למרות הגדילה בשיווקים, מחירי הדיור ימשיכו לעלות ב-10% בשנה הקרובה, בלי וודאות לירידה ביעד. כך עולה מהדברים של שרת הפנים איילת שקד ושר השיכון זאב אלקין בכנס השנתי של פסגת הנדל"ן, שנערך אתמול (שני). מחוץ לכנס מחו פעילים על אוזלת ידה של הממשלה בתחום התכנון.

השר אלקין הציג תחזית אופטימית למחירי הדירות, כשטען ששנת 2021 הולכת להסתיים עם מעל ל-90 אלף שיווקים, "המשמעות היא עסקאות רבות בשטח בשנה הבאה". לטענת אלקין, הגדלת העסקאות תגביר את התחרות ותשנה את מגמת המחירים. לדבריו, עלייה של 10% במחירי הדיור בשנה האחרונה היא תגובת היזמים למדיניות עד כה שלוותה במשבר פוליטי ותת תכנון. בכל מה שקשור למחירים יכול להיות שהשוק יגיב מיד ויכול להיות שנצטרך להמתין. "מי שמהמר במכרזים ומציע הצעות גבוהות – מסתכן מאוד. הוא לא קורא את המציאות".

מנכ"ל קנדה ישראל, ברק רוזן, תיקף את התחזית וטען שעל פי הבנתו את השוק המחירים ימשיכו לעלות בוודאות סביב ה-10%. "יש ביקוש רב בקרב הייטקיסטים ומתעשרים חדשים. מי ששואל אותי אני אומר לו לרוץ לקנות דירה היום כי בעוד שנה תשלמו יותר".

שרת הפנים, איילת שקד, טענה שהשינוי במחירים יורגשו בעוד כשנתיים והאשימה תת השיווק והתמחורים הגבוהים בקרקעות, בשיווקים של רשות מקרקעי ישראל. לשאלה האם נכון להכיל פיקוח על מחירי שוק השכירות, ענתה שקד שאינה מתכוון ליישם מדיניות הגבלת שכר, "אני לא מאמינה בשיטה הזאת ושוק חופשי לא צריך להיות בה".

השרה איילת שקד בכנס פסגת הנדלן 2021 של מרכז הנדלן (צילום: יוסי אלטרמן)

על פי הנתונים האחרונים של מנהל מקרקעי ישראל, שהוצגו בכנס על ידי ירון ספקטור, כלכלן ושמאי מחירים מספר השיווקים עומד על כ-55 אלף דירות, מתוכן 30 אלף קיבלו אישורי בנייה. הוא צופה בין 7% ל-10% עלייה במחירי הדיור ב-2022, ביחד עם אינפלציה כללית בעולם ובארץ המחירים יכולים לגדול עוד יותר. בחמשת השנים האחרונות גודל המשכנתא הממוצעת שנלקחת עלה בכ-285 אלפי שלקלים וצפוי לעבור את רף המיליון בשנה הקרובה.

"היו לנו ציפיות שהממשלה החדשה והשרים הרלוונטיים ישנו את תרבות התכנון"

"זו ועידה שבאה לחגוג את מקסום הרווחים בתכנית הממשלתית שעברה בחוק ההסדרים", אמר ל'דבר' משה פישר, חבר בפורום בינוי-שפוי שהגיעו להפגין מול הכנס הבוקר. "אין פה הסתכלות על רווחת הציבור, על תושבים מבוגרים נכים ובטח לא שכבות חלשות".

"לנו היו ציפיות שהממשלה החדשה והשרים הרלוונטיים ישנו את תרבות התכנון, בעיקר בוועדות המקומיות והמחוזיות – במקום זה הרחיבו את הותמ"ל שדורס ועדות מקומיות וזכויות אזרחים", הוסיף פישר.

חברי הפורום הגיעו למחות נגד מתווה התכנית הממשלתית שאמורה לטפל במחירי הדיור. ובינהן תכנית המטרו והמיסים הנלווים אליה שלטענתם, יקפיצו את מחירי הדירות במרכז כפליים. "דירה של 2 מיליון, תהפוך ל-3 מיליון, זה תכנון שלא מתחשב ברשויות", אומר פישר. לטענתו, התכניות עברו בחיפזון ונועדו להגדיל את קופת המדינה על חשבון תכנון מדוי. "חוק המטרו הוא חוק נדל"ן בתירוץ של מטרו, הם מעבירים את התוואי מתחת לבתי תושבים מצד אחד ומצד שני מדלגים על בית החולים השיקומי הגדול בארץ".

מפגינים מחוץ לכנס הנדל"ן (צילום: דוד טברסקי)

"בשני המשרדים, הקליטה והשיכון, ממתינות 31,304 משפחות לדיור ציבורי, ו-178,000 מקבלות סיוע בשכר של 1,200-700 שקלים, 200,000 משפחות שיכולות רק לחלום על דירה ובקושי מצליחות לעמוד בתשלומי השכירות", אמר ל'דבר' דני גיגי מפורום דיור ציבורי, שמחו על כך שלא הייתה כלל התייחסות לדיור ציבורי ודיור בר השגה בכנס.

על פי מחקר חדש של מרכז "אדווה", תקציב משרד הבינוי והשיכון גדל ב כ-3.5 מיליארד שקלים מאז שנת 2015, בעוד רווחי המדינה ממיסוי נדלן עלה ביותר מ-8 מיליארד. ב-20 שנים האחרונות תקציב המשרד צומצם ביותר מפי 2 בעוד מחירי עלו פי 2.4. "הבעיה בישראל היא לא בעיית נדל"ן, היא בעיית דיור", אומר גיגי. "בכל הדיונים שיתקיימו בוועידה לא מדברים על כך שלממשלה אין אף תכנית ארוכת טווח לפתרון בעיות של חסרי דיור ומציעים פתרונות המתאימים רק לעשירונים העליונים בישראל".