השירות הלאומי לליווי פניות, סיורים במקומות העבודה, שיחות עם בני נוער ומעסיקים וקיום ירידי עבודה הוגנת.
בינואר הקרוב, צפויים הקינים לקיים את 'שבוע הצדק', במהלכו ייכנסו להעביר שיעורים בבתי הספר, יתלו שלטים בנושא ביישובים ובצמתים ויגבירו מודעות.
לדברי אבו ליל, "זו תכנית היסטורית בחברה הישראלית והערבית, שנעשית בשותפות של הסתדרות הנוער העובד והלומד, ההסתדרות הכללית ושגרירות ארה"ב בישראל שצפויה לארח גם מפגשים של בני נוער יהודים וערבים סביב התוכן המשותף של שמירה על זכויות נוער בעבודה".
במסגרת התוכנית, הוכשרו שישה מבין רכזי הקינים בחברה הערבית לתפקיד מזכירי ומדריכי איגוד מקצועי, במסגרתו יוכלו ללוות חניכים גם בהליכים משפטיים. זאת, לצד הקמת חדר מצב ותא קולי בנושא זכויות נוער בעבודה הפועל בשפה הערבית בטלפון 1121*.
"מה שחשוב לנו זה שהנוער יקבל את הזכויות שלו במקום העבודה"
אמיר טייב, שהקים וריכז את קיני התנועה ביישוב אם-בטין ובמועצה האזורית אל-קסום, והיום מרכז את פעולת האגף לאיגוד מקצועי בקינים הערביים מספר שהסתובב בכל רחבי הנגב בסיורי שטח במקומות העבודה בהם עובדים בני הנוער מהחברה הבדואית.
"פגשתי בני נוער שלא מכירים את הזכויות שלהם, המון צעירים שלא יודעים לקרוא תלוש שכר ועובדים במקום עבודה גם שלוש וארבע שנים בלי לדעת שהם לא מקבלים פנסיה, נסיעות או זכויות סוציאליות" הוא אומר.
"בימים אלה אני כותב תביעה עבור עובדת מרשת מזון מהיר שפוטרה ללא שימוע, כשהמעסיק ניסה לטעון שהתפטרה כדי להימנע מלשלם לה פיצויים", מספר טייב, "לאחרונה טיפלתי בשתי נערות שעבדו במפעל שנסגר. הן הגיעו לשם דרך קבלן כוח אדם שהוא קרוב משפחה שלהן וכשהמפעל נסגר הוא לא רצה לשלם. דיברתי איתו, הוא הבין והצלחתי לדאוג שישלם להן".
לדבריו ישנה גם תופעה רחבה של צעירים ובני נוער שעובדים ללא תלושי שכר, תופעה שהתרחבה על רקע מצוקת הקורונה כשצעירים רבים יצאו לשוק העבודה במטרה לסייע למשפחותיהם.
אבו ליל, מדגיש שהליווי והסיוע שמעניקה הסתדרות הנוער העובד והלומד לא ניתנים ניתנת רק לחניכי התנועה אלא לכל צעיר וצעירה עובדים עד גיל 25. "אנחנו לא בודקים לאיזו תנועת נוער הולך הנער העובד אם בכלל", הוא מסביר, "לא מעניין אותנו מה מינו, מה דתו ומה גזעו. מה שחשוב לנו זה שיקבל את הזכויות שלו במקום העבודה. חשוב לנו שיבינו את הקשר שבין זכויותיהם כעובדים לרעיונות של צדק ושוויון חברתי".
