דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי כ"ו בכסלו תשפ"ב 30.11.21
21°תל אביב
  • 14°ירושלים
  • 21°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 21°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 19°אילת
  • 20°טבריה
  • 13°צפת
  • 20°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

כלכלת האפליקציות הגיעה לדיון ראשון בכנסת: ״עלולים להחזיר את יחסי העבודה מאות שנים אחורה״

יו״ר ועדת העבודה והרווחה, ח״כ אפרת רייטן, התעמתה עם נציג וולט בדיון: ״הנהיגה מפחידה, איפה האחריות שלכם?״ | מ״מ יו״ר ההסתדרות, רועי יעקב: ״המדינה צריכה להבין שנוצרה פה כלכלה חדשה שמחייבת חוק ורגולציה״

שליחי וולט. ״האפליקציה מעודדת נהיגה במהירות״ (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90)
הדס יום טוב
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

הכנסת דנה לראשונה (יום שני) בכלכלת האפליקציות. מעמדם התעסוקתי של שליחי וולט נידון בוועדת העבודה והרווחה בראשות ח״כ אפרת רייטן (עבודה). הוועדה הצהירה שתמשיך לעקוב אחר הנושא במטרה לבחון את האפשרות לחקיקה להסדרת התחום.

״אנחנו רואים בזה סיכונים רבים״, אמר בדיון רועי יעקב, ממלא מקום יו"ר ההסתדרות, ״יש התפתחות טכנולוגית משמעותית של אפליקציות ומכונות שמתחילות אט אט להחליף את יחסי העבודה בישראל ביחסים אחרים שיש בהם מידה לא מבוטלת של ניצול.

ח"כ אפרת רייטן מרום: ״האם וולט בודקת את כלי הרכב? אחראית לרוכבים?״ (צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)

״לשמחתי יש היום הרבה חוקים שמגינים על עובדים, על נערים עובדים ובני נוער, אבל החשש הגדול שלנו הוא שהכלכלה הזו עלולה להחזיר את עולם העבודה עשרות ואולי אפילו מאות שנים אחורה״.

לדיון בוועדת העבודה והרווחה הוזמנו נציגי ציבור, מנהלי התאגידים שמפעילים את האפליקציות, משפטנים, אנשי אקדמיה מומחים לתחום ועוד.

״אם המדינה לא תבין שנוצרה פה כלכלה חדשה שצריך להתייחס אליה בחוק וברגולציה כדי להגן על האזרחים״, אמר יעקב, ״ותאגידי ענק דורסניים שכל תכליתם לנתק את יחסי העובד-מעביד, שוק העבודה עלול להפוך לשוק עבדים. הלקוחות רוצים שירות כמה שיותר מהר, אבל בקצה יש בני אדם שצריכים לעשות את העבודה״.

רועי יעקב, מ״מ יו״ר ההסתדרות: ״ללא הסדרה, עלול להיווצר כאן שוק עבדים״ (ללא קרדיט)

עו"ד אורלי ביטי, יו"ר האגודה ליחסי עבודה, אמרה שבמדינות מבוססות ב-OECD ההשתכרות של צעירים ב״גיג אקונומי״ היא בערך רבע משל עובד בעבודה מסודרת. ״התעסוקה הזו מוטה צעירים, שזו אוכלוסייה יותר פגיעה בשוק העבודה״, אמרה ביטי.

שי גל מפורום העצמאים בהסתדרות אמר שמדובר בצורת העסקה שמחלישה את המוחלשים: ״הבעיה היא שרוב האנשים הללו יגלו שהם חסרי זכויות רק כשהם ייפגעו, ויגלו שאין להם ביטוח לאומי. צריך לחייב חוקית את המעסיק להעברה חוזית. צריך לייצר רגולציה ענפית שמתייחסת לכל אחד מהענפים ולייחודיות שלו: שעות נהיגה, הידוק הפיקוח על מזון וכיו״ב״.

רייטן לנציג וולט בדיון: ״מסעדנים טוענים לדורסנות״

עמרי שיינפלד, מנהל קשרי הציבור של וולט אמר בוועדה: ״וולט היא פלטפורמה טכנולוגית שמחברת בין הלקוחות, העסקים מקומיים והשליחים. זה מנגיש בצורה נוחה לאנשים את האפשרות לרכוש מעסק מקומי. יש היום כ-3000 עסקים בישראל שנעזרים בוולט. העסק מקבל טאבלט ובוחר מתי להיות זמין ומתי לא למשלוחים״.

יו״ר הוועדה אפרת רייטן ביקשה משיינפלד להתייחס לטענות העסקים כלפי החברה: ״מסעדנים טוענים לדורסנות מצד החברה, סוג של מונופוליזם שפוגע בהם. איך אתה מתייחס לזה?״

עמרי שיינפלד, מנהל קשרי ציבור של וולט: ״עומדים בתור להיות שליחים בוולט״

שיינפלד: ״3,000 העסקים שאצלנו נמצאים כי זה משתלם להם, וכי הם רוצים. השליחים מתקשרים איתנו באופן עצמאי, ויש לנו כ-10 אלפים שליחים ואלפים ברשימת המתנה בעת הזו. הסיבה שהם נהנים מזה זו הגמישות המוחלטת – לשליח יש אפליקציה וכשהוא רוצה הוא זמין, כשלא לא. כשהשליח זמין הוא מקבל התראה שיש משלוח מהמסעדה של משה לרחוב הרצל. רוצים לוקחים, לא רוצים לא לוקחים. אפשר לסרב כמה שרוצים״.

ח"כ רייטן הציבה בפני שיינפלד גם את עניין אופן הנהיגה של שליחי וולט בכבישים: ״הנהיגה מפחידה. אתם בודקים את האופניים? איפה האחריות שלכם?״

שיינפלד השיב: ״בחברה שיש בה 10,000 שליחים יש את כל הקצוות של אזרחי ישראל. רובם מעולים, אבל כמובן שיש גם קצוות. הנושא של נהיגה הוא כלל ארצי, אני לא חושב שלהאשים חברה מסוימת זה נכון., הפסקת התקשרות בוולט עם שליח יכולה להיעשות וגם נעשית על רקע עבירות משמעת כמו למשל נהיגה פרועה״.

רייטן שאלה כמה מקרים יש של הפסקת עבודה בגלל נהיגה פרועה, ושיינפלד השיב שאין לו את הנתונים.

״כל שליח בוולט יכול במקביל להיות גם בפלטפורמות אחרות ועבודות אחרות״, אמר שיינפלד, ״הם יכולים להיות ב׳גט׳, ומבחינתנו גם ב׳תן ביס׳ ו׳יאנגו׳. שליח יכול להיות מורה בבית ספר והרבה עושים את זה. אנחנו לא יכולים לראות שמישהו עובד רק איתנו, אבל עבור אלפי וולטרים מדובר בהשלמת הכנסה, מסוג שלא היה קיים בעבר״.

״וולט צריכה לספק נתונים״

ד"ר תמי קצביאן מהמכללה למנהל, חוקרת מומחית לכלכלת הפלטפורמה, תקפה את דבריו של שיינפלד וטענה שיש לבחון את הפגיעה בזכויות השליחים. קצביאן הזכירה את התובענה הייצוגית שהוגשה נגד וולט, וכי יכול להיות שיבשראל, כמו בעולם, יכירו בשליחי וולט כעובדים.

לדבריה, יש שתי שאלות מרכזיות שצריך לקבל עליהן מידע: ״קודם כל, יש להבין כמה עובדים מתמחים בוולט כמקור פרנסתם העיקרי, משהו שהאלגוריתם יכול לחשב לפי ממוצע התחברות בלי הרבה מאמץ. וולט צריכה לספק את הנתונים האלה. כמה עובדים יש במשרה מלאה מבחינת שכר. הנתונים בעולם מדברים על כ-33% שעושים את זה כמשרה מלאה. עליהם צריכים לחשוב בצורה אחרת מה-67% האחרים.

״באמצעות מכבסת מילים אנחנו מאפשרים שינוי רדיקלי ביחסי העבודה״ (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

״לעובדי הפלטפורמה אין ביטוח גם במקרים של זכויות סוציאליות וגם במקרים של תאונות. הרבה מהם נעזרים בחברת קבלן. זה משהו שוולט מעודדת והנושא גם נידון ברשויות הממשלה. החברות האלה גוזרות קופונים ולא עושות את עבודתן נאמנה. אם אני צעירה בת 25 שלא יודעת להתעסק עם הרשויות, אני חייבת להיות עצמאית ולפתוח תיק, או לעבוד מול חברת קבלן. חברות הקבלן האלה מאוד קיקיוניות, וגם הן פוגעות בזכויות עובדים״.

עוד דבר שצריך לבדוק, לדברי קצביאן, זה את השכר השעתי: ״אלה שעושים את זה בסוף השבוע אולי מצליחים להגיע לשכר נאה של יותר משכר מינימום, אבל אלה שעושים את זה חלקית, ויש הרבה מאוד כאלה, הרבה מאוד עובדים מתארים שיש להם זמן מת. אני יכולה להתחבר לאפליקציה במשך 8 שעות ולא יהיו הרבה קריאות, יכולים להיות מצבים שבהם ארוויח פחות משכר מינימום.

״נשאלת השאלה האם באמת מדובר בעצמאיים, וזו שאלה משפטית שיש עליה תשובה״, הדגישה קצביאן. ״החברות האלה מרבות לטעון שהגמישות לא מאפשרת להכיר ביחסי עבודה, אבל בתי הדין לעבודה ברחבי העולם בצורה מובהקת קובעים פעם אחר פעם שמדובר ביחסי עבודה בקטגוריות ביניים. גם בישראל יש לנו מבחנים ברורים לקבוע יחסי עבודה: מבחן ההשתלבות, מבחן השליטה ומבחן התלות הכלכלית. הסממנים מאוד ברורים, לפי כל המבחנים יש יחסי עבודה״.

שיינפלד טען שבמציאות של שוק העבודה היום אי אפשר להתעלם מעניין התשלום: ״לא היו את כמות השליחים הזו אם התשלום לא היה מאוד מתגמל״.

״האפליקציות גורמות לשליחים לנסוע יותר מהר״

רום דביר, מנהל מחלקת ההתאגדויות בהסתדרות טען שכלכלת האפליקציות מחזירה את זכות ההתאגדות אחורה. ״כל הסיפור הוא מכבסת מילים״ אמר דביר, ״פעם קראו לזה כלכלה שיתופית, נשמע כמעט סוציאליסטי. היום מדברים על כלכלת פלטפורמות. יש פה התפתחות טכנולוגית טבעית ומצוינת, אבל הרגולטור ומערכת המשפט צריכים להתאים את עצמם.

״באמצעות אותה מכבסת מילים אנחנו מאפשרים שינוי רדיקלי ביחסי העבודה, ולשם הדור הבא הולך. היום רואים את זה בשליחויות, אבל מי אמר ששם זה יעצור? אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איזה עולם עבודה עתידי אנחנו רוצים.

מחאת נהגי מוניות בצ׳ילה בעקבות כניסת אובר לסנטיאגו. ״בתי הדין לעבודה ברחבי העולם קובעים בצורה מובהקת, פעם אחר פעם, שמדובר ביחסי עבודה״ (צילום ארכיון: AP Photo/Esteban Felix).

״בהובר הוכח כבר שיש מנגנון לפירוק התארגנויות באלגוריתם. כשהאפליקציה מזהה ריכוז של נותני שירותים באותו המקום ויכולה להעניש בצורות כאלה ואחרות. ב׳תן ביס׳ הילכו אימים על עובדים, וראשי צוותים אמרו לנו ש'הם בסך הכל מסדרים את המשמרות'. בית הדין לא קיבל את הטענה שלנו כי עדיין לא הבין איך אופן התעסוקה הזה הולך.

״הרי לשליח מי שקובע את המשמרות קובע לעובד אם תהיה לו משכורת בסוף החודש או לא, לכן כל צורת הניהול באמצעות האלגוריתם משפיעה באופן טוטלי על העובד. תאונות הדרכים – כשאני עובד בוולט אני מקבל שכר לפי משלוח ויש לי אינטרס לדחוף כמה שיותר משלוחים בשעה. האם מישהו בודק שמשלוח שהגיע ב-8 דקות למרות שהמרחק היה 10 דקות – האם מישהו בודק האם ייתכן שנסעתי בצורה לא אחראית? לא. זה טוב לאפליקציה. האפליקציות גורמות לשליחים לנסוע יותר מהר״.

״התקשרות עם חברת כוח אדם ללא רישיון, היא עבירה פלילית״

אורי מתוקי, יו״ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד, אמר שבפועל צעירים עובדים בחברות קבלן, ובסוף הזכויות נפגעות: ״כחלק מההסתדרות אנחנו מטפלים בבני נוער, במיליון סוגים של פגיעות, הפרות ובעיות גם בלי קשר לכלכלת הפלטפורמה. ממילא כל מערך העבודה של בני נוער רווי בבעיות. וולט מפנה את העובדים לחברות קבלן, ואחת החברות פשוט החליטה לא לשלם. נשאלת השאלה – מי אחראי?

״עולות כאן הרבה מאוד שאלות של זכויות. בגרמניה בית המשפט העליון ליחסי עבודה קבע שחברה שהיא חברת האחות של ׳תן ביס׳ מחויבת לספק אופניים וטלפון. בכל החישוב השעתי העובדים מאוד מתלהבים מהסכומים, אבל כשיורדים לרזולוציה של הזכויות הסוציאליות מגלים שהשכר בפועל הוא נמוך״.

ערן גולן, משנה לראש לשכת עורכי הדין ויו"ר ועדת חקיקת דיני עבודה, הדגיש שהפלטפורמה מתקשרת עם קבלני כוח אדם ללא רישיון. ״תפקידן לספק תלושים, כשעל פי החוק לאחר 9 חודשים העובדים הללו אמורים להפוך עובדים מן המניין של אותן חברות״, אמר גולן, ״לא בכדי אנחנו שומעים את ההתחמקות בדיון של הפלטפורמות מלהגדיר מה בדיוק השירות שהחברות הללו נותנות מלבד הפקת התלושים. התקשרות עם חברת כוח אדם ללא רישיון, נזכיר, היא עבירה פלילית".

דני זקן סגן ראש מנהל הביטוח והגבייה במוסד לביטוח לאומי אמר שבית הדין הארצי הכריע שכל החברות שמנפיקות תלושי שכר ומשמשות רק כלי להעברת תשלומים ושכר, לא נחשבות למעסיק״.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!